מילון הראי"ה:פסקה זוהמתם (כינוי)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
שלא תמצא בנפש הכנה חזקה אל הדברים שהם תועבה לפני השכל האנושי והדעה הישרה, ועפ"ז ימצא טבע קבוע בנפש שלא לעשות שום דבר נלוז ועולה, וכמו כן הכנה אל כל המדות הטובות בעצם הנפש [מ"ש שב (מא"ה ג קנו)]. סילוק החסרונות, ונשלמה עי"ז השלמות האנושית [מ"ש שט (מא"ה ג קסג)]. כל החסרונות הטבעיים המביאים לאדם למעט חשקו אל דרכים הטובים והישרים האנושיים, כולם פסקו מהם [מ"ש שב-שג]. התעלות ישראל מירידתם שירדו במצרים, גם הירידה של כללות המין האנושי, וחזרתם למעלתם הקדומה [עפ"י מ"ש רפו־ז (ה' רמד)]. עצמות המהות הנפשית הישראלית טוהרה ועלתה מידי השיקוע הכללי שכלל האדם עדיין נתון בתוכה [עפ"י ע"א ד ט פא וההגדרות הקודמות]. ע' במדור זה, זוהמא. ושם, קרבנו לפני הר סיני.