מיקרופדיה תלמודית:בית סאה; בית סאתים

הגדרה^[1]

- מקום שאפשר לזרוע בו סאה או סאתים תבואה, בתורת מידה של שטח

בית סאה או בית סאתים משמשים למידות שטח במקרא (מלכים א יח לב), בהלכה למשה מסיני (רש"י סוכה לד א ד"ה עשר נטיעות) בנוגע לשביעית, ובשיעורי חכמים: בכלאים (כלאים ב ב), ברשויות שבת (שבת ז א), ועוד.

שיעורו

בית סאה הוא שטח הראוי לזרוע בו סאה של שעורים (רמב"ם ערכין ד ד) בזריעה בינונית (ראה ערך בית כור. רמב"ם שם); ויש אומרים שמשערים בזריעת חטים (ראה שם. ר"ש כלאים ב ב).

שיעור בית סאתים הוא כחצר המשכן (ברייתא בעירובין כג ב), שנאמר בה: אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים (שמות כז יח), אמרה תורה טול חמשים וסבב חמשים (גמ' שם), שתיטול החמשים שהאורך יתר על הרוחב ותסבב את החמשים הנשארות כדי שיהיה רבוע לשער בו (רש"י שם ד"ה אלא אמרה).

לפי זה נמצא שבית סאתים הוא מקום שיש בשטחו חמשת אלפים אמה על אמה, וכל מקום שיש בו כמידה הזאת, בין שיהיה מרובע, בין שיהיה עגול, ובין בשאר הצורות, הרי זה נקרא בית סאתים (רמב"ם שבת טז ג), ובית סאה הוא החצי מזה, היינו חמשים אמה על חמשים אמה, שהם שני אלפים וחמש מאות אמה מרובעות (בבא בתרא כו ב, ורש"י ד"ה כמה הוי, וד"ה תרי אלפים; רמב"ם שם).

בית סאתים הוא רבוע שצלעו שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים (משנה עירובין כג א, וברייתא שם ב), שהם שבעים אמה וארבעה טפחים על שבעים אמה וארבעה טפחים (רש"י שם ב ד"ה אלא אמרה) ועוד דבר מועט יותר מזה (ברייתא שם), שהרי בבית סאתים יש חמשת אלפים אמות (ברייתא שם).

יחס שטחי הקרקעות בהלכה לבית סאה

על פי היחס לבית סאה קובעים בהלכה כל שטחי קרקעות:

• בית ארבע סאה הוא מאה אמה על מאה אמה (אהלות יז א; ירושלמי סוטה ה ג).

• בית כור, הוא שלשים פעם בית סאה (ראה ערך בית כור), מכיוון שהכור הוא שלשים סאה (ראה ערך כור).

• בית לתך, שהוא חצי כור, הוא חמש עשרה פעם בית סאה (ערכין כה א).

• בית רובע, היינו רביעית הקב, הוא אחד מעשרים וארבע בבית סאה, שהסאה ששה קבים (ראה ערך קב).

במידות זמננו

שיעור בית סאה במידות זמננו תלוי בשיעור האגודל והאמה (ראה ערכיהם וערך סאה).

הערות שוליים