מילון הראי"ה:ב' אלפים תוהו (כינוי)

בלא סדרים וחוקים מקושרים [ע"ר א רפט־רצ]. כל זמן שלא נתנה תורה בהתגלות דבר ד' מנויה וקצובה בדבור שלם וברור ובהארה עליונה מפורשה, היה מתפשט הכח המנגד והמבלה בערכיו הרוחניים, במהלך הרעיון והמחשבה, בצדידת השכל ושאיפת התשוקות; והכח הצפון של הטוב, של הקיום, של חפץ הבנין וההתקיימות העולמית, היה אוסר את מלחמתו על כל הצעדים שהכח ההורס היה מכונן עליהם את סדרי השחתותיו [עפ"י ע"א ד ט קז]. חסרון כל סדר. שורר הי' תחלה בבני אדם סדר פרוע, שהי' אפשר לתת את המין האנושי במדרגה פחותה ממדרגת בעלי חיים, ע"פ מדות רעות ותכונות גסות שהתגברו עליהם מסבת חסרון האור האלהי. <ע"פ התכונה האנושית השפלה כבר נקבעו באדם מדות רעות ותכונות פראיות, אשר לעוקרם באה תוה"ק ע"י המצות שבאו לצרף בהם את הבריות> [שם ב ט רצד]. בתחילת יצירת העולם, לאחרי חטא אדה"ר, לא היה העולם מוכשר לגילוי תוכן האמונה האמיתית באופן מפולש, ולכן נתגלתה רק ליחידים, עד שהאבות בזמנם, התחילו להכשיר את כל העולם כולו, עד שמיעקב התחילה אומה שלמה לחיות עפ"י דרך ד', אומה שכל דרכיה מתאימים לדבר ד' ומגיעים להתכלית האחרונה "ישמח ד' במעשיו", שתוכל להשפיע מהודה על כל העולם כולו, לעדנו לרוממו ולהעלותו מתחתית המדרגה, למצב נעלה וגבוה. על־כן היה מקודם "שני אלפים תוהו", שהוא דעת־אלקים בלי אמונה [מ"ר 494].

תקופת התוהו בעולם[עריכה]

שליטת העבודה זרה עם כל זוהמתה, שבאה אחרי הנפילה התהומית של האדם בחטאו [קובץ ח קפח].