חומרא העלולה לגרום תקלה לציבור

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־05:09, 2 בינואר 2013 מאת למאי נ"מ? (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

מצב שבו חומרה שאדם מחמיר על עצמו, גורמת להכשיל את הרבים. במצב כזה עדיף שלא להחמיר.

פירוט[עריכה]

כתב בתשב"ץ (ח"ב סי' לז) שאין לתלמיד חכם[1] חשש עבירה בעשיית תיקוני מבואות, והזריז בזה הרי הוא משובח, ומי שלבו נוקפו בזה - הדיוטות גמורה היא או מינות נזרקה בו! וזכות גדולה היא לתקן [- שיתופי מבואות]... משום שנכשלים בדבר רבים ובאים לטלטל בלא עירוב. וכן נפסק להלכה‏[2] שמצוה לחזר אחר עירובי חצרות (שולחן ערוך או"ח שסו, יג) ושיתופי מבואות (שולחן ערוך או"ח סי' שצה).

הרב יעקב אריאל(דרוש מקור), מסיק מכאן שבדברים הקשורים בכלל הציבור אין לנהוג חומרות, שאי-ציות להן יכול לגרום לציבור לעבור על איסור[דרושה הבהרה].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  1. כנראה הכוונה שאף תלמיד חכם הרוצה להחמיר ולא לסמוך על העירוב, מכל מקום מצוה עליו לתקן את העירוב, כדי להציל את הרבים מלחטוא.
  2. וראה שו"ת מנחת יצחק (ח"א סוף סי' נט) ודף על הדף (עירובין סח.).