זורה

הפרדת פסולת מאוכל על ידי זרייה לרוח. אחת מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת.

האם הזרייה היא דווקא על ידי הרוח?[עריכה]

זורה בורר ומרקד דומות הן, ונחשבות שלוש מלאכות לפי שאין מעשיהן שוין ואינן בזמן אחד אלא בזה אחר זה, שהזורה הוא בתבן והבורר בצרורות והמרקד בסובין (רש"י שבת עה ב ד"ה הרי הוא אורג, ר"ן במשנה שם). כתב האגלי טל, שלטעם זה עיקר ההבדל בין שלשת המלאכות הוא בחפץ, שבתבן הרי זה זורה ובצרורות בורר ובסובין מרקד, ולפיכך יש מן הראשונים (מאירי שבת עג ב) סוברים שאף אם הבדיל את התבן מן התבואה שלא על ידי הרוח אלא בכלי, כגון בכברה שנקביה גסים, חייב משום זורה (עיין אגלי טל שכתב שגם רש"י והר"ן הנ"ל סוברים כמאירי). ה"שביתת השבת" (בפתיחה למלאכת זורה) חולק וסובר שגם לרש"י והר"ן אין זורה אלא לרוח. בשו"ת רעק"א (סימן כ) ובמנחת חינוך (מוסך השבת הזורה) כתבו שזורה זה דווקא ברוח ודווקא בכלי ולא הביאו חולקים.

זורה בקליפת בוטנים[עריכה]

מנוחת אהבה (ח"ב ז, ב), כתב שאחר מלילתם וניתוק קליפתם, יש להיזהר שלא להסיר את קליפותיהם על ידי ניעורם בשתי ידיו או העברתם מיד ליד או לנפוח בהם כשהם בשתי ידיו, משום איסור 'זורה'. אבל אפשר לנערם כשהם ביד אחת או לנשוף בהם כדי להסיר את קליפתם, כמבואר בשו"ע שיט, ז. (וצ"ע שלא נזכר באחרונים). (פניני הלכה שבת מלאכות שבצומח ד הערה 4)

לפי מה שכתבו בשו"ת רעק"א (סימן כ) ובמנחת חינוך (מוסך השבת הזורה) שזורה זה דווקא בכלי יוצא שאין בזה איסור.

חקירה במהותה[עריכה]

המלאכה היא לברור, או לגרום שהאוכל יהיה מבורר (אגלי טל זורה א-ה ו, מי טל זורה א).