מיקרופדיה תלמודית:אחיזת עינים

הגדרה^[1] - הטעיית עיני הרואים, שנדמה להם שרואים דבר פלא ותמהון

לֹא תְעוֹנֵנוּ (ויקרא יט כו) - אלו אוחזי עינים (דעת תנא קמא בתורת כהנים קדושים פרק ו א; דעת חכמים בברייתא סנהדרין סה ב), שאוחז וסוגר עיני הבריות ומראה להם כאילו עושה דברים של פלא, והוא אינו עושה כלום (רש"י שם ד"ה אוחז את העינים), "והוא מין גדול מן התחבולה מחובר אליו קלות התנועה ביד עד שתדמה לאנשים שיעשה עניינים אין אמיתתו בהם, כמו שנראה אותם יעשו תמיד יקחו חבל וישימו אותו בכנף בגדיהם ויוציאו נחש, וישליך טבעת לאויר ואחר כך יוציאוה מפי אדם אחד מהעומדים לפניו" (ספר המצוות ל"ת לב).

חיוב סקילה

באיסור מכשף (ראה ערך כשפים) אמרו: המכשף העושה מעשה חייב סקילה, ולא האוחז את העינים; ר' עקיבא אומר משום ר' יהושע שנים לוקטים קישואים במכשפות, אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב, העושה מעשה - שהיתה כאן שדה קישואים ולקטה ממש בכשפים - חייב, האוחז את העינים - שמראה כאילו התקבצו כולם במקום אחד והקישואים לא זזים ממקומם - פטור (משנה סנהדרין סז א, ורש"י ד"ה האוחז את העינים), ואף על פי שפטור מסקילה, מכל מקום אסור (אביי שם ב).

חיוב מלקות

נחלקו ראשונים אם חייב מלקות על אחיזת עינים:

• יש סוברים שבין אחיזת עינים של מעונן ובין אחיזת עינים של כישוף, לוקים רק לסוברים שלאו שאין בו מעשה לוקים עליו, והאוחז את העינים שפטור, הכוונה שפטור ממיתה וחייב מלקות, או שפטור רק לסוברים שלאו שאין בו מעשה אין לוקים עליו (סמ"ג לאוין נג; הגהות מיימוניות עבודה זרה יא טו; טור יו"ד קעט).

• ויש סוברים שעל אחיזת עינים של מעונן לוקה (רמב"ם שם ט), ועל אחיזת עינים של מכשף אינו לוקה, לפי שלאו זה ניתן לאזהרת מיתת בית דין, שנאמר: מְכַשֵּׁפָה לֹא תְחַיֶּה (שמות כב יז), ואין לוקים עליו אלא מכת מרדות (רמב"ם שם טו).

נאמרו מספר טעמים להבדל שביניהם, לדעה השנייה, ולפיהם נגדרת באופן שונה מהותה של אחיזת עינים:

• שני מיני אחיזת העינים אחד הם, אלא שאם התרו בו משום מעונן לוקה, ואם התרו בו משום מכשף אינו לוקה (כסף משנה שם, בשם ר' יהושע הנגיד; שו"ת הרדב"ז ח"ה ללשונות הרמב"ם אלף תרצה), וכן אם התרו בו משום שניהם אינו לוקה אלא משום מעונן, אף על פי שבדין היה ללקות שתים, לפי שלאו של מכשף ניתן לאזהרת מיתת בית דין (כסף משנה שם). לדעה זו, כל אוחז את העינים, אף על פי שאותו מעשה התמהון שנראה לבני אדם לא עשאו באמת אלא שנדמה להם כך, מכל מקום הוא עושה שום מעשה עד שאוחז עיניהם להידמות להם כך, שאם לא כן הרי זה לאו-שאין-בו-מעשה (ראה בערכו), ואין לוקים עליו (כסף משנה שם).

• אחיזת עינים של מעונן איננה אחיזת עינים של מכשף, שאחיזת עינים של מעונן היא שמראה שעושה מעשה זר ותמוה חוץ מטבעו של עולם, כמו להמית ולהחיות וכיוצא; ואחיזת עינים של מכשף היא שמראה במה שהוא טבעו של עולם, כגון שנוטע קישואים וכיוצא (מהרי"ק עז).

• אחיזת עינים של מעונן היא שאומר אני אראה אותך בפס יד דברים העתידים לבוא אליך, שזהו ענין המעונן שאומר דברים העתידים כמו באצטגנינות; ואחיזת עינים של מכשף היא שמראה שלוקט ואינו לוקט, ובשניהם עושה מעשה (לחם משנה שם).

• אחיזת עינים של מעונן נעשית לא על ידי כישוף אלא על ידי מרמה ותחבולה, והאוחז עושה שום מעשה עד שידמה לרואים תמהון; ואחיזת עינים של מכשף היא שמראה על ידי כישוף כאילו עושה מעשה אבל הוא לא עשה כלום (ב"ח יו"ד קעט ב).

• אחיזת עינים של מעונן היא שמראה מעשה תמהון והוא אינו עושה שום מעשה כלל, אבל לעומדים נדמה שהוא עשה את התמהון, ולוקה, כיון שלעיני בני אדם נחשב שהוא עשה מעשה; ואחיזת עינים של מכשף היא שאף לעומדים לא נראה כאילו הוא עשה המעשה, אלא שנדמה להם שעל ידי זה האיש נעשה מעשה ממילא, כגון שנעקרו הקישואים שבשדה, אבל לא נדמה להם שהוא עקרם (ט"ז שם סק"י).

• שלשה מיני אחיזת עינים הם: אחיזת עינים של מעונן שבתורה היא על ידי עישונים והקטרות או על ידי נרות דולקים, כגון שלוקח השעוה ומערב עמה דברים אחרים ועושה ממנה נר ומדליקו, והעומדים נאחזים עיניהם ורואים דברים משונים מה שלא היה ולא נברא, ולוקה על זה; ואחיזת עינים על ידי כישוף היא בהשבעת שדים או במלאכה אחרת ממלאכת הכישוף, ועושה מעשה לאחוז את העינים, ואין בה לא מיתה ולא מלקות, לפי שהלאו ניתן לאזהרת מיתת בית דין; ואחיזת עינים ממין שלישי היא שעושה דברים זרים על דרך תחבולה או מהירות או קלות ידים, שנראה כאילו אחז את העינים, ואין בה איסור תורה כלל, אלא שאסור משום גנבת-דעת (ראה בערכו) הבריות (שו"ת הרדב"ז שם). ויש מי שכתב שהבדחנים שעושים כדברים אלו בחתונות עוברים בלאו דאורייתא, והמצוה לעשותן עובר משום לפני עור, ולכן מי שבידו למחות צריך למחות, וכל שכן שאסור להסתכל ולראותם, אבל אם הוא גוי שעושה נראה שמותר לראות (חכמת אדם פט ו).

הערות שוליים