מיקרופדיה תלמודית:אסר

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־09:34, 1 ביולי 2014 מאת Micropedia bot (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - מטבע ידוע בתורת שעור בהלכה

סתם איסר[2] שהוזכר בתלמוד הוא האיסר האיטלקי (כן משמע בתוספתא בבא בתרא (צוקרמאנדל) ה יב, ובבבלי קידושין יב א, ובירושלמי שם א א)[3], והוא מטבע רומי (כן משמע בערוך, איטלקי), והוא גדול מאיסר שאינו איטלקי (רבנו גרשום מאור הגולה חולין נד ב); ויש אומרים שלפעמים קראו סתם איסר לאיסר שאינו האיטלקי (ב"ח חושן משפט רכז א).

שימושו בהלכה

האיסר משמש בתורת שעור בהלכות שונות:

  • בערכו, כגון לענין שעור קדושי אשה (קידושין שם), ואונאה (בבא מציעא נא ב).
  • בשטחו, כגון בשעור חציצה (מקואות ט ה), ושעור השתחואה בתפלה (ברכות כח ב).

השימוש בשטחו יש שהוא נמדד ברוחבו, ויש שהוא נמדד בעוביו (ראה רא"ש חולין ג י, וטוש"ע יורה דעה לד ו)[4].

יחסו לשאר מטבעות

שיעור איסר:

  • שמונה פרוטות (תוספתא שם).
  • שני מוסמיסין (קידושין יב א).
  • חצי פונדיון (מעשר שני ד ח; תוספתא שם; קידושין שם).
  • רבע מעה (תוספתא שם; קיושין שם).
  • אחד מעשרים וארבעה בדינר של כסף (תוספתא שם; קידושין שם).

במה דברים אמורים כשהאיסרים הם יקרים כמשפטם (קידושין שם, ורש"י ד"ה אליבא), אבל לפעמים הם מתייקרים עד שהם יוצאים איסר בפונדיון (מעשר שני שם), ולפעמים הם מוזלים עד ששלשים ושנים איסרים הם דינר של כסף (קידושין שם).

ערכו

ערך האיסר במטבעות של מדינות אחרות תלוי בערך כל המטבעות (ראה ערכים דינר, סלע, פרוטה).

  • יש שקובעים ערכו במשקל כסף, שיהיה אחד מכ"ד במשקל הזהב של ישמעאלים, ויש חולקים על זה (מחלוקת רב סעדיה גאון ורב האי גאון באוצר הגאונים קידושין שם וכתובות עמ' 42).
  • יש שקובעים אותו כרבע דרכמון (פירוש המשניות לרמב"ם קידושין א א), שהוא הדרה"ם הערבי (שם)[5].
  • יש מהגאונים שקבעו שהאיסר הוא כמשקל שני גרעיני שעורה בכסף נקי (רב האי גאון באוצר הגאונים שם), ורובם כתבו שהוא כמשקל ארבעה גרעיני שעורה (שם; רמב"ם שקלים ה ג, ופירוש המשניות קידושין שם, וחולין ג ב; נמוקי יוסף בבא בתרא סוף פ"ה)[6].
  • ויש אומרים שהוא כמשקל שלשה גרעיני חיטה בכסף (ריא"ז בשלטי גבורים שם).

חומרו

  • יש אומרים שהאיסר הוא מטבע של נחושת (תוספתא (ליברמן) בבא מציעא ג יג), ואינו של כסף, שאין למטה מהמעה (ראה ערכו) מטבע של כסף (ירושלמי קידושין א א, לפירוש הרא"ש שבועות פ"ו סי' א; רא"ש בבא מציעא פ"ד סי' כ. וכן האיסר - "אס" - הרומאי היה של נחושת)[7].
  • יש אומרים שהאיסר האיטלקי היה של כסף (רש"י קדושין ב א, וכתובות קי ב, ועוד; ר"ן ריש קידושין. וראה תוספות בבא בתרא קסה ב ד"ה אימא), ורק בדורו של משה היתה המעה המטבע הקטן של כסף (ב"ח חו"מ סי' רכז), אלא שהיה עוד איסר של נחושת, והוא היה אחד משלשים בדינר של כסף (ב"ח שם, לדעת רש"י).
  • יש אומרים שהמעה היא המטבע הקטן של כסף צרוף, והאיסר הוא של כסף סיגים, ומשום כך משתנה מחירו לגבי כסף (ריצב"ש בשיטה מקובצת בבא מציעא ס ב).
  • יש אומרים שהאיסר הוא נחושת שמעורב בו כסף כמשקל הנזכר (מאירי ריש קידושין; פרי חדש יו"ד סי' לד, שמחשב את האיסר לארבעה גרעיני כסף ועשרים וארבעה גרעיני נחושת. וראה שו"ת צמח הצדק החדש חיו"ד בסופו בהשמטות להלכות נדה), ומחירו משתנה לגבי כסף לפי שלפעמים אין האיסרים במתכונתם הראויה (מאירי שם ב, ושם יב).
  • ויש אומרים שיש מקומות שיוצאים בהם איסרים של כסף, ויש שאינם יוצאים (תוספות בבא בתרא קסו א סוף ד"ה נסכא, ומנחות קז א ד"ה ודילמא).

גודלו

מספר שיעורים נאמרו בגודלו של האיסר:

  • כרוחב הבשר בין שני קמטי בשר כשאדם משתחוה (ברכות כח ב, ורש"י ד"ה איסר, לפירושו בגמ' שם).
  • כסחוס, והוא צפור הנפש, הבולט באמצע החזה כשאדם מתכופף (ערוך, איסר, לפירושו בגמ' שם).
  • כגומת הטבור הנכנסת לפנים כשאדם כופף קומתו (רבנו יונה שם, בשם רב האי גאון, לפירושו בגמ' שם).
  • גודלו הוא פחות מגרוגרת (ראה רבינו יהונתן עירובין פ"ז על המשנה: ככר כאיסר והגהות הב"ח שם, וראה מגיד משנה עירובין א טז).

נחלקו הפוסקים אם רוחב האיסר הוא יותר או פחות מרוב חלל גרגרת של בהמה (שו"ע יו"ד לד ב, וש"ך ופרי מגדים שם), על כל פנים הוא גדול יותר מרוב חלל גרגרת של עוף (רמ"א שם).

מידת שטחו של האיסר אינה ידועה לנו (ראה חולין נד ב, ורשב"א שם בשם בעל העיטור, ושו"ע יו"ד לד ב)[8].

הערות שוליים

  1. ב, עמ' קטו2-קטז2.
  2. האיסר היה מצוי עוד בימי משה רבנו (ערוך שם, על פי קידושין יב א) , והיה ידוע בימי התנאים עד שלא הוצרכו לפרש כמה הוא (רשב"א קידושין ב א) . אכן יש מאמוראי בבל שלא ראוהו מעולם (חולין נד ב) , וגם בתקופת הגאונים לא היה ידוע בבבל, ורב נחשון גאון בקש לשלחו להם (אוצר הגאונים קדושין נז) .
  3. שנקרא כך על שם איטליה של יון (תוספות קידושין ב א ד"ה איטלקי) . וראה עוד תורה שלמה בראשית ד אות ד; ערך מילין לשפטל, שנקרא בשם "אס", שהיה המטבע הראשון שהרומים הטביעו בעצמם) .
  4. האיסר משמש גם בתורת דוגמא לשיעור קטן ודבר מועט, בין בערכו (משנה חולין קמב א, ורש"י ד"ה שהיא) , ובין בשטחו (משנה ערובין פ ב, ורש"י ד"ה ככר) .
  5. וראה מה שכתב על זה בס' שעורי תורה סי' א אות ה, שבמקור הערבי לא נזכר דרכמון, ועי"ש על שעור הדרהם.
  6. במידות שבימינו יש שקבעו שמשקל השעורה הוא 0.05 גרם, ולפיכך משקל האיסר לדעת הרוב הוא 0.2 גרם.
  7. לפי זה צריך לומר שמשקלי כסף האמורים למעלה הם בערכו של האיסר ולא במשקלו.
  8. וראה הרע"ב מקואות ט ה ששעור רוחבו כרוחב ארבע שעורות. וראה תוספות יום טוב שם שחולק ששיעור זה נאמר רק על משקלו, ראה לעיל. וראה שו"ת צמח צדק החדש חיו"ד סי' רכג.