מצת טבל

מצה שנעשתה מתבואה שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות.

אין אדם יוצא ידי חובת אכילת מצה בלילה הראשון של פסח ב"מצת טבל".

הטעם לכך הוא, לפי שנאמר (דברים טז, ג): "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות", ודרשו: מי שאיסורו משום בל תאכל חמץ אתה יוצא בו ידי מצה - אם עשאו מצה, יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל חמץ בלבד. ועוד, משום מצוה הבאה בעבירה.

יש אומרים, שאף אם אין לו מצה אחרת, לא יאכל מצה של טבל, שאין העשה של מצה דוחה לא תעשה של טבל שיש בו עונש מיתה בידי שמים; ויש סוברים, שכדי שלא לבטל מצות מצה מן התורה, יאכל כזית מצה של טבל, וידחה העשה של מצה את הלא תעשה של טבל, ואין בזה פסול של מצה שאינה ראויה לכל שבעה, כיון שיכול הוא להפריש ממנה תרומות ומעשרות.