מיקרופדיה תלמודית:בית הפרוה
|
|
עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.
הגדרה[1] - בנין בעזרה שבבית המקדש, בבית שני
אחד מהבתים שבנו בעזרה לצרכי המקדש, ונקראים לשכות (ראה רמב"ם בית הבחירה א ז) הוא בית הפרוה (משנה יומא ל א, ושם לד ב; מידות ה ג), ונקרא לשכת בית הפרוה (פסחים נז א), או לשכת הפרוה (מידות שם).
מקומו
לשכת הפרוה היתה האמצעית משלש הלשכות הבנויות בדרום העזרה[2], ולדעה אחרת: בצפון העזרה[3], והן: לשכת המלח, לשכת הפרוה ולשכת המדיחין (מידות שם, ויומא שם; רמב"ם שם)[4].
גג בית הפרוה
מסבה - והיא בנין של מעלות - היתה עולה מלשכת המדיחין לגג בית הפרוה, ששם היה בית-הטבילה (ראה ערכו) לכהן גדול ביום הכפורים (מידות ה ג; רמב"ם בית הבחירה א ז. וראה ערך בית הטבילה).
גג בית הפרוה היה בקודש, בעזרה (יומא לד ב), ונחלקו ראשונים בעניינו:
- יש סוברים שגג זה היה גבוה מקרקע העזרה, שהבית היה בנוי על קרקע העזרה.
ואף על פי שהגגות והעליות לא נתקדשו (ראה ערך גגין ועליות), בית זה נבנה אחר שכבר נתקדשה העזרה, ובשעת קידוש העזרה היה עדיין אויר שקדוש אף הוא, ואין בכח בנין של אחר כך להפקיע קדושתו (ראה ערך הנ"ל), או שלא כל הגגות לא נתקדשו, והכל לפי הצורך, וגג בית הפרוה שהכהן הגדול הוצרך לטבול בו ביום הכפורים, קידשוהו (ראב"ד תמיד א).
- ויש סוברים שגג בית הפרוה היה שוה לקרקע העזרה, ובית הפרוה היה בנוי מתחת לקרקע העזרה, אלא שלא היה פתח מהגג לעזרה, ולכן הוצרכו למסבה שתעלה אל הגג מתחת לקרקע.
ואף תוכו היה קודש, ואף על פי שמחילות לא נתקדשו (ראה ערך מחילות), מחילה זו היתה פתוחה לעזרה ומחילות אלו קודש (ראה ערך הנ"ל. תוספות יומא לא א ד"ה וכולן).
מדוע נקרא בית הפרוה
- יש אומרים שבית הפרוה נקרא על שם האיש שבנה אותו, שהיה שמו פרוה, והיה מכשף (יומא לה א), ויש מוסיפים שבנה אותו במכַשפוּת (רע"ב מידות שם[5]).
- יש אומרים שפרוה זה היה ישראל שחזר בתשובה, שנכרי לא בנה שום דבר בהר הבית, משום לֹא לָכֶם וָלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ (עזרא ד ג. מאירי יומא לד ב ד"ה הביאוהו; רא"ש מידות ה ג, וראה ערך בית המקדש: בנינו).
- יש אומרים שמכשף זה לא בנה אותו, אלא חפר מחילה מתחת לקרקע, כדי לראות את עבודת הכהן הגדול ביום הכפורים, ומצאוהו בלשכה זו והרגוהו (ערוך ערך פרוה, הובא בתוספות יומא לה א ד"ה פרווה), או שנעשה להם נס ומת שם (מאירי מידות ה ד"ה המשנה השנית), וקראו הלשכה על שמו (שם ושם).
- ויש אומרים שהגג בלבד של בית הפרוה בנאו אותו מכשף, ועשאו דומה לבית הטבילה שהיה בחול על גבי שער המים (ראה ערך בית הטבילה), אבל הלשכה נקראת בשם בית הפרוה על שם עורות הפרים שהיו בה (ראה להלן), כעין שמצינו במקרא זְהַב פַּרְוָיִם (דברי הימים ב ג ו) על שם שדומה לדם פרים (ראה יומא מה א. ר"ש מדות ה ג).
מליחת העורות
בלשכת הפרוה היו מולחים את עורות הקדשים (מידות ה ג; רמב"ם בית הבחירה ה יז[6]), והניחום שם עד זמן חלוקתם לכהנים (פסחים נז א). ובמקום המלח עצמו נחלקו ראשונים:
- יש אומרים שהמלח היה נתון בלשכת המלח הסמוכה לה, ומשם לקחו את המלח ללשכת הפרוה למליחת העורות (תוספות מנחות כא ב ד"ה בלשכת).
- ויש אומרים שגם המלח היה בלשכת הפרוה, ולכן נקראת לפעמים לשכה זו אף בשם לשכת המלח (תוספות ישנים יומא יט א ד"ה לשכת).
הערות שוליים
- ↑ ג, רמט2 – רנ2.
- ↑ גירסת המשנה במידות כפי שהובאה ביומא יט א, ורמב"ם בית הבחירה ה יז.
- ↑ גירסת המשנה במשניות ובגמרא מידות לז ב, וכן הוא בציורי מהר"י שבגמרא. וראה ספר חנוכת הבית אות כז, וספר עזרת כהנים מידות שם.
- ↑ וראה תוספות יום טוב מידות שם, וציורי הרמב"ם בפירוש המשניות, וציורי התוספות יום טוב, והתפארת ישראל שבכולם לשכת הפרוה האמצעית, מלבד בציורי מהר"י שבגמ' שלשכת הפרוה היא המערבית, וראה ס' עזרת כהנים שם שתמה עליו. וראה תוספות יומא יט א ד"ה לשכת.
- ↑ וראה תוספות יום טוב שם שתמה על זה, ובתפארת ישראל שם שהיה באומנות נפלאה, ונראה כאילו הוא בכישוף.
- ↑ וראה רמב"ם אסורי מזבח ה יג שכתב שהיו מולחים בלשכת המלח, וראה לחם משנה שם.