חזנות

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־21:44, 12 ביולי 2015 מאת 2001:470:6b12:b0::76 (שיחה) (יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} '''חזנות''' היא שם כולל לתחום המוזיקלי של נוסח ומנגינות התפילה על כל הקשור לכ...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
התבנית הונחה ע"י 2001:470:6B12:B0:0:0:0:76 22:44, 12 ביולי 2015 (IDT)


חזנות היא שם כולל לתחום המוזיקלי של נוסח ומנגינות התפילה על כל הקשור לכך - תפקיד החזן, מנגינות נוסח התפילה ויצירות ופיוטים שונים.

ההיסטוריה של החזנות[עריכה]

מקור התואר "חזן" בדברי ה משנה (משנה שבת א ג), שם מופיע כתואר למלמד תינוקות, אך תיאור התפקיד הקרוב יותר ככל הנראה לתפקיד החזן המודרני הוא החזן המוזכר במשנה (משנה יומא ז א) שהוא השמש האחראי על ספר התורה בבית המקדש.

מקורו של תפקיד החזן בבית הכנסת ככל הנראה בהתמסדות תפקיד "שליח ציבור" המוזכר בדברי המשנה במקומות רבים ושונים[1], ככל הנראה בעיקר מכיוון שעיקר תפקידו של החזן היה בחזרת הש"ץ ובהנחיית התפילה לשאר המתפללים לפי שלא היו סידורים רבים בנמצא ותפקידו המרכזי של החזן היה סיוע לשאר המתפללים בעת התפילה.

עם התפתחות הדפוס, הודפסו סידורים רבים, ותחום אחריותו של החזן הצטמצם לכדי ניהול התפילה בלבד, ומטבע הדברים הורעה קביעותו, אך עקב התפתחויות תרבותיות וחברתיות שונות, בעיקר בנוסח התפילה ובאופיה, הפך תפקיד החזן עם השנים לתפקיד בעל מעמד מוזיקלי שמטרתו גיוון התפילה באמצעים מוזיקליים שונים להנאת הציבור.

==

הנוסח ומקומו בתפילה כיום[עריכה]

ככל הנראה לכל אורך הדורות נאמרו מילות התפילה בלחן מסויים, על אף שמטבעה של התפילה תוקן נוסחה באופן שיאמר כתחנון אנושי רגיל וללא צורך בלחן מסויים, החזרה הקבועה על התפילה בציבור שלוש פעמים ביום גרמה ככל הנראה להתקבעות בניגון אמירת התפילה.

עם התפתחות המוזיקה המודרנית, תועד נוסח התפילה המסורתי של מספר קהילות בצורה מדוייקת יותר באמצעות תיוויין (כתיבתן באמצעות תווים) וכך התאפשרה העברתן בצורה מדוייקת יותר מדור לדור, כמו כן התגבש אופי הלימוד


לקריאה נוספת[עריכה]

  • עקיבא צימרמן, ברן יחד.
  1. עיין לדוגמא: ברכות ה ד; עירובין ג ט; תענית א ב ועוד