Beit Midrash

קטגוריה משנית
To dedicate this lesson
4 min read 45 min listen


ב"ה
הענישה החינוכית שבפיצול ממלכות יהודה וישראל והצורך במשיח בן יוסף
The Educational Punishment Necessitating the Splitting of Judea & Israel & Mashiach ben Yosef from Mashiach ben David

שבת דף נו ע"ב
אמר רב יהודה א"ר, בשעה שאמר דוד למפיבושת "אתה וציבא תחלקו את השדה", יצתה בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה.

הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, סט על מסכת שבת דף נו ע"ב
א. ההכשר הכללי להנהגה, (ש)צריך שיכלול עמו כל הכחות כולם, שבכללם הנם גם הרעים והקשים הרבה, אמנם רק אז תהיה ההנהגה מסודרת והמכונה מתנהגת לתכלית הראויה כשיהיה השימוש עם הדברים המוכשרים להזיק לפי הצורך והשימוש הטוב. אבל אם תִיולד איזו נטיה שהיא מכשרת את הנפש להתפעל מדבר המזיק והמרעיל יותר מכפי המדה הראויה, אז תחדל ההנהגה מהיות מכוונת לתכליתה.
ב. וכאשר בכללות הכחות הרבים הצריכים להנהגה כללית מרכזית מסודרת, א"א שלא יהיה בה קיבוץ של המון כחות, שכ"א יש בו צדדים של תועלת וצדדים של חולשה והיזק, עד שיוכלו להפריע פרעות גדולות ולסכסך דברים רבים אלה באלה, שיועילו להותו של העם בכללו בעניניו הרוחניים והחמריים, יגיע אז הצורך לחלק את המערכות, עד שכל חלק רשום יתפתח בסגנון מיוחד, למען לא יהיה כח אחד למוקש לחבירו, כיון שכבר הוכשרה המחלה של הכשלת כח אחד לחבירו להתגלות ע"י הנטיה של החולשה לאיזה מן הצדדים.
ג. ההכשר הכללי להתפעל ג"כ מן הרע שהוא נודע לנו בתור קלקול בנפש יחידית פרטית, מוכרח הוא שיִמָצא בנפש הגדולה והכללית של שורש ישי, מקור מלכות בית דוד. אבל רק אז לא תהיה נצרכת להחלק, כ"א כשלא תצא מגבולה הראוי לההטבה הכוללת, אבל כיון (שיצתה) [שיצא] פסיעה אחת לבר , חוץ מן המדה, כבר הוכשרה הנפש הכללית להחלות בזה שכח אחד יעיק על השני.
ד. ע"כ, באשר כללות סגולות מיוחדות הנצרכות לכללות האומה, א"א שלא יהיה בכ"א מהנה כח טוב וגם כח רע, ככל הדברים גם היותר טובים, למֵימינים בה סמא דחיי ולמשמאילים בה סמא דמותא שבת (פח, ב), וכאשר הסדר של האומה להנהגתה הפנימית והחיצונית ישנם שני צדדים, צד הקדושה שבה בתור ממלכת ד', ממלכת כהנים, שיסודה ננעץ במלכות ב"ד, והצד העולמי ברוממות פוליטי[ת] ככל העמים, אשר בעת התמימות הגמורה כל אלה נובעים ממקור אחד ומתקשרים בקשר אחד, ואין בהם שום דבר הסותר והמזיק, כאשר כ"כ גדלה הכלילות המוכשרת במלכות ב"ד, עד שגם הרע הגמור ג"כ הוא כלול בה לתכלית הטוב והעילוי, לצד הקדושה האלהית המרוממת את הכל.
ה. אבל כיון שזה הכח של היות נפעל מכח הרע החיצוני, שהוא היסוד הכללי של קבלת לה"ר יצא מגדרו במקצת, הוכן כבר כח הסותר להתגלה. ושני הכשרונות הללו של הממלכה, צד הקדושה שלה וצד החול שלה, שלכל אחד מהם ישנם סגנונות רבים ושונים, התחילו להיות מתגוששים ומעכבים זה ע"ז, עד שהוכרח אח"כ ע"צ התיקון שבאחרית, בעצת ד', לצאת אל הפועל החלוקה המדאבת , שהרגשתה התחילה בתור סיבה רחוקה ראשית להיות מורגשת ע"י הסדק המוסרי שנעשה בזה, ע"י ההחלטה של אתה וציבא תחלקו את השדה, ויצתה ב"ק ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלוכה.
2 . הראי"ה קוק, אורות הקודש א, עמ' טו –"ערך הנגודים"
כל הניגודים הנמצאים בהדעות, וכל אותה האפסיות שלפעמים נראה מחוג אחד על חברו, והניגודים הללו מתגדלים ביותר כל מה שהדעות תופסות מקום יותר גדול ברוח האדם, למסתכל פנימי מתראים הם בתואר ריחוקים מקומיים של שתילים , שהם משמשים לטובת רעננותם ושביעת יניקתם, כדי שכל אחד ואחד יתפתח במילואו, ותהיה הסגולה המיוחדת של כל אחד מחוטבה בכל פרטיה, מה שהקירוב היה מטשטש ומקלקל הכל. והאחדות המתואמה באה רק מתוך זה הריחוק, שרי בפירודא וסיים בחיבורא.

3. הראי"ה קוק, "המספד בירושלים"- בפטירת ד"ר הרצל, תרס"ד, מאמרי הראי"ה, עמ' 94- 99
וצריך להבין בכלל למה אנו צריכים לשני משיחים, משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, והרי התכלית המכוון הוא שנשיא אחד יהיה לכולם, "ודוד עבדי נשיא להם לעולם"... כשם שיצר השי"ת באדם הגוף והנשמה... וההבדל שביניהם, שלהצד הראשון יש דוגמא בין כל עמי הארץ לישראל, כמו שאנו שוים להם בגופניות... והצד השני הוא הענין המתיחד לישראל עצמם...יוסף היה המשביר... וידע שבעים לשון... ויהודה מיוחד לכח ישראל המיוחד, "היתה יהודה לקדשו" (תהלים קיד)... והנה תכלית בחירת מלכות בית דוד היה שיהיו ב' הכחות נכללים כאחד, ולא די שלא יהיו סותרים זה את זה כ"א עוד עוזרים זל"ז, ואמרו ז"ל במדרש (ב"ר עג, ז) שנאמר בדוד אדמוני, כמו שנאמר בעשו, אלא שנוסף בו טוב עינים, ומדעת סנהדרין הורג... אלא שכיון שנחלקו חלוק ממלכה ... שאי אפשר שתהיה הרוחניות מפותחת כראוי אם לא יהיו שלמים עמה כל הקנינים החמריים הנדרשים לאומה שלמה ומשוכלל... והנה, בתור עקבא דמשיח בן יוסף , נתגלה חזיון הציונות בדורנו... שהמנהיג הראשי נפל ...ראוי לנו לשים אל לב להשתדל לנטית ההתאחדות של עץ יוסף ועץ יהודה (יחזקאל לז), לשמח בהתנערות חפץ החיים הבריאים החומריים המפעם בכלל באומה, ולדעת שהתכונה הזאת אינה תכליתם של ישראל, כי אם הכשר הגון כשיגודל ע"פ דרכו... ואין התשובה מתקימת באמת, כ"א כשהכוחות המצויות באומה... יהיו בכל תקפם... ורב יוסף ... אמר "ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה" (סנהדרין צח ע"ב), "חמריה" הנטיה לעניני החומר הלאומי הוא ג"כ מחשיך ומונע, לפי המצב הנהוג... ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ויהפך ג"כ הרע לטוב, והקללה לברכה. ע"כ אמרו בזוהר בראשית (ח"א ד) ד"רב מתיבתא אשר בהיכלה דמשיחא אמר, מאן דלא הפיך מרירא למתיקא וחשוכא לנהורא לא ייתי הכא", כי היסוד הכשר דורו של משיח הוא להשתמש בכל הכחות היותר גסות לצד הטוב והקדושה היחידית שנתעטרו בה ישראל.

4. ר' סעדיה גאון, אמונות ודעות, מאמר ח', פ"ו - ר"ל אם לא נחזור בתשובה ויהיו המאורעים של בן יוסף, ואם נחזור בתשובה ולא יהיו, יראה לנו משיח בן דוד פתאום...".

5. ר"י היילפרין, סדר הדורות, ורשה תרל"ז, שנת ב"א תת"ג, עמ' נ- עבדון בן הלל הפרעתוני ... והוא מאפרים... והוא מגלגול דנון מבני בניו של אפרים שהוציא ר' אלף שטעו בקץ ונתגלגל אח"כ בבן כוזיבא , ועל שלא השלים תיקונו נקרא בשם כוזיבא, כי הרבה סברו שהוא משיח ונהרג גם הוא, ותיקונו יהיה משיח בן אפרים ...
6. רמב"ם, מורה נבוכים ג, לה- ... המצות התלויות בעונשין... ותועלת אלה פשוטה וברורה, לפי שאם לא יענש המזיק לא יסתלקו הנזקים כלל, ולא ירתע כל מי שזומם להרע. ולא כקלות דעת מי שדמה כי זניחת העונשין רחמים על בני אדם, אלא היא עצם האכזריות עליהם והפסד סדר המדינה, אלא הרחמים מה שצוה בו יתעלה 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'.
7. כריתות ו ע"ב- אמר רבי חנא בר בזנא א"ר שמעון חסידא, כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית, שהרי חלבנה ריחה רע , ומנאה הכתוב עם סממני קטרת.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il