Shir HayYichud on Yom Kippur Part II | Rabbi Yoel Lieberman | Beit Midrash

Sections
Self Guided Learning

קטגוריה משנית

3 min read

1.Who rejects the criticism on the Shir Yichud] (which we saw in the previous shiur)?
Siddur of R. Ya'acom of Emden pg. 463 . In this siddur , the SHIR HYICHUD appear as a Psak Halacha, an Halachik decision that it should be said. He mentions the Levush says that one should refrain from saying it everyday, but not because of the SHIR HYICHUD is negative, rather because of its importance. Therefore, due to its uniqueness it is reserved for one day a year, Yom Kippur.
2.Who are those who maintain to say the SHIR HYICHUD?

A.Mateh Efraim: He says that it should be said after Tefila at night. "The SHIR HYICHUD of the entire week is said, even though it is not said the entire year. There are those who don’t say SHIR HYICHUD , but they say Tehillim."
B.Mishna Berura: He mentions that SHIR HYICHUD may be said at mincha time on Tisha B"av. t any rate, we see the Mishna Brura saw it as something which is to be said.

Aruch Hashulcan, Luach Eretz Yisrael of Rav Tokachinsky, The Book of our Heritage Rav Kitov: They all mention the minhag of saying SHIR HYICHUD after Ma'ariv on YK.
3.What are some of the praises we find on SHIR HYICHUD?

Tshuva Me'ahava, Rav Elazar Flekles (Prague 1754-1826) A pupil of the famed Noda Bi'yehuda: " The SHIR HYICHUD are beautiful songs of praise… Some gedolim voiced their objection because there is no mention of the words of chazal …however R. Ya'acov of Emden already expressed his support for them by showing the sources to the songs in the Midrashim of Chazal
4.How were the claims of Ketav Tamim, by Moshe of Tachau refuted?

A. Sefer Hanitzachon, R. Yom Tov Lipman: Rabenu Elazar Rokeach (Worms 13th century), gives acclaim to SHIR HYICHUD which were written by Rav Shmuel Hechasid (who was the father of one the authors of the Tosafot)

B. Rav Naftali Hertz Trevis of Thiengen in his Siddur of the year 1560:
"Most of the themes in this song are taken from the tradition of Rav Sa'adya Gaon the author of Emunot Ve'de'eot. " The thoughts there also follow the tradition of Rabenu Bachye author of Chovot Halevavot. "When the scholars of the generation of Rav Yehuda Hachasid saw that this is a holy song they decided to establish it as part of the Tefila on the eve of Kol Nidrei so that all should know before whom they are praying on the following day." [Although there are some historic inaccuracies in his testimony-(see Hebrew below) none the less his support and the general acceptance of SHIR HYICHUD are clear.]

5. What does the Rema bring in his response to reject the claims on SHIR HYICHUD?
Shut Harema 126 :[we first must clarify that the Rema did not write this Tshuva, rather it was written by Rav Shmuel Yehuda Katzenlbogen of Padua (1521-1597) , Italy who served as the Rav of Venice for 31 years and was a relative of the Rema. The Rema quotes his address to the issue in its entirety: In regard to the claim "he who says the stanza 'Sovev et Hakol' is considered a blasphemer, G-D forbid. This claim reminds me of what is mentioned by the Rambam, that people are greatly impressed by what is found in old books.
6. What is the attitude of the Rema towards SHIR HYICHUD as reflected in this Teshuva?
The Teshuva says that he is not a Kabbalist , although he has in his possession a commentary on SHIR HYICHUD according to the Kabbala, through which the knowledge of the author is evident and that the song is "the holy of holies" meaning it is held with the greatest esteem by all Jews.
7.What about the questions in regard in regard to belief in Hashem which were raised in regard to SHIR HYICHUD?
Rema Teshuva 126: In the Teshuva it is explained that that where it says in SHIR HYICHUD "sovev et Hakol" which means that Hashem encompasses everything it could be that the intention is as is says in the Midrash that Hashem is the "location of the world (and not that the worlds is His location." This does not mean anthropomorphism that is to say that we are making Hashem a physical being. Summing it up it says "What complaint can we find on the author of SHIR HYICHUD,. He should be called 'holy'. He [who complained] had a lack of understanding of his pleasant words'."
8.What did Rav Sa'adya Gaon say which stirred all the uproar?

Emunot Ve'Deot, Rav Sa'adya Gaon: . If Hashem was Omnipresent before the physical creation of the world, we cant say that these physical creations left no room for him, rather His presence is the same as before and He is all-pervading and there is no thing which prevents His being all over. "To make it simpler the same way we understand that a wall does not stop sound and neither does glass prevent the penetration of sun." [The same way Hashem's presence is not hindered.]
How did the "Nazir" explain R. Sa'adya Gaon? [The Nazir, Rav David Cohen zt"l was a talmid of Rav Kook zt"l. He took upon himself the minhagim of a Nazir. He did not cut his hair or drink wine]
He quotes The Midrash and the Zohar which say that there is no place which devoid of Hashem's presence. The Zohar even uses the term of Hashem encompassing everything simlar to Rav Sa'adya Gaon and SHIR HYICHUD.

סידור בית יעקב לר' יעקב מעמדין עמ' תסג: פסק על אמירת שיר היחוד ושבחים נוספים אחר התפילה: "יש למנוע מלאמרו בכל יום... "ואנו אי אפשר לנו לאומרו בכל יום כי אם באנו לגמור אין מספיקין ומלאכתינו מתי נעשית מנהגנו להשלימו בליל יום הכיפורים פעם אחת בשנה..

ספר מטה אפרים - סימן תריט: (וְאוֹמְרִים שָׁם שִׁיר הַיִּחוּד שֶׁל כָּל הַשָּׁבוּעַ אַף שֶׁאֵין אוֹמְרִים שָׁם כָּל הַשָּׁנָה. וְאַחַר כָּךְ מַתְחִילִין לוֹמַר תְּהִלִּים וְיֵשׁ שֶׁאֵין אוֹמְרִים כְּלַל שִׁיר הַיִּחוּד, רַק מַתְחִילִין תְּהִלִּים

משנה ברורה סי' תקנד ס' ז - ונוהגין לומר תהלים ושיר היחוד במנחה אע"ג דאסור בת"ת כל היום

ערוך השולחן תריט ט : ויש נוהגים לומר שיר היחוד ואנעים זמירות אחר מעריב.
לוח א"י לרב טוקצינסקי זצ"ל [,אומרים:] שיר היחוד בשלימות ושיר הכבוד.
ספר התודעה, יום הכיפורים - פרק רביעי: אחר תפילת ערבית. וכן עוסקים בשאר שירות ותשבחות, כגון שיר היחוד

שו"ת תשובה מאהבה חלק א סימן א ד"ה אתה :כי הנה שיר היחוד אשר המה שירי תפארת היקרי' .. ערערו בם גדולי חקרי לבב כמבואר בלבוש.. וי"א בעבור שהשירים האלה מיוסדים עפ"י מקרא בלתי דרשות וקבלות חז"ל.. יען כבר עמד על ימין צדקו של המחבר הנ"ל הגאון מו"ה יעב"ץ ז"ל בעמודי שמים ומראה מקומות רבות שדבריו הוטבעו על אדני אמת מרבותינו בעלי האגדה

ספר הניצחון, פ' ואתחנן על הפסוק וידעת היום: כתב רבנו אלעזר בעל הרוקח ...וברוך הוא שממציא חיים כולם ועל עצמותו יסד החסיד רבנו שמואל בשיר היחוד "אתה בכל..".

רב נפתלי הרץ טרוויש : שיר היחוד אשר חיבר ותיקן ר' יודא החסיד מרעגנשפורג.. אשר היה מפורסם בחסידות יתירה בן ר' שמואל ז"ל והנה הרבה מאוד מן דברי השירה הזאת מן קבלת הגאון המפורסם רבינו סעדיה ז"ל אשר חיבר ותיקן ס' האמונות . והנה עיקר דברי ר' סעדיה גאון ודברי החסיד הנ"ל ז"ל אחד הם. ועיקר אמונת רב סעדיה ז"ל היה מקבלת הגאון ר' בחיי הדיין ז"ל וכאשר מוכח מספר חובת הלבבות ... קבעו אותו לומר בכל אילו המלכויות ברבים בליל כל נדרי כדי שידעו הכל [כ]נגד מי שיתפללו למחר ביום הכיפורים... [ואם כי יש איזה אי דיוקים בדבריו, כי כתוב שם שקבלת רב סעדיה גאון היא מר' בחיי מחבר חובות הלבבות שחי כ-200 שנה אחריו או שכוונתו לומר שם שדברי ר' בחיי שמקובלים ללא ספיקות זהים לדברי ר' סעדיה ולכן אין כל סיבה למנוע אמירת שיר הייחוד ואדרבא כולם חושבים שזה דבר חשוב.]

שו"ת הרמ"א סימן קכו כי האומר חרוז סובב את הכל ואתה בכל כו' הרי זה מחרף ומגדף ח"ו. ראיתי מעשה ונזכרתי דברי הרמב"ם במורה הנבוכים, כי זה דרכם של רוב בני אדם כשהם מוצאים דבר מה בספר ישן כפי רוב יושנו תגדל בו האמנתם. שו"ת הרמ"א סימן קכו: ואני בעניי לא מקובל ולא בן מקובל אנכי, אבל יש לי פירוש על שיר היחוד ע"ד הקבלה, לא פירוש כולל רק ראשי פרקים. בו ייודע חכמת המחבר והשיר הזה קדש קדשים אצל כל בני עמנו. שו"ת הרמ"א סימן קכו: ודעתי בו אחד משתים, או שהייתה כוונת המחבר סובב את הכל ע"ד שארז"ל הוא מקומו של עולם, ואתה בכל כי כבודו מלא עולם.... א"כ על מה יתאונן אדם חי על המחבר הזה, קדוש יאמר לו כ"א חסרון השגתנו בדבריו הנעימים.

ספר האמונות והדעות מאמר ב: ואומר: ואיך יעלה בשכלנו הימצאו בכל מקום, עד שלא יהיה מקום ריק ממנו? מפני שלא סר קודם כל מקום. ואלו היו המקומות מפרידים בין חלקיו לא היה בורא אותם. ואלו הגשמים מטרידים המקומות ממנו או מקצת, לא היה בורא אותם. וכיון שהדבר כן הימצאו אחרי שברא הגשמים כולם, כהימצאו קודם לכן, בלא שנוי ולא פרידה, ולא הסתר ולא הפסק..ואקרב להבין זה ואומר: לולא שהרגלנו שקצת הכתלים אין סותרים בעד הקול, וכן אנו רואים שהזכוכית איננה שכה בעד האור

שמות רבה (וילנא) פרשה ב ד"ה ה וירא מלאך: ללמדך שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה.
זוהר - פנחס דף רכה עמוד א: איהו סובב על כל עלמין ולית סובב לון לכל סטרא עילא ותתא ולארבע סטרין בר מניה ולית מאן דנפיק מרשותיה לבר איהו ממלא כל עלמין