מילון הראי"ה:סגולת ישראל(האופי המקודש המיוחד)

ערך זה עוסק בסגולת ישראל(האופי המקודש המיוחד). אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך סגולת ישראל (פירושונים).

האופי המקודש המיוחד, של האומה הקדושה והנפלאה, אשר אין לו ערך ודוגמא בכל מהות חיים ונפשיות של כל האדם אשר על פני האדמה. התוכן הפנימי של הנשמה, במהותו העצמית של מזג החיים, משונה ונפלא הוא בבני עם קדוש זה בפליאת עולם של קדושה אלהית עליונה, שעיקר הודה ופארה טמון וגנוז הוא במעמקי הפאר החבוי בסתר מהותיותו הרוחנית, וזהרורי אורים ממנו בוקעים וזוהרים בכל יפי הצדק של המדות והתכונות הקדושות, של גוי קדוש, עם נורא, עם אלהים זה, שאין דוגמא לגדולת תפארתו בכל העמים תחת כל השמים. הסגולה הגנוזה הזאת היא תוצאת שלשלת הקודש של קדושת עולם, אשר התגלתה בזוהר כבודה ע"י תולדתה האלהית בראשית יצירתה להיות לעם, בפליאת עולם של יציאת מצרים וגילוי שכינה שנתלותה עמה, וכל סדרי ההוד הנפלאים שנמשכו ממנה ועל ידה, שהם הולכים ונמשכים, כנחלים מלאי מי מרומים ונחלי עדני קודש, מאז ועד סוף כל הדורות. והטבעיות המיוחדה של ישראל, ההגיון האלהי הטהור, היושב בחדרי הלב של הכנסיה, והטוהר המדותי, היושר הנפשי, החקוק בעומק עצמותה, אורם התוכי לא יועם לעולם בפנימיות ערכו, אף אם רבו מאד המכשולים על דרך החיים, אשר יחשיכו את הדרם מהופיע בכל הבהקתם בכל ארחות המעשים, הדעות והמדות, בהתגלותם. גאות קודש זאת מורשה היא לקהלת יעקב, ואיתנה היא סגולה זו, אדירה ואמיצה היא יותר מכל חקות של כל היקום. (כל זאת הוא מיסוד) התפארת האלהית אשר נתגלתה בכנסת ישראל, במהות נשמתה, ביסוד חייה הכלליים, (ה)חודרת בכל נשמת כל יחיד ויחיד מיחידיה [עפ"י ע"ר א כב־ג]. כח אלהי שיש בקרב ישראל [עפ"י ע"א ד ו מו]. סגולתם הפנימית העליונה של ישראל, סגולה אלהית גנוזה שגרמה להופעת תורה מן השמים עליהם [עפ"י א"ת א ב]. סגולתה הפנימית של אומת ישראל - יסוד מחשבתה ומעמק הגיונה, הטבעי התולדתי מנפש עד בשר, (ש)הוא רק התוכן של המחשבה האלהית [עפ"י קובץ ז קע]. סגולת האומה - שכלה הבהיר המלא ברוחה העצמי, המאיר את דרכה, לדעת באפיה הפנימי ידיעה עצמית מקורית את ד' אל אמת, עד כדי נשיאת דגל קודש זה, שהוא תפארת כל ההויה כולה, ברמה לעיני כל אפסי ארץ [ע"ר א עה]. הטוב האלהי הטבוע בקרבה, סדר־העולם, החיים הישרים והטובים המתאימים אל הצדק והיושר, השקט והשלוה, החן והאומץ הממולאים בהסתכלות אלהית מקפת, כפי מה שהיא נמצאת בנשמת האומה [ש"ה, הקדמה, ז]. השאיפה להאידיאלים האלהיים, שנתגלתה באומה שלמה המוכשרת לה, ישראל, בטבע הנשמה הלאומית הכללית [ע"ה קלו]. סגולה נטועה וקבועה בנפש הלאומית בעצם טבעה. התכונה האלהית הפנימית של אהבת היושר והצדק והשאיפה האמיצה להאידיאלים האלהיים הללו ברום עזם, המלאה אהבת האמת השלמה והמאירה המתיחדת עם אור השלום וחפץ התעלותו לעד, בחיי האומה כולה, וביחוד בחייה הלאומיים [עפ"י ע"ה קמח]. סגולתה הפנימית של האומה - קדושת ישראל העליונה הפנימית, שהיא באה מכח שורש הנשמה בקדושתה, שבשביל כך היסוד של האצילות הנפשית אינו זז גם מהפרטים הכושלים שבהם, מפני שהם קשורים בקרב נפשם עם קדושת השם יתברך העליונה [עפ"י ע"ר ב פד־ה]. הסגולה הפנימית של ישראל - אהבת השם יתברך, ואהבת תורתו ומצותיו באהבה של נטיה טבעית [ע"ר ב רפט]. יראת ד' [מ"ר 402 (קובץ ח קצח)]. החוש הקדוש של האמונה בטהרתה, שהוא בישראל ענין סגולי, לא מצד בחירת נפשם בפרט אלא מצד מחצב הקדושה וסגולת ירושת אבות שלהם, שבה אין שום הפרעה יכולה לשלוט וגם במורד היותר גדול של התוארים החצונים של החיים המעשיים ההרגשיים וההכריים, חיה היא סגולת הקודש של נחלת ד' זאת, אמונת אומן, בכל זיקוק סגולתה. האור הגנוז של שלמות חיי האמונה [עפ"י ע"א ד יא, יג יד]. טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת אבות [אג' ב קפו]. העצמיות של הטבע הנפשי שהיא בישראל מורשת עולמים מקדושת האבות, הנשמרת כל כך באופן אופיי בעם ד' בכללו [ע"א ד ט קלג]. המדה הישראלית שהוטבעו בה האבות במעלת רוחם, ושבניהם באו אליה בתעלומה פנימית כשנזדככו בכור הברזל, של הידיעה הפנימית המרגשת את אי האפשרות של היפוך הסידור העליון המקיף והחודר של האורה האלהית, ההולכת וזורמת בעולמים ומגיעה עד חידור התוכי של החיים, שהתורה כולה היא מסקנתה האחרונה של תוצאתה [עפ"י א' קמב־ג וההגדרות הקודמות]. יסוד סגולת האומה הפנימי - החפץ האדיר של הצדק האלהי והתפתחותו, שבעומק נשמת האומה, הבא לה בירושת מורשת אבות - הסתוריה גזעית [עפ"י ע"ה קמח־ט]. הידיעה "שאתה הוא ראשון ואתה הוא אחרון, ומבלעדיך אין אלהים" ושרש האמונה בטהרתה, המחבר את הקדושה הרוממה, של אור אין סוף, עם הקדושה החודרת בכל העולמים ובכל היצורים כולם [עפ"י ע"ר א קיד]. ◊ ההערכה האלהית העליונה, המלאה בסגולת החיים של צביון האומה וסגולתה הפנימית, נשאבת לא ממקור איזו תכונה מוגבלה, ואיזו מורשת אבות מוקצבת, כ"א ממקור המית הנשמה במקורה, לחמדת פאר מקור התפארת של יסוד חיי כל, חיי עולמי עד, מקור כל טוב, קץ כל נועם, אחרית וראשית כל מחמד [עפ"י ע"א ד ט קמג]. ◊ הסגולה הפנימית שבכלל ישראל אינה נמדדת לפי ערך של כל דור ודור בפרטיות, כ"א היא סוקרת בסקירה אחת כל הדורות מראש ועד סוף [שם ג ב ז (ע"ר א תלב)]. סגולת ישראל - סגולת אורגניות מהותו (של ישראל), קדושתו האלהית הנבחרת, ישראליותו, המתגלית עתה בצורת האומה הקמה לתחיה. מקום אחדותן הטבעית של ה"קוסמופוליטיות" והלאומיות והאישיות היחידית בעמק־פנימיותה, ישראל ותורות ד' אשר לו תורת־חייו [צ"צ א ק]. ע"ע צדק. ע"ע ישראל. ע"ע נשמת האומה. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, עם סגולה. ע' במדור מדתם ועניינם הרוחני של אישי התנ"ך, יצחק, מדתו של יצחק. ע' בנספחות, מדור מחקרים, סגולת ישראל.