מילון הראי"ה:עבודה זרה

חפץ ופועל לצייר את האלהות בהכרה מוחלטת חיובית. <מה שמאפיל את ההארה האלהית בכללה מהאיר ברום ערכה באומה ומהרס את התכונה האלהית של האומה בכללה, את היסוד של הקדושה הלאומית הכוללת, וגורם גלות> [עפ"י א' קנג, מ"ר 281 (ח"ה צח)]. אותן המחשבות ההרגשות והנטיות הליביות, שמקורן בקודש, מצד קישורו של האדם לאלהי אמת יוצר הכל, שהנשמה לו והגויה מפעלו, כשהן מתנכרות, הולכות ומתפזרות לכל עבר, מתפוצצות לכל נטיה תאונית של שעה, בלא מטרה קדושה עליונה אלהית כוללת כל. הרעיונות המפוזרים והזרים שהם נהפכים לרועץ, המהפכים את האור לחושך, את דברי אלהים חיים לדברי עמל ורעות רוח, רשעה ומקורי רצח, ושליטת אדם באדם לרע לו [עפ"י ע"א ד ט א, ב]. הדברים שמראש מקדם ממקור הקודש נובעים, והגות קודש חוללתם, שבהשפלם לרדת למטה בהפגשם ביצרי לב אדם הרע, בקיבוצים שהרשעה הדמיון והחמריות הגסה היא כל מגמתם, התעבו והתחשכו, עד שההוד לדוה נהפך [עפ"י שם ב]. ע' במדור זה, מינות. ושם, השחתה, ההשחתה הגמורה. ושם, דת, אצל כל עם ולשון. ושם, עובדי כוכבים. ושם, יצרא דעבודה זרה. ושם, "אלהי העמים".