עתניאל בן קנז

עתניאל בן קנז היה ראשון השופטים שקמו לישראל בתקופת השופטים, מנהיג ישראל לאחר מות יהושע בן נון.

קורות חייו

שמו ומשפחתו

היה משבט יהודה, אחיו הקטן של כלב בן יפונה - המפרשים מסבירים שהיה אחיו מאמו. כלב אכן מכונה מס' פעמים בתנ"ך (לדוגמא, במדבר לב, יב) "כלב בן יפונה הקנזי", מפני שגדל אצל קנז, אבי עתניאל (רש"י). שמו המקורי היה "יהודה אחי-שמעון", ונקרא עתניאל מפני שענאו אל (בבלי תמורה טז א). בספר דברי הימים (א', ד ט) מוזכר אדם בשם "יעבץ", והמדרש אומר שהוא עתניאל, וקרוי יעבץ על שם ש"יעץ וריבץ תורה בישראל" (תמורה, שם).

נשואיו לעכסה

באופן נדיר, הסיפור מופיע פעמיים בתנ"ך: בספר יהושע (טו, טו-יט) ובספר שופטים (א, יא-טו): כלב בן יפונה הכריז שמי שיכבוש את קרית ספר יקבל את עכסה בתו לאישה. עתניאל כבש אותה, ונשא את עכסה.

לאחר נישואיהם, דרשה עכסה מאביה נחלה טובה יותר, כיון שלטענתה קיבלה את ארץ הנגב שהיא נחלה גרועה - וכלב נעתר, ונתן לה את גולות עלית וגולות תחתית - על פי הפרשנים - שדה ובה מעיין מלמעלה ומעיין מלמטה.

תקופתו כשופט

עתניאל היה השופט הראשון. בתקופתו עלה כושן רשעתיים מלך ארם נהריים על ישראל, ושיעבד אותם במשך שמונה שנים. לגבי השם "רשעתים", אומר רד"ק: "כך היה שמו, ואפשר כי רשעתים שם מקום. ובדרש - מהו רשעתים? על שני רשעיות שהרשיעו ארם לישראל, אחת של בלעם ואחת של כושן". מדרש אחר אומר: "הוא בעור, הוא כושן רשעתים הוא לבן הארמי. בעור - שבא על בעיר, כושן רשעתים - דעבד שתי רשעיות בישראל, אחת בימי יעקב ואחת בימי שפוט השופטים. ומה שמו - לבן הארמי שמו" (בבלי סנהדרין קה, א).

לאחר שצעקו בני ישראל אל ה', נחה על עתניאל רוח ה', והוא הנהיג את ישראל למלחמה, וניצח את כושן. לאחר מכן, שפט את ישראל ארבעים שנה, עד מותו.

דמותו של עתניאל

מהמסופר עליו בתנ"ך, רואים שהיה איש מלחמה - שהרי כבש את קרית ספר, וניצח את כושן במלחמה - ומסתבר שהיה גם חכם בתורה, שהרי שפט את ישראל תקופה ארוכה.

חז"ל מספרים שהיה ראש ה"זקנים" שקבלו תורה מיהושע (ככתוב במשנה אבות א א: "ויהושע לזקנים"), ועל גדלותו בתורה אמרו חכמים (בבלי תמורה טז א) שבימי האבל על משה, נשתכחו מישראל שלושת אלפים הלכות, ולא היה מי שידע להחזירן, עמד עתניאל והחזירן.

במדרש רבה מובא, שאמר עתניאל לפני הקב"ה: "רבונו של עולם, כך הבטחת את משה, בין עושין רצונך בין שלא עושין רצונך אתה גואלם" (בהתבסס על הפסוק "כי ידעתי את מכאוביו" - יודע אני שעתידין להכאיבני במדבר, ואף על פי כן איני מונע מלגואלם.), ומיד נחה עליו רוח ה' ויצא להושיע את ישראל.

מקום קברו

מקום קבורת עתניאל בן קנז לא מוזכר בתנ"ך, אך ישנה מסורת שהוא בחברון. לקבר מתאפשרת כניסת יהודים מספר פעמים בשנה, באבטחת צה"ל, בין השאר בתשעה באב.