מיקרופדיה תלמודית:אחזוקי אסורא לא מחזקינן

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:31, 20 באוקטובר 2013 מאת יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - אין חוששים לאיסור, בדבר שאיננו רואים בו כעת גריעות

בטרפות

עוף שנפל לאור [אש] ולא נשתנה מראה בני מעיו, מותר לאכלו צלי, ואין צריך לשלקו - לבשל במים בישול גדול יותר מבישול בינוני (ראה מאירי נדרים נד ב) - מקודם ולראות אם ישתנה המראה אחרי השליקה ויתברר שהוא טרפה, שעכשיו אין ריעותא [ערעור והחלשת החזקה] ניכרת בהם ואחזוקי ריעותא לא מחזקינן (חולין נו ב; טוש"ע יורה דעה נב ג).

יש אומרים שמטעם זה, אם לא ראו שנפל לאור, אפילו כשנשתנה מראה המעים בלא שליקה, כשר, ותולים את השינוי בחולי ולא בנפילה לאור (רמב"ן ומרדכי ורא"ש ור"ן שם; רמ"א יו"ד שם ו); אלא שיש חולקים על זה ואוסרים (הרי"ף שם; שו"ע שם); ויש אוסרים אף כשנשתנה על ידי שליקה (רמב"ם שחיטה ז כא).

ריאה שנמצאה בה מחט, לכמה אמוראים כשרה, ותולים שדרך הקנה והסמפונות נכנסה לבשר, שמכיון שאין רואים נקב בריאה לא מחזקינן איסורא לומר שדרך הושט נכנסה וניקבה את הדקין ואת קרום הריאה (חולין מח ב, ורש"י ד"ה סמפונא נקט ואתא).

בשאר איסורים

בישול ישראל ונכרי יחד

ישראל ונכרי שופתים – מושיבים (ראה רש"י ביצה לב ב ד"ה לשפות: כל הושבת קדרה על האור קרי שפיתה) - שתי קדרות על גבי כירה אחת, ואינו חושש שמא ישים הנכרי בשר נבלה לתוך קדרת ישראל (עבודה זרה יא ב, ויב א) בכונה (תוספות שם ד"ה ושדי, בשם ר"י) או בטעות (הר"ן שם). וכן לא חושש שמא יסמוך על הנכרי לבשל את הקדרה, ונמצא אוכל מבשולי-גוים (ראה בערכו), או שהנכרי יבשלה בטעות שסבור שהיא שלו (גמ' שם), שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (גמ' שם).

ראיית מראות

אשה שראתה מראה לבן וירוק, והביאה לחכם כשהוא לח, מטהרו, ואינו צריך להמתין עד שיתייבש שמא ישתנה וייעשה אדום ויתברר שהוא טמא, שאחזוקי ריעותא לא מחזקינן (ט"ז יו"ד קפח סק"א; ש"ך שם סק"ג).

קמח למצות

חטים שבאו בספינה והן יבשות שלא נשתנה מראיהן, אין חוששים שמא נפלו עליהן מים ובאו לידי חימוץ ויאסרו בפסח, שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (טוש"ע אורח חיים תסז ג, בשם בה"ג ורב צמח).

בשעת הדחק מותר לקחת קמח מן השוק למצות לפסח, ויוצא בהם ידי חובת מצה, שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (טוש"ע או"ח תנג ד, בשם גאון).

ביטול בששים

איסור שנפל לקדרה של היתר, ויש לפנינו ששים בהיתר כנגד האיסור, אין חוששים שמא בעת נפילת האיסור היה האיסור מרובה יותר, ונצטמק ממנו יותר ממה שנצטמק מההיתר, שאחזוקי איסורא לא מחזקינן (ט"ז יו"ד צט סק"ה).

הערות שוליים

  1. א, טור' תנח-תנט.