ישו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:50, 19 במאי 2015 מאת אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (אריאל ביגל נ"י העביר את הדף ישוע ל־ישו)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

ישוע (ישו) הנוצרי היה יהודי משומד, מחולל הנצרות.

שמו

שמו המקורי היה "ישוע"[1]. עם זאת, במקורות היהודיים מופיע כ"ישו". לשינוי זה ישנם מספר הסברים:

  • יש התולים זאת בתעתיק מההגיה הלטינית של השם "ישוע".
  • יש שכתבו כי השם "ישו" מרמז בראשי תיבות ימח שמו וזכרו[2].
  • הרב קוק מסביר[3], כי ישו פגם בעיניו, כשאמר על בעלת האכסניה ש"עיניה טרוטות" (ראה לקמן), ולכן נשמטה האות ע' משמו.

במקורות מאוחרים יותר, מקובל לכנותו "אותו האיש", כנראה מחשש לשאת שם עבודה זרה(שו"ת תורת חיים א מט).

אזכוריו במקורות חז"ל

שמו של ישו מופיע מספר פעמים בתלמוד ובתוספתא. ברוב המקורות הוסרו אזכוריו בשל הצנזורה, והם הובאו ב"חסרונות הש"ס" ובמהדורות החדשות של התלמוד.

בתלמוד בבלי סנהדרין קז ב מסופר, כי ישו היה תלמידו של יהושע בן פרחיה[4], ופעם התארחו יחד באכסניה בעיר אלכסנדריה שבמצרים, שם אמר יהושע בן פרחיה: "כמה יפה אכסניא זו". אנה לו ישו: "רבי, עיניה טרוטות", כלומר: עיניה של בעלת האכסניה היו כעורות. אמר לו רבו: "רשע! בכך אתה עוסק?!" ונידהו. ישו ניסה להתקבל חזרה, אך יהושע בן פרחיה סרב לקבלו. כתוצאה מכך, זקף ישו לבנה והשתחווה לה. כשאמר לו יהושע בם פרחיה: "חזור בך!", אמר לו ישו: "כך מקובלני ממך: כל החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה". הגמרא שם מתארת אותו כמי ש"כישף והסית והדיח את ישראל".

על מעשה זה אומרת הברייתא המובאת במסכת סוטה (מז ע"א): "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו".

על אחריתו של ישו מספרת הברייתא (בבלי סנהדרין מג א): "בערב הפסח תלאוהו לישו הנוצרי, והכרוז יוצא לפניו ארבעים יום: ישו הנוצרי יוצא ליסקל על שכישף והסית והדיח את ישראל, כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו. ולא מצאו לו זכות ותלאוהו בערב הפסח", ואע"פ שאסור ללמד זכות על המסית[5], דינו של ישו היה שונה משום שהיה מקורב למלכות.


במסכת גיטיו (נז ע"א) מסופר, כי לפני שאונקלוס התגייר, הוא העלה באוב את ישו (המכונה שם כ"פושעי ישראל"). שאל אותו: "מי חשוב בעולם הבא?" ענה לו ישו: "ישראל". שאל אותו האם כדאי להידבק בהם? ענה לו ישו: "טובתם דרוש, רעתם לא דרוש, כל הנוגע בהן כאילו נגע בבבת עינו". שאל אותו אונקלוס במה דנים אותו בעולם הבא? אנה לו ישו: "בצואה רותחת, שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת".

במספר מקומות (בבלי ברכות יז ב; בבלי סנהדרין קג א) מתואר ישו כמי ש"מקדיח תבשילו ברבים".

תלמידיו

בתלמוד (בבלי סנהדרין מג א) מובאת ברייתא:

"חמשה תלמידים היו לו לישו הנוצרי, מתאי, נקאי נצר ובוני ותודה. אתיוה למתי, אמר להו: מתי יהרג? הכתיב מתי אבוא ואראה פני אלהים! - אמרו לו: אין, מתי יהרג דכתיב מתי ימות ואבד שמו. אתיוה לנקאי, אמר להו: נקאי יהרג? הכתיב ונקי וצדיק אל תהרג! - אמרו לו: אין, נקאי יהרג, דכתיב במסתרים יהרג נקי. אתיוה לנצר, אמר: נצר יהרג? הכתיב ונצר משרשיו יפרה! - אמרו לו: אין, נצר יהרג, דכתיב ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב. אתיוה לבוני, אמר: בוני יהרג? הכתיב בני בכרי ישראל! - אמרו לו: אין, בוני יהרג, דכתיב הנה אנכי הורג את בנך בכרך. אתיוה לתודה, אמר: תודה יהרג? הכתיב מזמור לתודה! - אמרו לו: אין, תודה יהרג, דכתיב זבח תודה יכבדנני".

ישו בן פנדירא

במספר מקורות, מובאת דמות בשם "ישו בן פנדירא" או "בן סטדא" שחי בדור החמישי לתנאים. תלמידו, יעקב איש כפר סכניא, היה מרפא על פי שיטתו, והדבר נאסר על ידי רבי ישמעאל, משום שמפרא בשיטתו של ישו בן פנדירא[6].

אותו בן פנדירא היה כותב כישופים בשריטה על בשרו, ועל כן מוגדר כשוטה (בבלי שבת קד ב).

ישו בן פנדירא נתלה בערב פסח בלוד משום שהסית, ואף הכמינו עדים בשביל להרוג אותו על כ ה(בבלי סנהדרין סז א; ירושלמי יבמות טז ו).

הגמרא דנה בייחוסו של אותו אדם, ומסיקה כי אביו היה פנדירא, אולם בעל אמו נקרא "פפוס בן יהודה" ואמו נקראה "מרים מגדלא נשיא", והכינוי "סטדא" מרמז לאמו- "סטת דא מבעלה", כלומר זינתה תחת בעלה. יש מקורות המספרים, כי פפוס בן יהודה היה נועל את הבית בצאתו, על מנת שאשתו לא תזנה תחתיו, אף פעם אחת ביום הכיפורים חלון חדרה נותר פתוח, ועבר על ידו יוסף פאנדרי, שהבוציא את מרים מן הבית בערת סולם וברח עמה מירושלים, וממנו ילדה את ישו[7].

תארוך היסטורי

ישנו קושי לזהות את ישו מחולל הנצרות עם תלמידו של יהושע בן פרחיה, שכן יהושע בן פרחיה חי בראשית תקופת הזוגות, בימי ינאי המלך, ואילו על פי המקורות ההסיטוריים ישו מחולל הנצרות נולד מספר שנים קודם הספירה הנוצרית, ומת כשלושים שנה לאחריה.

כבר הראשונים נדרשו לשאלה זו. הרא"ש (תוספות הרא"ש סוטה מז א) ועוד, הסבירו כי אכן ישו הזה איננו ישו מחולל הנצרות.

הרמב"ן, לעומתו, טוען כי אכן זמנו של ישו מחולל הנצרות היה בתקופתו של יהושע בן פרחיה, אולם הנוצרים זייפו את שנת לידתו[8].

רבי יחיאל מפאריס טוען ב"ויכוח רבנו יחיאל מפאריס", כי ישו מחולל הנצרות כלל אינו מוזכר במקורות היהדות.

יתכן כי ישו בן פנדירא הוא ישו מחולל הנצרות, והדבר מתאים מבחינת הזמנים שכן ישו בן פנדירא חי בדורו של רבי ישמעאל, שהוא הדור בו חי ישו מחולל הנצרות. הדבר מתחזק גם לאור העובדה ששם אמו היה מרים, כשם אמו של ישו.

ראה גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כפי הנראה, שם זה הינו גלגול או הגיה כלשהי של השם "יהושע".
  2. באר יצחק על איגרת רבן יוחנן בן זכאי דף מט. הערה 368; אוצר המדרשים אייזנשטיין איגרת רבן יוחנן בן זכאי עמוד 217.
  3. "פנקסי הראי"ה" חלק ראשון, פנקס י"ג פסקה קלב
  4. אודות השאלה הכרונולוגית- ראה לקמן
  5. שנאמר (דברים יג ט) "ולא תחוס עינך עליו ולא תחמול ולא תכסה עליו".
  6. בבלי עבודה זרה כז ב; קהלת רבה א ג; תוספתא חולין ב כב ועוד.
  7. אגרת רבן יוחנן בן זכאי ק', וראה פירוש באר יצחק שם. וראה חי"ד סי' צח סוף אות א.
  8. כתבי הרמב"ן, מהד' מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ג, ח"א עמ' שו. ב"המעיין" מובא מאמר, בו מועלית השערה לפיה הנוצרים איחרו את לידתו לכ- 70 שנה קודם החורבן בכדי להתאימם עם נבואתו של דניאל דניאל ט כד.