רב סעדיה גאון

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (רס"ג) היה גאון ישיבת סורא, מגדולי הגאונים, פוסק והוגה דעות חשוב.

תולדות חייו

נולד בפיום שבמצרים (ומכאן שמו "אלפיומי"^[1]) בשנת ד'תרנ"ב, ועבר לבבל. למרות שלא נמנה על חוג משפחות הגאונים מינוהו לגאון ישיבת סורא. רס"ג ריכז חיבורים בתחומי הלכה שונים, ובכך קנה מקום של כבוד כאבי הספרות הרבנית. רב סעדיה גאון נחשב גם למדקדק העברי הראשון שנתן כללים, והציע הדרכה מעשית לכתיבה נכונה. רס"ג חיבר גם פיוטים שונים.

רס"ג היה מגדולי המתפלמסים עם ראשוני הקראים, ענן בן דוד ותלמידיו, ולחם בהם בקנאות רבה.

נפטר בבבל בשנת ד'תש"ב.

ספריו

• פירוש על התורה- נכתב בערבית, והודפס בעברית על ידי הרב יוסף קאפח.
• "תפסיר" על התורה- פירוש המילים הקשות ותרגומן לערבית.
• "האמונות והדעות" -החיבור הפילוסופי היהודי הראשון. ספר זה נחשב אבן יסוד בפילוסופיה היהודית, שכן הוא נחשב לראשון מבין גדולי ישראל שהחל לסדר את יסודות האמונ היהודית ולאמתן בכלים פילוסופיים.
• פירוש ל"ספר יצירה".
• פירוש על מסכת ברכות- כתב היד היה גנוז ב"גניזה הקהירית", ויצא לאור לראשונה בשנת תרס"ח בירושלים על ידי הרב שמואל אהרן ורטהיימר.
• "ספר האגרון"
• "ספר הגלוי"
• פיוטים ו"בקשות".

לקריאה נוספת

• הרב יהודה לייב הכהן מימון, רס"ג ועבודתו הספרותית בתוך: דיוקנאות של מעלה: תולדות ומחקרים, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ו, עמ' ה-עג.