רבי חנינא בן אנטיגנוס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
רבי חנינא בן אנטיגנוס היה תנא בדור השלישי.
שמו מוזכר פעמים רבות בספרות חז"ל, בייחוד בדבריו לגבי בעלי מומים ודינים נוספים במקדש (משנה בכורות ו ז; תוספתא בכורות ד; תוספתא שקלים ג טו, תוספתא סוכה ד טו ועוד), ויתכן מאד שראה את המקדש בילדותו (שכן הוא מעיד שהוא מכיר את המכים בחליל לפני המזבח, ולויים היו (תוספתא ערכין א)). כמו כן, ידוע שהיה כהן (בבלי בכורות ל ב).
כנראה שהיה תלמידו של רבי אלעזר חסמא, שכן הוא מוסר בשמו הלכה אחת (תוספתא תמורה ד י).
בנו היה תלמיד חכם גדול, וכשרבי יוסי ורבי יהודה הסתפקו בהלכה בענייני טהרות שאלו את פיו.