מיקרופדיה תלמודית:ברב עם הדרת מלך

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:13, 3 בספטמבר 2014 מאת Micropedia bot (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

הגדרה[1] - מצוה הנעשית ברבים יש לה חשיבות והידור יותר

ישנה חשיבות במצוה כשמתקיימת ברוב עם, שנאמר: בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ (משלי יד כח).

חשיבות זו באה באופנים שונים:

  • כשכל אחד מהרבים עושה חלק מהמצוה.
  • כשכל אחד מהם עושה כל המצוה בבת אחת.
  • שאחד יוציא הרבים ידי חובה.
  • מצוה הנעשית בפני רבים.

כשכל אחד מהרבים עושה חלק מהמצוה

התעסקות הרבים בחלקי המצוה, באופן שבין כולם נעשית כל המצוה, מצינו בעבודה במקדש, למשל:

הולכת דם הקרבן

שורה של כהנים היתה עומדת בעזרה בערב פסח עד המזבח, וכשהכהן הראשון קיבל את דם הקרבן מצואר הטלה היה נותנו לחברו, וחברו לחברו, עד הכהן הקרוב אצל המזבח שזורקו על המזבח (פסחים סד א), כדי שמצות הולכת הדם למזבח (ראה ערך הולכה) תתקיים ברבים המתעסקים בה, משום ברב עם הדרת מלך (גמ' שם ב, ורש"י ד"ה ברב עם; רמב"ם קרבן פסח א יד).

תפילה בציבור

וכתבו ראשונים שהוא הדין בשאר מצוות אם מתחלקת המצוה להרבה בני אדם, יש בזה משום ברב עם, כגון שראובן עובר לפני התיבה בשחרית, ושמעון קורא בתורה, ולוי עובר לפני התיבה במוסף (אור זרוע א קטו; מרדכי מגילה תתלג, בשמו).

הולכת ספר תורה

ולכן עדיף שאחד יוציא ספר התורה מהארון, ויתן לחזן להוליך לבימה, מאשר שהמוציא יוליך אותה (אור זרוע שם).

כשכל אחד מהרבים עושה כל המצוה בבת אחת

אף כשכל אחד מהרבים עושה כל המצוה, אלא שעושים כולם בבת אחת, יש בזה משום חשיבות של ברב עם, כגון:

העלאת ביכורים

העלאת הביכורים לירושלים היתה ברבים, וכל העיירות שבמעמד (ראה ערך מעמדות) מתכנסות לעירו של מעמד (בכורים ג ב) כדי שלא יעלו יחידים, שנאמר ברב עם הדרת מלך (רמב"ם בכורים ד טז).

תפילה בבית כנסת

לפיכך כתבו ראשונים שמי שיש לו מנין בביתו ומתפלל שם בעשרה, יותר טוב שילך לבית הכנסת להתפלל מפני שמתאספים שם הרבה בני אדם וברב עם הדרת מלך (כן משמע מרבנו יונה ברכות ח א; מגן אברהם צ ס"ק טו).

ברכת המזון

וכן בברכת המזון, כשיש ששה מסובים ויכולים להתחלק לשלשה שלשה, וכן כשיש עשרים או יותר ויכולים להתחלק (ראה ערך זמון), טוב יותר שלא יתחלקו, משום ברב עם הדרת מלך (כן משמע מתוספות ר"י שירליאון, ותוספות הרא"ש ברכות נ א; רמ"א או"ח קצג ב; מגן אברהם שם סק"ד)[2].

ומצוה מן המובחר לקדש את הלבנה בציבור, משום ברב עם הדרת מלך (מגן אברהם תכו סק"א וס"ק יג).

כניסה לבית הכנסת לראות בהוצאת והכנסת ספר התורה

המתפלל בחצר בית הכנסת, המנהג שיכנס לבית הכנסת לראות הוצאת ספר התורה מהארון והכנסתו - ומצוה בדבר (משנה ברורה קלד סק"י) - שברב עם הדרת מלך (מהרי"ל, הלכות קריאת התורה א; מגן אברהם שם סק"ב, בשמו).

תחנוני שני וחמישי

ויש שכתב טעם למנהג להרבות בשני וחמישי בתחנונים - באמירת והוא רחום וכו' - שלפי שמתקבצים העם לבתי הכנסיות לשמוע קריאת התורה, תקנו להתחנן בהם באסיפת עם, שברב עם הדרת מלך (סדר היום, כוונת תחנונים).

שאחד יוציא הרבים ידי חובה

אפילו כשעושים כולם בבת אחת את המצוה, יותר טוב שאחד יוציא את הרבים משכל אחד ואחד יעשה לעצמו, שאף בזה יש משום ברב עם הדרת מלך.

הבדלה

לכן היו יושבים במוצאי שבת בבית המדרש והביאו להם אור, אחד מברך לכולם (בית הלל בברכות נג א; טוש"ע או"ח רחצ יד, ומגן אברהם שם ס"ק יח); ויש מהתנאים הסוברים שכל אחד ואחד מברך לעצמו (ראה להלן. בית שמאי שם).

ברכת המוציא

וכן בברכות הנהנין, כשישבו שנים או רבים לסעודה בדרך של קביעות, יש יותר הידור שאחד יברך ברכת המוציא ויוציא השאר ידי חובה, משום ברב עם הדרת מלך (כסף משנה ברכות א יב, בשם הרמ"ך; מעדני יום טוב ברכות ו לג).

קריאת מגילה

בקריאת המגילה עדיף שאחד יקרא בציבור ויוציא השאר ידי חובה, משום ברב עם הדרת מלך (מגן אברהם תרפט סק"י), ומכל מקום במקום שאי אפשר לשמוע המגילה משליח הציבור, ראוי שיהיה לכל אחד מגילה כשרה ויקרא עמו מילה במילה (פרי מגדים שם, אשל אברהם ס"ק יא).

מצוה הנעשית בפני רבים

ויש מצוה שאחד עושה אותה, אלא שכשנעשית בפני רבים יש בה משום ברב עם הדרת מלך.

כהן גדול ביום הכפורים

לכן הרואה את הכהן הגדול בשעה שהוא קורא בתורה ביום הכפורים בעזרה, וכן הרואה פר ושעיר הנשרפים, יש בזה משום מצוה, שברב עם הדרת מלך (יומא ע א, ורש"י ד"ה ומאי מצוה).

אכן אין במצוה זו משום אין-מעבירין-על-המצוות (ראה ערכו), שנאמר שמי שרואה עבודה אחת יהיה אסור להניחה ולילך לראות עבודה אחרת, שכיון שאינו עסוק בה אלא בראייתה, אין בדבר משום העברה (גמ' שם, ורש"י ד"ה קמ"ל).

תקיעת שופר

יש מהראשונים שכתב שמטעם זה עיקר תקיעת שופר נעשית מיד לאחר קריאת התורה, ולא בעמידת תפילת מוסף, מפני שבקריאת התורה נמצאים רוב העם, ויש משום ברב עם הדרת מלך, מה שאין כן לאחר מכן שיוצאים ונכנסים ושוב אין רוב עם (ראב"ן, שאלות ותשובות סא).

הולכת תינוק למילה בשבת

מטעם זה יש אף המתירים להוציא התינוק בשבת מרשות היחיד לבית הכנסת דרך כרמלית או חצר שאינה מעורבת, שהנכרי יעבירנו מרשות לרשות, וכל ישראל יוליכנו פחות מארבע אמות ויתן לחברו (ט"ז או"ח רסו סק"ד, ושם שמט סק"א), שמוטב למולו בבית כנסת (ראה ערך ברית מילה), משום ברב עם הדרת מלך (שלחן ערוך הרב או"ח שלא ח, בשם יש מתירין); ויש האוסרים לעשות כן, שאין בהוצאה זו צורך מצוה, שהרי אפשר למולו בביתו (שלחן ערוך הרב שם, בשם יש אוסרין).

דחייה מפני מעלות אחרות

המעלה של ברוב עם נדחית לפעמים מפני מעלה אחרת.

הלל

קוראים את ההלל אחר תפלת שחרית, ולא אחר תפלת מוסף, אף על פי שבמוסף יש משום ברב עם הדרת מלך, לפי שזריזין-מקדימין-למצוות (ראה ערכו), ומעלה זו עדיפה יותר (ראש השנה לב ב).

ברכת החמה

מכיון שמעלת זריזין-מקדימין-למצוות קודמת למעלת ברב עם הדרת מלך, מוטב לברך ברכת החמה ביחיד מיד לאחר הנץ החמה, מאשר לברכה ברוב עם מאוחר יותר (מחזיק ברכה רכט סק"ז; חיי אדם סח ו), ולכן אם אי אפשר להתאסף לברכת החמה תיכף בבוקר, מוטב שכל אחד יברך בפני עצמו מיד כשרואה זריחת השמש (קיצור שלחן ערוך ס ז).

ומכל מקום המנהג לברכה ברב עם לאחר תפילת שחרית (משאת בנימין קא; מגן אברהם רכט סק"ה, בשמו), אלא שמקדימים להתפלל כותיקין (תקופת החמה וברכתה ה ב ח), כדי שלא יתחייבו בברכת החמה עד שיראו אותה לאחר הנץ החמה (הר צבי או"ח א קיט).

ברכת המצוות

בברכת המצות, אם כל אחד עושה מצוה בפני עצמו, אף שכולן מצוה אחת, כגון שכל אחד מתעטף בציצית, מעיקר הדין אחד יכול לברך לכולם ולהוציאם משום ברב עם הדרת מלך, אבל נכון יותר שכל אחד יברך לעצמו, כדי להרבות בברכות, שמעלה היא להרבות בברכות הצריכות, ואף על פי שכולם יוצאים ידי חובה בברכת האחד מדין שומע-כעונה (ראה ערכו), מכל מקום מצוה-בו-יותר-מבשלוחו [ראה ערכו] (שלחן ערוך הרב או"ח ריג ו).

ביטול בית המדרש

נחלקו תנאים אם מעלת ברוב עם נדחית מפני ביטול בית המדרש:

  • יש אומרים שכל אחד ואחד מברך לעצמו ברכת מאורי האש בבית המדרש (ראה לעיל) מפני ביטול בית המדרש (בית שמאי בברכות נג א), שבזמן שאחד מברך לכולם הם צריכים לשתוק מגירסתם כדי שיתכוננו כולם וישמעו אליו ויענו אמן (רש"י שם ד"ה מפני בטול).
  • ויש אומרים שאחד מברך לכולם משום ברב עם הדרת מלך (ראה לעיל. בית הלל שם). ודוקא בביטול לשעה, אבל במקום ביטול גדול אף הם מודים שדוחים המעלה של ברוב עם, ולכן מצוה להתפלל בבית המדרש במקום שלומד תורה יותר מבבית הכנסת (ראה ערך בית המדרש), אף על פי שבבית הכנסת יש משום ברב עם, שאין לבטל לימודו מפני התפלה (מגן אברהם צ ס"ק לב).

הערות שוליים

  1. ד, טור' קצה-קצח.
  2. אך יש מהאחרונים שכתב שכאן אין עדיפות באיחודם, כיון שקצת רוב עם יש גם כשיתחלקו, ויש גם מעלה של שני זימונים, ולכן יעשו איך שירצו (ט"ז שם סק"ג).