מילון הראי"ה:משה(מקור הענוה האנושית ושורש גבורתה ועוז חילה)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:03, 27 באוגוסט 2012 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש



ערך זה עוסק במשה(מקור הענוה האנושית ושורש גבורתה ועוז חילה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך משה (פירושונים).

עומק התוכן של כלי הקבול היותר נשגב שבאורה האלהית, שסגלה לה נשמת האדם, שכל היקום עזר ועוזר ליצירתה והופעתה [ע"ר ב קנט]. איש האלהים, הכלי האחד המוכשר באופן לטוש מאד, אליו נדחקה להכנס הנשמה הכללית [עפ"י מ"ר 296]. איש האלהים אשר הדבקות האלהית בעזוז טהרתה, בצרור החיים של כל עולמי עולמים, היא יסוד נשמתו. נביא התורה אשר דבר ד' אליו פנים אל פנים, המסתכל באספקלריא המאירה [עפ"י ע"ר ב סט]. הנביא העליון שבהירות הבטתו הקדושה היא חודרת את כל חגוי ההויה בפנימיותה, ואשר עז האמונה בקרבו הוא שרוי, לכונן כל מגמת מציאותו להשלים את חפץ בורא כל בכל היצור, ע"י התורה אשר תנתן על ידו, לגלות את חוקי החיים של כל היש בתוכן חיי האדם הבחיריים, כדי שתתאים כל המציאות כולה, בחלק המוכרח בגלגולי מפעלותיו, ובחלקה החפשי ומסור לרצונו ונטית לבו, לבנות יחד את בית ד' בעולמים כולם בכל תפארת אמונת עולם [ע"ר א נד]. אדון הנביאים, שהוא לבדו הוא הנביא של כל הדורות בשוה [ע"ר א קלה]. (בעל ה)מוח היותר גדול, (בעל ה)נשמה היותר מאירה ושוקקה להשלים את הכל. נשמת הנשמה הרוחנית של כל הרוחניות האנושית כולה [קבצ' ב נב].

"משה עבד ד'" - ציר אמונים[1]אשר לא קם כמוהו, אשר ידעו ד' פנים אל פנים [ע"א ד יא כב].

"משה עבדך"[2]- הציר הנאמן לגלות את האור הצפון ולהגשים בפעל את כל האידיאלים הרוחניים העליונים בכל הוד קדושתם [ע"ר א ק]. משה רבנו - המעולה שבנבראים, בחיר האנושיות [ע"א ד יא טו, ושם שם י י]. אב לכל הנפשות הגדולות, בחיר האנושי, אדון הנביאים [עפ"י ע"א ג ב לח]. נשמת משה רבנו[3]- הנשמה התמציתית שאור חיי העולמים שרוי בה [ע"א ד ט מח]. כוחו של משה רבנו - מקור הענוה האנושית ושורש גבורתה ועוז חילה, המעטרת את ישראל בתפארת גבורה וענוה בחוברת [ע"א ד ו פה].

הערות שוליים[עריכה]

  1. רש"י משלי יג יז.
  2. מלכים א ח נג. נחמיה א ז, ח.
  3. בע"א ד ט קטו "הזוהר העליון של אוצר הטוב של הקדושה האלהית הבהירה, המוכנה לגאול את כל ההויה משפלותה ושעבודה, ולרוממה עד המקור העליון, האור האלהי שממנו הוא מוצאה, שזהו היסוד של הכנת הנשמה לקבלתה של תורה, שהיא כוללת את האור הגנוז בנשמתו הגדולה של משה". ע"ע [[מילון הראי"ה:א"ק ג שמב, ובע"ר ב רעב "מרע"ה כשיבא לעתיד ויגלה עמקי תורה וסתריה, הוא בחינת יסוד אבא ושפע החכמה על ידו בא"|א"ק ג שמב, ובע"ר ב רעב "מרע"ה כשיבא לעתיד ויגלה עמקי תורה וסתריה, הוא בחינת יסוד אבא ושפע החכמה על ידו בא"]].