מיקרופדיה תלמודית:גגין ועליות

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:40, 15 במרץ 2015 מאת Micropedia bot (שיחה | תרומות) (הכנסת ערכי מיקרופדיה תלמודית לוויקישיבה. לפרטים נוספים.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

גגין ועליות

הגדרה[1] - הגגים והעליות של המקומות המקודשים בנוגע לקדושתם[2].

בהיכל וקדש הקדשים

קדושת העליות

העליות של ההיכל ושל קדש הקדשים (ראה ערך בית המקדש) נתקדשו, שנאמר: וַיִּתֵּן דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ אֶת תַּבְנִית הָאוּלָם וְאֶת בָּתָּיו וְגַנְזַכָּיו וַעֲלִיֹּתָיו (דברי הימים א כח יא), ונאמר שם: הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל (שם יט. פסחים פו א)[3], שהכל היה במראה הנבואה (מאירי פסחים שם).

יש מהאחרונים שסובר שעליות ההיכל וקדש הקדשים לא נתקדשו קדושה עצמית, וכל קדושתה של עליית קודש הקדשים היא מפני שפתוחה לקדש הקדשים על ידי הלולים שהיו בה, שמשמשים כניסה ויציאה לאומנים הבאים לתקן בדק הבית (ראה מידות ד ה. וראה ערך קודש הקדשים), כשם שלשכות הבנויות בחול הן קודש כשפתוחות לקודש (ראה ערך לשכות, וראה להלן: בעזרה). ואם אף בעליית ההיכל היו לולים כאלה הפתוחים להיכל, היתה גם היא קדושה כקדושת ההיכל (צל"ח פסחים שם).

ויש חולק וסובר שמכיון שמקום הפתוח לקודש אין פתיחתו מועילה לחייב כרת את הטמא הנכנס לשם ולאיסור כניסת זר לתוכו (ראה להלן:בעזרה), הרי שהעליות של היכל קדש הקדשים נתקדשו קדושה עצמית, שהרי אסור לזר להיכנס לעלית קדש הקדשים (מנחת חינוך שסב סק"ג. וראה לעיל שרק פעם בשמיטה מותר להיכנס לשם, וכן שהטמא הנכנס חייב כרת).

טמא

טמא הנכנס לעליות אלו חייב כרת (משנה למלך בית הבחירה ו ז).

ביאה ריקנית

וכן אסורה הכניסה לשם בביאה ריקנית, כלומר שלא לצורך (מנחת חינוך קפד סק"ד. וראה ערך ביאת מקדש: ביאה ריקנית).

כניסה אליהם

לדעת אבא שאול קדושת העליה של קדש הקדשים חמורה יותר מקדושת קדש הקדשים עצמו, שלבית קדש הקדשים נכנס כהן גדול פעם אחת בשנה, ביום הכפורים (ראה ערך עבודת יום כיפור), ולעלייתו אין נכנסים אלא פעם אחת בשבע שנים, ויש אומרים פעמיים בשבוע בשבע שנים, ויש אומרים פעם אחת ביובל, כדי לידע מה היא צריכה תיקון (תוספתא כלים (צוקרמאנדל) א ז; פסחים פו א, ורש"י ד"ה מה).

אבל חכמים חולקים על אבא שאול וסוברים שמניעת הכניסה לעליית קדש הקדשים אין זו מעלה (תוספתא כלים שם), שלא משום חומר קדושתה היו נמנעים יותר מבקודש הקדשים, אלא לפי שלא היו צריכים לכך (ר"ש כלים א ט; פירוש הרא"ש שם; באור הגר"א לתוספתא כלים שם).

הגגות

הגגות של ההיכל וקדש הקדשים לא נתקדשו (ראה פסחים פו א, ורש"י ד"ה בשגגותיהן), ולכן אין אוכלים שם קדשי קדשים, ואין שוחטים שם קדשים קלים, וטמא שנכנס לשם פטור (תוספתא כלים (צוקרמאנדל) א יא; שבועות יז ב), שבאותו כתוב שהוזכרו העליות (ראה לעיל) לא הוזכרו גגות (רש"י פסחים שם ד"ה ת"ש; תוס' שבועות יז ב ד"ה וטמא)[4].

ומכל מקום הגגות הם קודש להניח ולהצניע שם כלי קודש הצריכים לבנין (פסחים פו א, ורש"י ד"ה לאותן, ומאירי שם). ולא שכלי קודש צריכים מקום מקודש, אלא קדושה זו יש בהם להניח הכלים שם (תוס' פסחים שם ד"ה לא).

ויש מי שסובר שאף הגגים של ההיכל וקודש הקדשים היו מקודשים, והגג היה מקודש יותר מן העליה, שלא היו נכנסים לשם אלא פעם אחת לשלש שנים לתקן את הכליא עורב (ראה ערך היכל. דעת ר' יהודה בספרי זוטא נשא ה ב).

אפילו לדעת הסובר שהגגים של ההיכל נתקדשו, גגי התאים ודאי לא נתקדשו (ריטב"א שבועות יז ב. וראה ערך תאים).

בעזרה

קדושתם

הגגות והעליות של לשכות העזרה לא נתקדשו, ואין אוכלים שם קדשי קדשים (ראה ערך אכילת קדשים), ואין שוחטים שם קדשים קלים (פסחים פה ב, פו א, ורש"י ד"ה אין; רמב"ם בית הבחירה ו ז), אלא אם כן היו הגגים שוים לקרקע העזרה (מאירי שם), מלבד הגג של לשכת בית הפרוה (ראה ערכו) שנתקדש, שהרי טבילת הכהן הגדול ביום הכפורים, שצריכה להיות במקום קדוש (ראה ערך עבודת יום הכפורים) היתה על גג זה (ראה יומא לא א). ואף על פי שלא היתה שוה לקרקע העזרה - היתה מקודשת, שהכל לפי הצורך והשעה שהיו צריכים עשו, וגג זה שהוצרכו שהכהן הגדול יטבול בו קידשוהו (פירוש הראב"ד תמיד כז א).

ויש אומרים שאף גג זה לא נתקדש אלא מפני שהיה שוה לקרקע העזרה (תוס' יומא שם ד"ה וכולן).

ויש אומרים שדוקא אותם הגגים והעליות שהיו בשעת קידוש העזרה לא נתקדשו, שאותו אויר שלמעלה מהגגים לא נתקדש, שתיקרות העליות מפסיקות בינם לעזרה, אבל הגגים והעליות של בנינים שנבנו אחר כך קדושים, כיון שהאויר באותו מקום עד רום רקיע נתקדש כבר בשעת קידוש העזרה (ראה ערך אויר: אויר עזרה), ואין בכח אותם הבניינים להפקיע קדושתו. ולפיכך גג בית הפרוה קדוש, לפי שהבנין נבנה אחר שנתקדשה העזרה (פירוש הראב"ד תמיד כז א. וראה ערך בית הפרוה).

שיעורם

יש סוברים שלא אמרו שגגין ועליות לא נתקדשו, אלא כשיש בהם ד' טפחים על ד' טפחים, שהוא מקום חשוב; אבל פחות משיעור זה הרי הוא כאויר נגד הקרקע, ואויר העזרה קדוש (ראה תוס' שבת ד א ד"ה והא).

אכילת קדשים

כשם שאין אוכלים קדשי קדשים בגגות ועליות של העזרה, כך אין אוכלים שם אף קדשים קלים (תוס' שבועות יז ב ד"ה ואין שוחטין).

ויש סוברים שדווקא קדושת העזרה אין על הגגות והעליות, ולכן אין אוכלים בהם קדשי קדשים, אבל מכל מקום קדושת ירושלים יש עליהם, ולכן אוכלים בהם קדשים קלים (שו"ת הרשב"א א לד; מנחת חינוך שסב סק"ה, בדעת הרמב"ם והתוס').

וכן לדעת הסוברים שגגות ועליות של הר הבית נתקדשו בקדושת הר הבית (ראה להלן), כתבו האחרונים שגגות ועליות של העזרה אף על פי שלא נתקדשו בקדושת עזרה מכל מקום יש להם קדושת הר הבית (מנחת חינוך שם. וראה ערך הר הבית).

ישיבה

למרות שאסור לשבת בעזרה, גגין ועליות, מכיון שלא נתקדשו, הישיבה מותרת שם; ויש אומרים שזהו דוקא באותם הגגות שהיו כבר בעת שנתקדשה העזרה, שאותו אויר שלמעלה מהגגות לא נתקדש, שהגג הפסיק בינו לעזרה, אבל הבניינים שנבנו בעזרה אחר שכבר נתקדשה העזרה אין בכחם להפקיע קדושת העזרה שכבר חלה, ואסור לישב על גגותיהם (ראב"ד תמיד כז א).

הלשכות

הלשכות הבנויות בקודש בתוך העזרה, ופתוחות לחול להר הבית, שתוכן חול (ראה ערך לשכות), גגותיהן קודש (מעשר שני ג ח). ודוקא אם הגגות הם שוים לקרקע העזרה הרי הם כקרקע, אבל אם אינם שוים אף הגגות חול, שהרי גגות של עזרה לא נתקדשו (פסחים פו א, ורש"י ד"ה בשגגותיהן; רמב"ם בית הבחירה ו ז), ולכן אין אוכלים בגגות אלו קדשי קדשים, ולא שוחטים שם קדשים קלים (רמב"ם שם).

היו הלשכות בנויות בחול ופתוחות לקודש, אף על פי שתוכן קודש (ראה ערך לשכות) - גגותיהן חול (מעשר שני שם; רמב"ם שם ח) לכל דבר (רמב"ם שם), אפילו אם הם שוים לקרקע העזרה, שהרי הם פתוחים לחול (פסחים פו א, ומאירי שם).

בזמן הזה

העליות הבנויות סביב למקדש בזמן הזה, שהן בולטות לתוך המקדש על גבי זיזין וגזוזטראות, אסור להיכנס להן עכשיו שכולנו טמאי מתים (מנחת חינוך שסב סק"ח. וראה ערך אויר (ב) על קדושת אויר עזרה).

ואף על פי שגגין ועליות לא נתקדשו, חוץ מעליית היכל, לא אמרו כן אלא בגגין ועליות שהיו בנויות בזמן שבית המקדש היה קיים, אבל גגין ועליות הבנויות עתה יש להסתפק שמא בתוך אויר העזרה הן בנויות, או באויר הלשכות שהיו בזמן הבית, והן קדושות (שו"ת הרדב"ז ב תרצא).

בירושלים

קדושתם

  • יש אומרים שגגות ועליות של ירושלים לא נתקדשו בקדושת ירושלים, ואין אוכלים שם קדשים קלים (פסחים פה ב, ורש"י ד"ה גגין).
  • ויש חולקים וסוברים שגגין ועליות של ירושלים יש עליהם קדושת ירושלים, לאכול שם קדשים קלים וכיוצא (שו"ת הרשב"א א לד; מנחת חינוך שסב סק"ה, לדעת הרמב"ם והראב"ד).

ובירושלמי נחלקו אמוראים בדבר (ירושלמי פסחים ז יב).

שוה לקרקע

היה הגג שוה לקרקע החצר כגון שהיה הבית עמוק מהקרקע (קרבן העדה לירושלמי פסחים ז יב), או שהיה קרקע החצר שאצלו גבוה (פני משה שם), לדברי הכל קדוש בקדושת ירושלים (ירושלמי שם).

החלונות שעל גבי השערים, שמתחתיהם לא נתקדש, הם נתקדשו (ירושלמי שם).

אילן

אילן שענפיו מרובים העומד בירושלים דינו כגג, ולדעת הסוברים שגגות ירושלים לא נתקדשו - אין אוכלים על אותם הענפים לא קדשים קלים ולא מעשר שני (תוס' מכות יב א ד"ה אילן בתירוץ א).

ויש סוברים שאפילו אם גגות ירושלים לא נתקדשו, ואין דינם כאויר ירושלים שנתקדש, האילן הוא בכלל קדושת האויר, ואוכלים עליו קדשים קלים ומעשר שני גם כשענפיו מרובים, שגגין ועליות מקומות מיוחדים בפני עצמם הם, מה שאין כן אילן שעומד להיקצץ, שאין מקיימים אילנות בירושלים (ראה ערך ירושלים), ולכן אינו מקום בפני עצמו ובטל לאויר (מנחת חינוך שסב סק"ה, בדעת התוס' מכות שם בתירוץ ב).

יש מהראשונים שמחלקים בין אכילת קדשים קלים לאכילת מעשר שני, שאפילו שאין אוכלים קדשים קלים על גגות ירושלים, אוכלים שם מעשר שני, שבקדשים החמירו ולא במעשר הקל (ריטב"א מכות יב א).

הר הבית

כתבו האחרונים, שלדעת הסוברים שגגות ועליות של ירושלים נתקדשו, גם גגות ועליות של הר הבית נתקדשו בקדושת הר הבית (מנחת חינוך שסב סק"ה).

בערי חומה

כתבו האחרונים, שלדעת הסוברים שגגות ועליות של ירושלים נתקדשו, גם גגות ועליות של ערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, הקדושות בקדושת מחנה ישראל לשילוח מצורעים ועוד, נתקדשו (ראה ערך ערי חומה. מנחת חינוך שסב סק"ט).

ולא עוד אלא אף לדעת הסוברים שגגין של ירושלים לא נתקדשו יש סוברים שגגין של ערי חומה נתקדשו על כל פנים לדין בתים הנמכרים בה שדינם כדין בתי ערי חומה (ראה ערכו) מלימוד מיוחד שנאמר שם אֲשֶׁר בָּעִיר (ויקרא כה ל. רמב"ם שמיטה ויובל יב יא לגירסת הגגות, ראה מנחת חינוך שם)[5].

הערות שוליים

  1. ה טור' קלב – קלז.
  2. גגין שלא במקום קדושה נידונים לענין הלכות מעקה (ראה ערכו), לענין בדיקת חמץ (פסחים ח א; שו"ע אורח חיים תלג ה), לענין הפרשת תרומות ומעשרות (ברכות לה ב, ועוד; רמב"ם מעשר ד א; שלחן ערוך יורה דעה שלא פג), לענין שביעית (רמב"ם שמיטה ויובל א ו), ועוד.
  3. וראה קרית ספר בית הבחירה ז, ומנחת חינוך שסב סק"ב, שבין עליות ההיכל ובין עליות קדש הקדשים נתקדשו, שבאותו כתוב הוזכרו שניהם.
  4. וראה בערך אבני היכל ועזרות שהנותץ אבן מגגין ועליות לוקה כנותץ אבן מהעזרה, אבל הנותץ מגגו של היכל אינו לוקה.
  5. וראה ערך בית הכנסת: הנכלל בכלל בהכ"נ, על קדושת עליית בית הכנסת.