רבי עקיבא

רבי עקיבא בן יוסף
קבר רבי עקיבא
דור	שלישי לתנאים
רבותיו	רבי אליעזר בן הורקנוס, נחום איש גמזו, רבי יהושע בן חנניה, רבן יוחנן בן זכאי
חבריו	רבי ישמעאל בן אלישע, רבי טרפון, רבן גמליאל דיבנה, רבי אלעזר בן עזריה
תלמידיו	רבי מאיר, רבי יהודה, רבי שמעון, רבי נחמיה, רבי יוסי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי יוחנן הסנדלר
מקום קבורתו	טבריה

רבי עקיבא בן יוסף היה מגדולי התנאים בדור השלישי.

חייו

צעירותו

מסופר עליו שבצעירותו היה עם הארץ ועבד אצל כלבא שבוע כרועה צאן. הוא היה אומר אז "מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור". הוא רצה להתחתן עם רחל ביתו של כלבא שבוע, שחשקה בו מפני שהיה מעולה וצנוע. הוא הסכימה להתחתן איתו בתנאי שילך לעסוק בתורה ור"ע הסכים. בעקבות חתונתם הדיר כלבא שבוע את ביתו מכל נכסיו והם חיו בדלות מחפירה. באותה תקופה הבטיח ר"ע לאשתו שלכשיתעשרו יקנה לה תכשיט "ירושלים של זהב".

הולך ללמוד התורה

ר"ע הלך תחילה ללמוד לקרוא עם בנו הקטן - בגיל ארבעים. לבסוף נפרד מאשתו והלך ולמד שתים עשרה שנה. רבי עקיבא למד אצל רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה. לאחר שתים עשרה שנה חזר לביתו; מאחורי הדלת שמע אדם רשע מקנטר את אשתו על שבעלה עזב אותה. ושמע את אשתו אומרת: "אם ישמע לי - שילך ללמוד עוד 12 שנה", וכך חזר ר"ע ללמוד עוד שתים עשרה שנים אחרות, והעמיד 24,000 תלמידים (או זוגות תלמידים).

כרב גדול

לאחר כ"ד שנה חזר לביתו, כשתלמידיו מלוים אותו. אשתו באה לפניו והתלמידים, שלא הכירוה רצו להודפה מלפני רבם, שאמר להם: "הניחוה, שלי ושלכם - שלה היא". גם כלבא שבוע הגיע אז, והתיר את נדרו, ונתעשר רבי עקיבא. רבי עקיבא נתעשר גם על ידי דברים אחרים [ראה בגמרא בנדרים דף נ ע"א].

המגפה

בין פסח לשבועות מתו 24,000 תלמידי ר"ע במגפה, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. ר"ע לא התייאש והלך אצל רבותינו שבדרום, ולימד 5 תלמידים, שמהם חזרה תורה לישראל.

מרד בר כוכבא

רבי עקיבא תמך בבר כוכבא ובמרדו, ואף דרש עליו שהוא מלך המשיח והיה נושא כליו (רמב"ם).

מותו על קידוש השם

רבי עקיבא לימד תורה בשעת הגזירה ונידון על כך למיתה בעינויים, והוא אחד מעשרת הרוגי מלכות. על קידוש השם הגדול שהיה המיתתו מספרת הגמרא: "תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה. בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: "עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות?!" אמר לו: "אמשול לך משל למה הדבר דומה: לשועל שהיה מהלך על גב הנהר וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום. אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות?! לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין - במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! - אף אנחנו. עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה שכתוב בה "כי הוא חייך ואורך ימיך" כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה על אחת כמה וכמה! אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס, מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה! אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים!

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו! עד כאן?! אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: "בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך". אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?! היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד! אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה?! ממתים ידך ה' ממתים וגו' אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא".

ייחוסו

רבי עקיבא היה בן גרים.

רבותיו

• רבי אליעזר בן הורקנוס.
• רבי יהושע בן חנניה.
• רבן יוחנן בן זכאי.
• נחום איש גם זו.

תורתו

ברבי עקיבא אנו מוצאים שני צדדים שונים: מצד אחד היה דומה לבית הלל - הקפיד מאוד על מידות טובות ועל בין אדם לחבירו. ומצד שני היה דומה לבית שמאי - היה מפלפל, שלא כחבירו רבי ישמעאל ערובין יג., כבית שמאי שמחודדים יותר, לא הסתכל על המציאות העכשווית הקשה, אלא על העתיד הטוב, כבית שמאי, שפוסקים ע"פ הבכח, והרוגאצ'ובר הוסיף מפענח צפונות א-סוף ג, בסגנונו, שרבי עקיבא סובר שהצורה היא העיקר ולא החומר, כבית שמאי. ובאמת רבי עקיבא למד גם מרבי יהושע, שהוא מבית הלל, וגם מרבי אליעזר, שהוא מבית שמאי כלה רבתי תחילת ב, וכן איחד שם את דעת שניהם. ומעניין שרש"י ותוס' בבא מציעא לז: נחלקו האם רבי עקיבא עצמו הוא מבית הלל או מבית שמאי. כמו כן היתה הו"א שבמקרה מסוים החמיר גם כבית הלל וגם כבית שמאי ראש השנה יד.. מפלפל

• היה מפלפל, שלא כחבירו רבי ישמעאל ערובין יג. .
• עקיבא, מה לך אצל הגדה, כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות חגיגה יד., שהן הלכות עמוקות רש"י שם.
• סובר שהצורה היא העיקר, ולא החומר. דהיינו, מעמיק מפענח צפונות א-סוף ג.

לשמוע לחכמים ולכבדם

• מסורת סייג לתורה אבות ג-יג.
• כל העובר על דבריהם חייב מיתה ערובין כא:.
• כל מה שעשה רבן גמליאל עשוי ראש השנה כה..
• ונימא ליה בהדיא שיאמר לרבי אליעזר רבו בפירוש שהוא טועה, סבר לאו אורח ארעא פסחים סט..
• אם ביקשת ליחנק היתלה באילן גדול רש"י: אם רצית לומר דבר שיקשיבו לך - למוד בפני רב ואמור שמועותיו. ערוך: אם רצית לדון דיני נפשות - שאל חכם גדול ועשה כהוראתו פסחים קיב..
• צהבו פניך שמחת שהשבת את זקן רבי טרפון - תמהני אם תאריך ימים מנחות סח:.
• את ד' אלקיך לרבות תלמידי חכמים פסחים כב:.

ללמד תלמידים דומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הקשר בין הרב לתלמיד.

• היו לו תלמידים בילדותו יהיו לו בזקנותו יבמות סב:.
• יחזור לתלמידו שוב ושוב עד שילמדנו ערובין נד:.
• יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק - יותר משהתלמיד רוצה ללמוד, הרב רוצה ללמד פסחים קיב..
• תלמידו המובהק של רבי אליעזר, שגם הוא החשיב לימוד מרב .

מנחם, מסתכל על הצד הטוב, על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה היה תלמידו של נחום איש גם זו, אותו שימש כ"ב שנה חגיגה יב., שהיה אומר על הכל "גם זו לטובה" תענית כא..

• היה אומר על הכל גם זו לטובה ברכות ס:.
• משחק, ניחמתנו ניחמתנו מכות כד..
• האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" ירושלמי תענית ד-ה.
• ניחם את רבי יהושע כשרבן גמליאל ציווהו לבוא במקלו ובתרמילו ביום כיפור ראש השנה כה..
• כשהוציאוהו ליהרג אמר: כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה "ואהבת את ד' אלקיך" אימתי יבוא לידי ואקיימנו ברכות סא:.
• כשחלה רבי אליעזר היו הם בוכים ורבי עקיבא משחק סנהדרין קא..
• כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא זה היה בוכה וכו' אמר לו רבי עקיבא וכו' סנהדרין פא..
• דף של ספינה נזדמן לי כאשר ספינתי טבעה וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי ועבר על גבי והלך לו. מכאן אמרו חכמים אם יבואו רשעים על אדם ינענע לו ראשו ידחה מפני השעה יבמות קכא..
• הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כאשר לאחר שמתו עשרים וארבעה אלף תלמידיו, הוא התחיל מחדש ללמד חמישה תלמידים יבמות סב:.
• הסתכל על העתיד הטוב ולא על ההווה הקשה, כשהתחיל ללמוד בגיל ארבעים נדרים נ..

משבח את ישראל

• שבקיה רבי עקיבא לחסידותיה, שרגיל לזכות את ישראל סנהדרין קי: ורש"י.
• אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים משנה סוף יומא.
• חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה אבות ג-יח.
• אמר לו רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי: עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל בכורות מ..
• אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם מכות ז..
• רבי עקיבא הוא מהתנאים שסוברים שכל ישראל בני מלכים הם שבת קכח..
• אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב בבא קמא צ:.
• ובדומה לזה החשיב את מלכות ישראל: האמין בבר כוכבא ואמר עליו "דרך כוכב מיעקב" ירושלמי תענית ד-ה, וכן סבר ששני כיסאות לקב"ה - אחד לו ואחד לדוד חגיגה יד..

מדמה ענייני חולין לענייני קדושה וחבריו נחלקו עליו בזה בחריפות, כדלקמן.

• כיסא אחד לד' ואחד לדוד. אמר לו רבי יוסי הגלילי: עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול? חגיגה יד..
• לחם אבירים אכל איש - לחם שאוכלים אותו מלאכי השרת. וכשנאמרו הדברים לפני רבי ישמעאל אמר להם צאו ואמרו לו לעקיבא עקיבא טעית וכי מלאכי השרת אוכלין לחם? יומא עה:.
• שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני היה דורש כל אתים שבתורה. כיוון שהגיע לאת ד' אלקיך תירא פירש רש"י: אמר מה ארבה לירא עימו וכו'. עד שבא רבי עקיבא ודרש את ד' אלקיך תירא לרבות תלמידי חכמים פסחים כב:.

שלום בית

• איש ואשה זו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתן סוטה יז..
• עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" נדרים נ..
• שלי ושלכם שלה נדרים נ:.

אשה צריכה להתקשט בדומה לסעיף הקודם, שמחשיב שלום בית.

• גם אשה נידה תתקשט, שאם לא כן תתגנה על בעלה שבת סד:.
• אפילו מצא אחרת נאה הימנה - מותר לגרשה משנה סוף גיטין.
• עשה לאשתו תכשיט "ירושלים של זהב" נדרים נ..

מידות טובות

• גם לפני שלמד תורה היה צנוע וטוב נדרים נ..
• מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דברי חברי ערובין כא:.
• מעביר על מידותיו תענית כה:.
• שני כסאות לקב"ה - אחד לדין ואחד לצדקה חגיגה יד..

עיין עוד בשיטתו של רבי עקיבא במחלוקותיו על רבי ישמעאל

שיטתו בשונה מרבי ישמעאל

מרבה בדרשות דרכי לימוד עמוד 90

• מפלפל - והדר אתא רבי מאיר לקמיה דרבי עקיבא וסבר סברא ערובין יג..
• דורש אותיות ומילים מיותרות סנהדרין צא..
• פרשה שחזרה ונשנתה - כל מילה באה לדרשה סוטה ג. ותוס' שם.
• לומד גם מגזירה שווה שאינה מופנית יומא מה. ירושלמי.
• דורש ריבוי ומיעוט שבועות כו..
• עונשין מן הדין מכות יז:.
• לומד גם מן הלמד ירושלמי קידושין א-ב בתחילת המשנה ה..
• לא דורש וא"ו - ונטמאה סוטה כט..
• דורש וא"ו - ובת סנהדרין נא:.
• הכרת תכרת - לעולם הבא דורש מכל מילה סנהדרין סד:.
• והפדה לא נפדתה שפחה חרופה - חציה שפחה וחציה בת חורין דורש גם "והפדה" וגם "לא נפדתה" כריתות יא., ותוס' סוטה כד: ד"ה ורבי הראשון.
• דורש "אך", "גם", "את" בבא קמא מא:.
• דורש כתרי אותיות מנחות כט:
• שימש את נחום איש גם זו שהיה דורש כל אתין שבתורה חגיגה יב: .

תלמידיו

לרבי עקיבא היו כ-24 אלף תלמידים. ביניהם רבי מאיר ורשב"י. על פי התלמוד,‏ בנוסף לרבי מאיר ורשב"י גם רבי יהודה, רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע היו תלמידיו. ואכן במקור תלמודי נוסף נאמר "אמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא."‏ אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי אותו תנא, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של אותו תנא.‏

התלמוד מתאר שהיו לרבי עקיבא 24 אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפטרס, וכולם מתו בזמן אחד - בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה.‏ כתוצאה ממות תלמידיו במהלך ימי העומר ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור תספורת וגילוח, ואיסור להתחתן.

להלן רשימה חלקית של תלמידיו:

• רבי שמעון בר יוחאי
• רבי מאיר בעל הנס.
• רבי נחמיה
• רבי יהודה
• רבי יוסי בן חלפתא
• רבי אלעזר בן שמוע
• בן עזאי (תלמיד חבר).
• רבי חנינא בן חכינאי.
• רבי יוחנן הסנדלר.

ועוד.

ראה עוד

• "הידעת?", כ"ד שבט ה'תשס"ט

לקיראה נוספת

• הרב איתן הנקין, צמיחתו של רבי עקיבא - הסיפור השלם (מתוך: עלוני ממרא תשע"א)

קישורים חיצוניים

• רבי עקיבא, שיעור מאת הרב זלמן מלמד, אתר ישיבה.

הערות שוליים

תקופת חייו של רבי עקיבא על ציר הזמן

תנאים
תקופת הזוגות	שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר • יוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה • נתאי הארבלי • יהודה בן טבאי • שמעון בן שטח • שמעיה • אבטליון • הלל הזקן • שמאי הזקן • עקביא בן מהללאל • בן בג בג • בן הא הא • חוני המעגל • מנחם • בני בתירה • אדמון • חנן בן אבישלום
דור ראשון	רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הראשון • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • בבא בן בוטא • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • רבי יהודה בן בתירא (הראשון) • רבי דוסא בן הרכינס • רבי צדוק • רבי זכריה בן הקצב
דור שני (סוף בית המקדש השני ואחריו)	רבן גמליאל דיבנה • רבי טרפון • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבי יהושע בן חנניה • רבי אליעזר בן הורקנוס • רבי אלעזר בן ערך • רבי נחוניא בן הקנה • נחום איש גמזו • רבי אליעזר בן יעקב (הראשון) • שמואל הקטן • רבי יוסי הכהן • רבי שמעון בן נתנאל • שמעון הפקולי
דור שלישי	רבי עקיבא • רבי יהודה בן בבא • רבי ישמעאל • רבי אלעזר בן עזריה • רבי יוסי הגלילי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי יוחנן בן נורי • רבי אלעזר חסמא • רבי יוחנן בן ברוקא • בן זומא • בן עזאי • אונקלוס • רבי חלפתא • רבי מתיא בן חרש • רבי לויטס איש יבנה • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חנניא בן חכינאי • רבי אילעי • רבי אלעזר המודעי • חנניה בן אחי רבי יהושע • אבטולמוס • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • רבי יוחנן בן תורתא • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • רבי יהודה בן בתירא (השני) • אבא שאול • רבי חוצפית המתורגמן
דור רביעי	רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה בר אילעי • רבי יוסי בן חלפתא • רבי מאיר • רבי נהוראי • רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי יוחנן הסנדלר • רבי יהושע בן קרחה • רבי שמעון שזורי • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי • רבי יאשיה • רבי יונתן
דור חמישי	רבי יהודה הנשיא • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי שמעון בן אלעזר • רבי אלעזר הקפר • סומכוס • רבי שמעון בן מנסיא • רבי שמעון בן חלפתא • לוי בר סיסי • איסי בן יהודה • בר קפרא • רבי יוסי בן זמרה • רבי פינחס בן יאיר