שיחה:גר תושב
|
|
גר תושב הוא שמו של מעמד מיוחד, הניתן בהלכה לגוי המקבל על עצמו לשמור על שבע מצוות בני נח, וכן מקבל את השלטון היהודי בארץ ישראל (בבלי עבודה זרה, סד, ב). המעמד מאפשר לגר התושב להתגורר בארץ ישראל; ומכאן שמו, שהוא גר לעניין הישיבה בארץ, אך אינו גר למכלול הדברים (כגון שמירת שאר המצוות). מעמדו של גר תושב אינו כגר צדק, אלא הוא מוגדר כ'חסיד אומות העולם'.
הגדרתו[עריכה]
גוי שקיבל על עצמו בבית דין, לפני שלושה דיינים, לקיים את שבע מצוות בני נח, נהיה גר תושב. לאחר הקבלה, יש חובה הלכתית לדאוג לחייו.
מעמדו[עריכה]
בתוך האוכלוסייה המוגדרת כאינם יהודים, ישנם הגדרות וסיווגים שונים; הגדרות אלו כוללות: גוי, בן נח וגר תושב. כשבמעמדו ההלכתי גר תושב הוא הקרוב ביותר למעמד היהודי בהלכה. ייחודו מהגוי, נוגע במספר תחומים:
- מותר לו לגור בארץ ישראל
- יש חובה לשמור על חייו
- יש איסור מהתורה להונות אותו, אונאת דברים ואונאת ממון (לשיטת האבן עזרא)
הדיון ההלכתי בו[עריכה]
בהלכה גר תושב שהרג יהודי, אפילו הוא רוצח בשוגג, חייב מיתה; וכך גם גר תושב שחשב שמותר להרוג גר תושב אחר, והרגו, נחשב קרוב למזיד וחייב מוות (רמב"ם, רוצח ושמירת הנפש ה,ד).
היסטוריה[עריכה]
בתקופת שלטונו של עם ישראל היו מספר עמים שהיו מעין "גר תושב" כגון הגיבעונים.
גר תושב כיום[עריכה]
לפי שיטת הרמב"ם המתבססת על התלמוד (בבלי, ערכין כט ע"א) כאשר היובל אינו נוהג, אין מקבלים גר תושב; ומשום שכיום היובל אינו נוהג, לשיטתו מבחינה הלכתית כיום אין דין של גר תושב. אולם לשיטות שונות (כגון הרב אברהם יצחק הכהן קוק) כיום ניתן להחיל דין גר תושב על קבוצות מסוימות (כגון המוסלמים). כך הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג פסק, שכיום כאשר "אומה שלמה" קיבלה על עצמה את שבע מצוות בני נח, כל האומה נחשבת 'גר תושב'. על סמך שיטה זו היו שהכלילו בתוכה אף קבוצות של ערבים נוצרים, והגדירו אותם כגר תושב.