רבן גמליאל ברבי
|
|
רבן גמליאל ברבי (= בנו של רבי, נקרא גם רבן גמליאל השלישי) - נשיא הסנהדרין בין השנים (200-220), מחכמי 'דור המעבר' שבין התנאים לאמוראים.
בצוואתו (מסכת כתובות ק"ג ע"ב), מינה רבי יהודה הנשיא את רבן גמליאל בנו לנשיא, את רבי שמעון בנו לחכם (אחראי על ההוראה בסנהדרין), ורבי חנינא בר חמא "ישב בראש", כלומר יהיה אב בית הדין – אחראי על השיפוט בסנהדרין.
האיש – זמנו ומקומו
מועד פטירתו של אביו, רבי יהודה הנשיא, אינו ודאי, והדעה המקובלת מתארכת את מותו לשנת 220 לספ'. מאז תיפקד בנו, רבן גמליאל, כנשיא הסנהדרין. רבן גמליאל נזכר גם כ"רבן גמליאל בר רבי" או "רבן גמליאל ברבי".
המוקד הגאוגרפי של פעילותו היה בגליל, במשולש של טבריה-בית־שערים-ציפורי.
הירושה
עוד בימי הבית השני הייתה מקובלת הורשת תפקיד הנשיאות מאב לבן, מה שהעניק לבית זה עוצמה כמעט מקודשת. עד ימי בן כוסבה (בר כוכבא) תיפקדה בראש הסנהדרין משפחת הלל הזקן, ולאחר שוך המרד השני חזרה זו והנהיגה את הסנהדרין. רבי יהודה הנשיא היה בעל מוניטין חסר תקדים, מופלג בעושרו, בעל יחסים מיוחדים עם השלטונות הרומיים. הוא חש, שהפקדת מטה הירושה בידי גורם אחד, ובעיקר בתקופה כה מורכבת ובעייתית באימפריה הרומית, תהיה צעד חסר אחריות. בצוואתו פיצל את הירושה בין שלושה בעלי תפקידים: "נשיא", "יושב בראש" ו"חכם".
הרכב מעין זה מופיע בצוואתו של רבי יהודה הנשיא, שזו לשונה: "שמעון בני חכם, גמליאל בני – נשיא, חנינא בר חמא ישב בראש" (תלמוד בבלי, כתובות קג עמ' ב'). הנשיא כבר אינו מוביל לבדו את מערכת ההנהגה, ואולי הקומבינציה שלעיל הייתה כמין פשרה בין שררתו של רבי יהודה הנשיא לבין לחצים שהופעלו על ידי חברי סנהדרין, לחצים שהיו משמעותיים בתקופת הנשיאים שלפניו.
על-פי גרסת התלמוד הירושלמי (תעניות פרק ד' סח עמ' א), התמנה תחילה רבן גמליאל לנשיא והוא שהסמיך את שאר הממונים, ואם כך הדבר, זכה הנשיא ביתר עוצמה, בהשוואה לנוסח שבתלמוד הבבלי.
בכל מקרה, בצוואתו לבנו ציווה רבי "זרוק מרה בתלמידים", כלומר: התנהג בתקיפות ובהחלטיות. ניתן לראות בכך הוראה לשמירת עליונותו של הנשיא לאור הפרדת הסמכויות.
יחס למלכות
מערכת הקשרים בין הנשיאות של תקופת רבי יהודה הנשיא לבין השלטונות הרומיים התפוגגה בימי יורשו, רבן גמליאל ברבי.
הנשיא התריע מפני התקרבות יתירה לשלטונות הרומיים, בין השאר באמירה "הוו זהירין ברשות, שאין מקרבין לו לאדם, אלא לצורך עצמן" (משנת אבות ב' ג'). הוא ביטא מגמה של זהירות וחשדנות כלפי הרשויות. רבן גמליאל ברבי חזר בכך על העמדה של קבוצת חכמים בסנהדרין, בסמוך למרד בן כוסבה, שמעשי הרומאים בפרובינקיות אינם פרגמטיים גרידא, אלא נצלניים ואנוכיים.
תקנתו
בית הדין, בראשות הנשיא, רבן גמליאל ברבי, ביטל את האיסור לחרוש בערב שביעית (סמוך לשנת השמיטה) מחג השבועות ואילך. מעתה - קבע - האיסור יחל 30 יום בלבד לפני ראש השנה של שנת השמיטה[1] הנשיא הושיב הרכב מיוחד של בית דין, כשהוא עומד בראשו (ובלשון התוספתא: "רבן גמליאל ובית דינו"), והתקין "שיהו מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה". התלמוד דן בסמכותו של רבן גמליאל לבטל את תקנתם של בית שמאי ובית הלל, שתיקנו את התקנה הזאת; וכן בתוקפה של התקנה המקורית. אחד ההסברים שניתן לכך הוא, שהתקנה המקורית כללה סעיף שמאפשר לבית דין מאוחר לבטל אותה במקרה הצורך. הסבר נוסף הוא, שתוקפה של ההלכה המקורית הסתיים עם חורבן בית שני.
פטירתו של הנשיא
רבן גמליאל ברבי נפטר סמוך לתקופת המעבר בין השלטון הסוורי לראשית האנרכיה, היינו ב-235 לספ' לערך. ויורשו, נצר לשושלת, היה רבי יהודה נשיאה. בחפירות בית שערים התגלו שני כוכים מקושטים הנושאים את הכתובות בעברית וביוונית: "רבי גמליאל" ו"רבי שמעון". סבורים שאלה הם קברי הנשיא רבן גמליאל ברבי ואחיו.
הערות שוליים
- ↑ תוספתא שביעית א' א'. הובאה ונידונה בבלי מועד קטן ג ע"ב; שם מוזכר "רבן גמליאל" סתם, ואף על פי שכינוי סתמי זה מתייחס בדרך כלל לרבן גמליאל דיבנה, כתב בפירוש "מלאכת שלמה" על המשנה במסכת שביעית א, א, שמדובר ברבן גמליאל ברבי. אופן הצגת הדברים בתלמוד עשוי לרמוז לכך. ראו מאמרו של הרב יונה עמנואל, המעין כרך ה ה'תשכ"ה, גיליון ב עמ' 38-47 וגיליון ד עמ' 23-35.
קישורים חיצוניים
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.
- אהרן היימאן, "רבן גמליאל בר רבי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 320-318, באתר HebrewBooks
- רבן גמליאל ברבי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רבן גמליאל ברבי, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia תבנית:אנגלית
| אמוראי בבל | ||
|---|---|---|
| הדור הראשון | רב • שמואל • מר עוקבא • קרנא • רב שילא • רב אסי | |
| הדור השני | רב הונא • רב יהודה • רבה בר אבוה • רב ירמיה בר אבא • רב כהנא (השני) • רב ברונא • רב חייא בר יוסף • רב גידל • רב חייא בר אשי • רבה בר ירמיה • רב קטינא • ייבא חמוה דאשיין בר נדבך • רכיש בר פפא | |
| הדור השלישי | רב נחמן • רב ששת • רב חסדא • רבה • רב יוסף • רבה בר רב הונא • רב יוסף בר חמא • רמי בר אבא • רבי אבא • רב הונא (הכהן) | |
| הדור הרביעי | אביי • רבא • רמי בר חמא • רב אחא בר יעקב • רב ספרא • רב כהנא מפום נהרא • רב אידי בר אבין • רב חייא בר אבין • רב שיזבי • רב יצחק בריה דרב יהודה • רבא בר רב שילא • רפרם בר פפא • רב נחומי בר זכריה | |
| הדור החמישי | רב נחמן בר יצחק • רב פפא • רב הונא בריה דרב יהושע • רב זביד • רב פפי • אמימר • מר זוטרא • רב משרשיא • רב אדא בר אבא • רב דימי מנהרדעא • רב אחא בריה דרב איקא | |
| הדור השישי | רבינא • רמי בר אבא (השני) • רב אשי • רב הונא בר נתן • רב כהנא (הרביעי) • רב הונא בר מנוח | |
| הדור השביעי | רב יימר • מר בר רב אשי • רפרם • רב אחא בריה דרבא • יהודה בר מרימר • | |
| הדור השמיני | רבה תוספאה • רבינא האחרון • רבה יוסי | |