מילון הראי"ה:תורה (עקרה של תורה)



ערך זה עוסק בתורה (עקרה של תורה). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך תורה (פירושונים).

השעשועים העצמיים של אור האלהות, בראשית עומק האצילות העליונה, בשורש שרשה. (התורה כפי שהיא) עליונה מאד מכל שורש של עולמים [עפ"י קובץ ו רו].

מגמתה העליונה של התורה

שם ד'. האידיאל האלהי של שעשועיה של תורה, ביושר התכליתי של קדושת כל ההויה, ואושרו העליון [ע"ר א ס].

מגמת שורש התורה בצורתה העליונה

להרים את העולם לעליוניותו המעותדת לו [א"ת ו ד].

התורה

שמותיו של הקב"ה, דהיינו תאריו ית' ופעולותיו [מ"ש צה]. שם אחד של הקדוש ברוך הוא, שאין עוד, שהכל בו כלול [עפ"י א"ת ד א]. המקור המנביע את ההויה ואת חיי כל הנשמות, מצד שרשה שהוא עליון מכל היש [עפ"י ע"ר א נט]. נשמת החיים של היקום כולו [שם קנו]. המעין העליון של מקור חיי כל החיים [שם קפה]. ראשית מחשבת יצירת כל עולמים [קובץ ה קסד]. שפעת מקור הקודש ומקור חיי כל העולמים וכל היצור כולו [ע"א ד ט קח]. ההארה האלהית מאור החיים של חפץ ד' הגבוה מכל היקום כולו, החכמה האלהית העצמית, המזהרת את כל היש, המאירה באורה העליון על ההויה מראש ועד סוף [עפ"י ע"ר א סא].

עצמותה של תורה

ההויה של כל העולמים כולם, הראשית של כל היש, ההולכת ומתפשטת עד לחיי האדם, הרוחניים והמעשיים, היחידיים והכלליים [ע"א ד ט טז]. צורה נבחרת כוללת השלמות של הבריאה ויותר. הצורה, מה שהיא ראויה להיות מוכנת להנשא על הנושא שהוא המציאות כולה, שהיא ראשית והתחלה לבריאה. הצורה שראויה להיות נושא לכל המציאות בהיות חל עליה שפע רצון של השגחת השי"ת שתצא על ידה המציאות לאור [עפ"י מ"ש צב]. ע' במדור זה, אורה של תורה. ושם, "אמון". ושם, "שעשועים". ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, קוב"ה דרגא על דרגא סתים וגליא, אורייתא הכי נמי סתים וגליא, וכו'.

נשמתה של תורה

אור חסדיו העליונים של תמים דעים [ע"ר א נט]. מקור השלום, האהבה, ומכון החיים והתיקון לכל המון עולמי עולמים וכל צבאי צבאותיהם [ע"א ד ט קו].

התורה האלהית

מקור החופש, אוצר החסד, הקדושה והטהרה [שם קיג].

עצמותה של תורה

החיים האמיתיים [ע"ר א נט].

תורה

סוד עלמא דדכורא [מ"ר 442]. האם העליונה של כל אורות הקדש כולם [ע"ר א כה]. השכל האלהי [ע"א ב ב מא]. עצם אור השכל שהזריח הקב"ה בעולם [מא"ה ב רע]. אור עליון הכללי המופיע בעולם [עפ"י קובץ א תתנה]. הסידור העליון המקיף והחודר (של) האורה האלהית ההולכת וזורמת בעולמים ומגיעה עד חידור התוכי של החיים [עפ"י א' קמב]. הארת המגמה האלהית בכל יצוריו, בפרטיהם ובכלליהם, המובלטת באותיותיה של תורה, במצוותיה, חוקיה ומשפטיה, וכל התגלותה האלהית האין־סופית [ע"ר א ס־סא].

מטרת ריכוזה של תורה

לאחד את כל היש ולרוממו, להעלותו למקוריות קדושתו האצילית העליונה ממעמקי שפלות ירידותיו [ע"א ד ט צח].

תוכנה של תורה

משאת נפשה ועצמיות שאיפתה של כנסת ישראל, מהותה וחפצה הפנימי [ע"ר א נט].

התורה

רוחניות החיים האמיתיים של כנסת־ישראל, הצפונה בנו, וחבויה בכל התורה כולה ובכל פרט מפרטיה [א"ת ב ו]. רוח ד' אשר על האומה בכללה [מ"ר 140]. כללותם של המון האורות, המתבארת בין על ידי גילוי אותיותיה ועניניה (של התורה) ו(בין על ידי) גילוי יד ד' שבהיסתוריא ושבטבע ובמוסר, במדע במלאכה ובחיי החברה, בצדדים הטובים והרעים,^[1]<(ש)כשהם מתקבצים יחד ומקימים את הכל במערכה, מתגלה האור המאחד ומשיב הכל לתכלית השימוש של הטוב האמיתי> [קבצ' א קכז]. כח החיים הטבעיים שלנו, הכח הלאומי המלא עפ"י טבענו וצביוננו בתור "ממלכת כהנים וגוי קדוש" מקודש בקדושת אלהים אמת אלהים חיים ומלך עולם [א"י לד]. החיות הכללית של כלל ישראל, וסוד קיום האומה וצביונה. זאת היא העדות הנאמנה, המקפת את ההיסתוריה שלנו כולה [קובץ ד צח]. האידיאל של דעת היהדות ממקורה [קובץ א תרלט]. נשמת חיים שיש בה לשד לאחד על ידו את גרגרי הנפשות המפורדות, להעשות כולן מוצק אחד בעל כוח, ליתן מים ותנועה לגוי עומד לנס־עמים, העתיד לא רק להחיות את עצמו לעולמים, אלא גם ליתן חיי עולם לכל האנושיות כולה במשך הדורות מהחל עד כלה באחרית הימים [מ"ר 159]. ההשפעה האלהית המוחלטת בתוקף הויתה, שנקלטת בקרב חיי הכנסיה הישראלית ובנימוסיה, בשאיפותיה ותקוותיה, ותשרש שרשיה בנשמות יחידיה וכללותה לדורות עולמים [עפ"י שם 3]. ההזרחה של הרוחניות המקורית בעצם הטוב האלהי, הנמצאת בהויה הכללית ומגעת עד החטיבה הפרטי פרטית, (וקופלת גם את ה)מוסר החיצוני. התורה המוסרית העליונה, הבאה בהתגלות אלהית לאומה בתוך ארחות המוסר והחכמה שלה ובתוך מצותיה, ועל ידה מתכשרת ההויה הנפשית של האומה להתאחד עם הפסיכיקה העולמית [עפ"י שם 4־3].

תורה

רום ההארה האלהית העליונה, המקפלת את הטוב הרוחני עם הגשמי, הזמני עם הנצחי, המוסרי והמעשי, היחידי והצבורי, הדקדקי הפרטי והקוסמי הכללי, שממקורה נובעים תמיד אורות חיים, המחיים כל נוגע בהם, ומשמרם בטהרתם [עפ"י א"ק א פה]. דבר ד', שהאנושיות עומדת על ידו בתור חלק אחוז, המותאם להויה כולה בכללה [מ"ר 101]. דבר־ד' בישראל החי עדי עד [מ"ר 348].

תורת ישראל

דבר ד' אשר עם (ישראל), עם רוחו ומהותו, וכל מפלאות חייו הארוכים והנפלאים [אג' ג קנז].

תורה

נשמתה של התרבות, יסוד קיומה וסבת התפתחותה והתעלותה של התרבות האנושית המוחלטה, הקשורה בקשר אמיץ בנשמת אלוה אשר בעצם הויתו של האדם, מתוך צלם אלהים אשר הוא כלול בו [מ"ר 101]. צורת האדם וצורת העולם כולו; המחשבה העליונה העושה את האדם לאדם, אשר תחתום את חותמה על האדם, אחרי שתכתב על לוח לבו, האידיאלים האלהיים של תורת אלהים אמת, ישתרשו בתוכיות נשמת היקום כולו, מצד הערך הראשון של הופעת התורה על האדם, להשלים אותו, לבראותו כבריה חדשה בצורה תמימה [עפ"י ע"א ד ט יז]. חיי נצח, יסוד הכל, הארת החכמה האלהית [קובץ ז ק]. העולם המוסרי האלקי, הכונה הראשונה והתכלית האחרונה שהוא הטוב המוחלט, הטוב העליון, הממלא את כל הבריאה והמקיף את כולה [נ"א ה 30].

תורה

מכונת גלויו העצמית של הקב"ה בכל תכן ההויה, בקדושתה שקדמה לעולם בהתפרטות בריאתו [עפ"י נ"ה ט]. ר' ישראל. ר' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, קדמה לעולם. נשמת העולם, פנימיות העולם ואצילותו, המתגלה בדבר ד' [שי' ד סדרה ב, תשל"ג 6]. עצם חיינו ותכנית נשמותנו [ל"י א נט]. גילוי תוכן חיינו ומהות נשמתם [ע"ר ב תיא]. הנשמה, התוכן הפנימי, יסוד העצמיות של המשיחיות [עפ"י ל"י א מד]. דבר ד' ותורתו - קול תודעתנו הפנימית של הכרת מהותנו העצמית, הקובעת את אמתת אחדותנו המוחלטת מתוך קדושת הויתנו היסודית וגבורת נצחיותנו [ל"י א קד]. ערכה הכללי של התורה - גילוי רצון האלהים ודעת צדקו בבריאת העולם ודורותיו, שבה הוא מביט וברא את העולם, ובה מתקיימים שמים וארץ, המתקיים דווקא בהוויתה של תורה זו בתוך מציאותנו וחיינו, של עם בני בריתה ומורשתה [עפ"י שם סט]. ע' במדור מונחי קבלה ונסתר, תפארת, זיו התפארת.

הערות שוליים