הזאה

א. זריקת מעט דם של קרבנות מסויימים (כחטאות הנשרפות) או מעט שמן (מלוג השמן שמביא המצורע לכפרתו אחר שנטהר) מאצבע הכהן, או מגוף הקרבן (בחטאות העוף), בבית המקדש לשם כפרה.

1. זריקת מים מעורבים בדם ציפור על המצורע, לאחר שנרפא מצרעתו, כדי לטהרו מטומאתו.

1. זריקת מים מעורבים באפר פרה אדומה על טמא מת, כדי לטהרו מטומאתו.