מיקרופדיה תלמודית:אסימון

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־08:40, 1 ביולי 2014 מאת Micropedia bot (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - מטבע לא מתוקן כראוי ואינו יוצא בהוצאה

מהותו ושמו

מהותו

נחלקו אמוראים בפירושו של אסימון:

  • יש אומרים שהוא מעות הניתנות בסימן לבית המרחץ (רב בבבא מציעא מז ב), והן מעות פחותות ורעות שהבלן מקבל לסימן מהנמנים לרחוץ בבית המרחץ לידע כמה הם, ולפיהם יחמם המים ויכין אלונטאות (רש"י שם ד"ה הניתנות), או שהבעלים רושמים את שמם על אותן המעות, וכל פעם שנכנס למרחץ נותן לבלן אחת מהן כדי שידע כמה פעמים נכנס ורחץ במרחץ (רבנו חננאל שם).
  • ויש אומרים שאסימון הוא "פולסא" (רבי יוחנן בגמ' שם), וכן הלכה (כן משמע בגמ' שם; רמב"ם מעשר שני ד ט).

בפירוש המושג "פולסא" נחלקו ראשונים:

  • יש אומרים שהוא כסף שלא נטבעה עליו צורת המטבע (רש"י שם ד"ה פולסא; ערוך, אסימון; רבנו חננאל שבת קכח א; רמב"ם שם), ועשוי ברוחב ובעובי ובמשקל של המטבע היוצא, ואינו חסר אלא הצורה (תוספות בבא מציעא מד א ד"ה אסימון), ואף כשיש בו צורה שאינה חשובה בכלל זה, כגון שהמטבע הוא של עץ שאין צורתו חשובה, שכל שהמטבע אינו כתיקונו קרוי אסימון (תוספות שם, לדעת רש"י).
  • יש אומרים שפולסא הוא מטבע שיש עליו צורה, אלא שאינו יוצא בהוצאה כי אם בדוחק (תוספות שם, בשם רבנו תם).
  • ויש אומרים שהוא מטבע שנסדקה או נשברה צורתו, ואין לו עוד חשיבות מחמת הצורה אלא משמש למשקל (ר"ן בבא מציעא שם; שיטה מקובצת שם, בשם הרמב"ן).

מקור שמו

  • לדעה שהם מעות הניתנות לבלן, לא נתפרש בראשונים מקור שמו.
  • לדעה הראשונה בביאור המושג "פולסא", אסימון הוא מלשון סומא שאין לו עינים, או שמקורו ביונית, שכן בלשון יונית קוראים לכסף וכלי כסף אסימי (ערוך שם)[2].
  • לדעה השניה, לא נתפרש בראשונים מקור שמו.
  • לדעה השלישית, אסימון הוא מלשון שבירה, היינו שנשברה צורתו, או מלשון: וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים (ישעיה מ יב), היינו שעומד למשקל בלבד (שיטה מקובצת שם, בשם הרמב"ן).

הלכותיו

במעשר

נחלקו תנאים בנוגע לחילול מעשר שני על אסימון:

  • יש אוסרים (חכמים ורבי עקיבא בגמ' שם מז ב), שנאמר: וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ (דברים יד כה) - כסף שיש עליו צורה (גמ' שם; ברכות מז ב), ולסוברים שאסימון יש עליו צורה, הכונה לכסף שיש עליו צורה חשובה שיוצאה בהוצאה (תוספות בבא מציעא שם).
  • ויש מתירים, שהם דורשים: וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ, לרבות כל דבר הנצרר ביד (רבי דוסא ורבי ישמעאל בבבא מציעא שם).

הלכה כדעת האוסרים (רמב"ם שם; טוש"ע יורה דעה שלא קלח), ולפיכך אף הפודה מעשר שני, שמוסיף חומש על הקרן (מעשר שני ד ג; רמב"ם שם ה א), אינו מוסיף אלא מכסף שיש עליו צורה (גמ' שם נד א; רמב"ם שם ד ט), שנאמר: וְיָסַף חֲמִשִׁתוֹ עָלָיו (ויקרא כז כז), לרבות חומשו כמותו (גמ' שם).

במקח וממכר

  • אסימון לגבי שאר המטבעות דינו כמטלטלים ולא ככסף, ואם מכר לו מטבעות באסימון, כיון שמשך את האסימון נתחייב ליתן לו המטבעות שהתנו, שהמטלטלים נקנים במשיכה, אבל אם משך את המטבעות לא נקנה האסימון, שהמטלטלים אינם נקנים בכסף (בבא מציעא מד א).
  • אפילו מעות הרעות, שנקראות מטלטלים לגבי מעות טובות, מכל מקום לגבי אסימון אף הן נחשבות ככסף (רא"ש בבא מציעא ד א; טור חושן משפט רג).
  • לגבי מטלטלים ממש, אף אסימון נקרא מטבע (תוספות שם ד"ה הנחושת; טור שם).

הערות שוליים

  1. ב, עמ' קה1-קה2.
  2. אסימון ביוונית הוא – א-סמון, היינו ללא סימן.