מיקרופדיה תלמודית:בהמה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - בעל חי ביתי הגדל בישוב והולך על ארבע
דברים הנוהגים בבהמה ולא בחיה
חיה היא בכלל בהמה, שנאמר: זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ (דברים יד ד), ומונה ביניהן: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וגו' (שם ה) שהן חיות (ראה ערך חיה), וכן הבהמה בכלל חיה, שנאמר: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ (ויקרא יא ב. חולין עא א), ובמקום שנזכר בהמה בתורה גם חיה בכלל, כגון לענין נזיקין (בבא קמא יז ב).
בכמה דברים הבדילה התורה בין בהמה לחיה:
- חֵלב הבהמה אסור, וחֵלב החיה מותר (ראה ערך חֵלב).
- בשר בחָלב אינו אסור מן התורה אלא בבהמה (ראה ערך בשר בחלב).
- בבהמה נוהג איסור שחיטת אותו ואת בנו ביום אחד, ולא בחיה (ראה ערך אותו ואת בנו).
- השוחט את הבהמה אין דמה טעון כיסוי, מה שאין כן בחיה (ראה ערך כיסוי הדם).
- השוחט את הבהמה חייב ליתן ממנה מתנות כהונה לכהן, מה שאין כן בחיה (ראה ערך זרוע ולחיים וקיבה).
- בבהמה נוהג דין בכורה, ולא בחיה (ראה ערך בכורה).
- מעשר בהמה נוהג בה, ולא בחיה (ראה ערך מעשר בהמה).
- הבהמה קרבה למזבח, ואין החיה קרבה למזבח (ראה ערך קרבנות).
- בהמה נקנית בכסף מעשר - לצורך זבחי שלמים ולא לבשר תאוה - ואין חיה נקנית בו (ראה ערך מעשר שני).
- וכן יש הבדל בין בהמה לחיה לענין מי שמכר או נתן או הקדיש בהמתו או חיתו (בכורים ב יא), ולמי שאמר הריני נזיר שזו בהמה או שזו חיה (שנות אליהו שם ח).
בעלי חיים אם הם בהמה או חיה[2]
בכמה בעלי חיים פרטיים דנו ביחוד אם הם ממין הבהמה או ממין החיה[3]:
- ג'אמוס[4], מין בקר מבוית שמוצאו מדרום מזרח אסיה (תחומין כז 379), ומכונה בפוסקים בופל"ו (שו"ע יו"ד כח ד), נחלקו בו גאונים וראשונים: יש אומרים שהוא המריא (שמואל ב ו יג; ישעיהו א יא. רב סעדיה גאון שם ושם; ערוך, מריא) והוא בהמה ממין בקר הכשר באכילה, וכשר לקרבן כשאר פרים (כפתור ופרח נח, י, ח"ג עמ' שטז במהדורת בית המדרש להלכה בהתישבות, בשם רס"ג), וחלבו אסור (תוספות זבחים קיג ב ד"ה אורזילא), ואין צורך לכסות את דמו (אגור אלף צט, לדעה זו; שו"ע שם); ויש אומרים שהוא חיה הכשרה באכילה, ופסול לקרבן, וחלבו מותר (כפתור ופרח שם, בשם רב האי גאון), וחייבים לכסות את דמו (מרדכי חולין תרנג, לדעה זו); ויש אומרים שאנו מסופקים אם הוא מין חיה או מין בהמה, ולכן יש לכסות את דמו מספק (מרדכי שם ואגור שם, בשם רבנו חננאל; מהרי"ל, הלכות שחיטה י; רמ"א שם).
- חולדת הסנאים[5] - והיא חיה קטנה שרגליה דקות וגבוהות, הרועה בין עצי הסנה (בבא קמא פ א) - מין חיה היא (תנא קמא בכלאים ח ה; תורת כהנים שמיני פרק ו ה), ש"וְכֹל הוֹלֵךְ" (ויקרא יא כז) מרבה את חולדת הסנאים (תורת כהנים שם)[6].
- החזיר מין בהמה הוא (כלאים ח ו; רמב"ם כלאים ט ח; שו"ע יו"ד רצז י), אבל חזיר הבר[7] (חולין קכב א) הוא מין חיה (כן משמע מרש"י ישעיהו לה ט; הון עשיר כלאים שם).
- חתול מין חיה הוא (כן משמע בבכורות ח א), ואין חילוק בזה בין חתול בית לחתול בר (כן משמע מרש"י פסחים כא א ד"ה בהמה, וברטנורא שם ב א).
- בכלב נחלקו תנאים: יש אומרים שהוא מן חיה (חכמים בכלאים ח ו, ובתוספתא שם (ליברמן) ה ז), וכן הלכה (פירוש המשניות לרמב"ם שם); ויש אומרים שהוא מין בהמה (רבי מאיר שם ושם). כלב כופרי לדברי הכל חיה (ירושלמי כלאים א ו; כן משמע בתוספתא שם ח), ונחלקו בפירושו: יש מפרשים שהוא כלב קטן וננס (רש"י בבא קמא פ א ד"ה כלבים כופריים, בפירוש הראשון; רימב"ץ כלאים שם); יש מפרשים שהוא כלב גדול של ציידים (רש"י שם, בפירוש השני; פירוש המשניות לרמב"ם כלאים שם); יש מפרשים שהוא כלב של מקום שנקרא כופרי (שיטה מקובצת שם, בשם גאון); ויש מפרשים שהוא כלב שחור, שהישמעאלים קורין אותו "כלב ציני" (אוצר הגאונים בבא קמא, התשובות קעג).
- נחש הוא כחיה (ירושלמי כלאים ח ד), וכן דרשו: וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ (בראשית א כח) - זה הנחש (סנהדרין נט ב); ויש מן הראשונים שכתבו שאף על פי שנחש הוא בכלל חיה, כמו שנאמר: וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה (בראשית ג א), לאחר שנקצצו רגליו (ראה בראשית רבה כ ה) אינו נקרא חיה סתם אלא "חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת" (בראשית א שם), ולפיכך במקום ששנינו חיה אין הנחש בכלל (תוספות נדה כג א ד"ה ליתני).
- בעז הבר[8] נחלקו אמוראים: יש אומרים שהוא מין בהמה, שכיון שלא נמנית בין החיות, סימן שהיא מין עז (רב המנונא ועוד, בחולין פ א); ויש אומרים שהוא מין חיה (אמימר שם), וכן הלכה (תורת הבית הארוך ג א; רא"ש חולין ה ג; טור יו"ד פ)[9], ואין הוכחה ממה שלא נמנית בין החיות, שיתכן שהיא ממין של אקו או של זמר (אמוראים אחרים שם), שאין אנו בקיאים בהם (רש"י שם ד"ה מתקיף).
- ערוד - והוא חמור הבר[10] (רש"י עבודה זרה טז ב ד"ה דבי מר; פירוש המשניות לרמב"ם כלאים ח ו) - מין חיה (כלאים שם)[11].
- פיל מין חיה (כלאים ח ו), למרות שאינו הולך לבדו עד שמסרגין אותו, והייתי אומר שאינו נקרא "הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו" (ויקרא יא כז. ראב"ד לתורת כהנים שמיני פרק ו ה, בפירוש השני), שנאמר: בְּכָל הַחַיָּה (ויקרא יא כז) - להביא את הפיל (תורת כהנים שם).
- קוף מין חיה (כלאים ח ו), אף על פי שדומה לאדם (ראב"ד לתורת כהנים שם), שנאמר: וְכֹל הוֹלֵךְ עַל כַּפָּיו (ויקרא יא כז) - זה הקוף (תורת כהנים שם).
- קופד - והוא הקיפוד[12] שבמקרא (ישעיהו יד כג. רא"ש כלאים ח ה) - מין חיה (כלאים שם), אף על פי שדומה לשרץ (ראב"ד לתורת כהנים שם), ש"וְכֹל הוֹלֵךְ" (ויקרא יא כז) מרבה את הקופד (תורת כהנים שם).
קרש, והוא בעל חי שיש לו קרן אחת - ולא נודע מהו בימינו - מין חיה (שבת כח ב; בבא בתרא טז ב; חולין נט ב).
- שור הבר - מין בקר שנכחד בימינו[13] - נחלקו בו תנאים: יש אומרים שהוא מין בהמה (חכמים בכלאים ח ו), שעיקרו מן הישוב אלא שברח למדבר (ירושלמי שם ד); ויש אומרים שהוא מין חיה (רבי יוסי שם), שעיקרו מן המדבר (ירושלמי שם). ונחלקו בפירוש מחלוקתם: יש אומרים שלדעה הראשונה "תְאוֹ" האמור בתורה (דברים יד ה) בריה לעצמה, ושור הבר בריה לעצמה (תוספתא כלאים (ליברמן) א ט; ירושלמי שם), ומתרגמים "תאו": "תור בלא" (אונקלוס שם; נימוקי יוסף (בשיטת הקדמונים) חולין פ א, שהוא כדעה זו), שתרגומו לעברית: שור היער (רש"י עה"ת שם ד"ה ותאו), ולדעה השניה שור הבר זהו תאו (תוספתא שם; ירושלמי שם)[14], ומתרגמים אותו "תורי בר" (תרגום יונתן שם; ירושלמי שם, שהוא כדעה זו); ויש אומרים שלדברי הכל שור הבר זהו תאו האמור בתורה, שאף "תור בלא" הוא שור הבר, שהלמ"ד מתחלף ברי"ש (העיטור, שער ב, שחיטה, דף מג טור ג במהדורת רמ"י), אלא שלדעה הראשונה כיון שנקרא שור הרי הוא מין בהמה, אף על פי שיש לו סימני חיה (בבלי חולין פ א, לפי העיטור שם)[15]. אף להלכה נחלקו ראשונים: יש פוסקים שהוא מין בהמה (רמב"ם מאכלות אסורות א ח; טוש"ע יו"ד פ ג); יש פוסקים שהוא מין חיה (העיטור שם); ויש שנסתפקו בדבר (אור זרוע ח"א רפט ושצ), ולפיכך הכריעו שיכסו דמו ללא ברכה (רמ"א שם כח ד); ויש שכתבו שיש שני מיני שור הבר, אחד מהם מין בהמה, והשני מין חיה (רדב"ז כלאים ט ה)[16].
- תחש שהיה בימי משה (שמות כה ה) אמרו שבריה בפני עצמה היה, ולא הכריעו בו חכמים אם מין חיה הוא או מין בהמה, וקרן אחת היתה לו במצחו, ונזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז (רבי מאיר בשבת כח ב); ויש אומרים שהוא קרש (ראה לעיל. רבי אבון בירושלמי שבת ב ג), והוא מין חיה (רבי מאיר בירושלמי שם).
על בהמה כקרבן – ראה ערך קרבנות.
הערות שוליים
- ↑ ב, עמ' שסו2-שסז2.
- ↑ וראה עוד בערך חיה.
- ↑ על הכוי, אם הוא חיה או בהמה, ראה ערכו; על חיות הים, אם הם מין חיה או מין דג, ראה ערך דגים.
- ↑ Bubalus bubalis.
- ↑ סנאי, Sciuridae. באנגלית – stone marten.
- ↑ ויש מהתנאים הסובר שספק הוא אם הוא מין שרץ, שכן נמנה החולד בין השרצים (ויקרא יא כט), או שכיון שרגליה דקות וגבוהות הרי היא מין חיה (רבי יוסי שאמר שכן דעת בית שמאי במשנה כלאים ח ה, לפי התוספות בבא קמא פ א ד"ה דקטיני).
- ↑ Sus scrofa. באנגלית – wild boar. ואולי הוא חזיר מיער (תהלים פ יד).
- ↑ Capra aegagrus.
- ↑ ויש שכתבו בדעת אחד הראשונים שפוסק שהוא חיה (מגיד משנה מאכלות אסורות א ח, בדעת הרמב"ם שם); יש שכתבו שהוא הסתפק בדבר (ערוך השלחן יו"ד פ יא); ויש מהאחרונים שכתב להלכה שהוא מין בהמה (פרי חדש יו"ד פ סק"ג).
- ↑ האפריקאי, Equus africanus. באנגלית – African donkey.
- ↑ אכן יש ערוד אחר שהוא מין נחש (ברכות לג א); ויש שביארו שבא מהזדקקות נחש וצב זה לזה (רש"י שם ד"ה ערוד).
- ↑ Erinaceidae.
- ↑ Bos primigenius. ויש שמזהים אותו עם הביזון (bison bonasus) – ראה הצומח והחי במשנה (י. פליקס) 280.
- ↑ שהרי בעל הדעה עצמו מפרש שתאו זהו שור הבר (רבי יוסי בספרי ראה ק).
- ↑ אכן, מהאחרונים יש שכתב שאף הבבלי מודה לתוספתא ולירושלמי, ורק לדבריו של רבי יוסי אמרו חכמים כן (כנסת הגדולה יו"ד פ הגהות בית יוסף כד).
- ↑ הראמים הנקראים בופל"ש מין בהמה הם לכל דבר (תוספות זבחים קיג ב ד"ה אורזילא), והם שור הבר (מרדכי חולין תרנג; ערוך השלחן יו"ד פ יב); ויש שנסתפקו בדבר (רמ"א יו"ד כח ד). וראה לעיל בג'אמוס.