מילון הראי"ה:נשמה מרכזית (הנשמה המרכזית)

הנשמה העליונה שהיא תמצית הכל הממשכת את החיים לכל, את כל החסר לכל בכל גווני החסרון. הנשמה השלמה של האדם, שהיא דרגת ההתיצרות היותר עדינה ונשגבה, שעל ידה משתקפת כל התמצית של ההויה כולה, כל חסנה ועזה, כל יפיה, ישרה וחכמתה. נשמת האדם, שהמובחר שבו הוא המושלם הבחירי שבקרבו, אותו (אדם) ששכלל ברצונו את מהותו לצד הטוב היותר עליון, עד שהוא מגלה חלק יצירתי שיש בו מהות של פועל טוב מוחלט [עפ"י א"ק ג קנד]. ע' במדור מדרגות והערכות אישיותיות, "צדיק יסוד עולם", צדיק עליון.