אגדות רבה בר בר חנה

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י אריאל ביגל נ"י (שיחה) 22:56, 22 ביוני 2013 (IDT)

אגדות רבה בבר בר חנה הוא יכנוי לחמש עשרה אגדות סתומות שאמר האמורא רבה בר בר חנה^[1] ונכתבו במסכת בבא בתרא (עג ע"ב-עד ע"א). חכמים רבים עסקו בביאור אגדות אלו ומשמעותן.

האגדות[עריכה]

1. אמר רבה, אשתעו לי נחותי ימא: האי גלא דמטבע לספינה, מיתחזי כי צוציתא דנורא חיוורתא ברישא, ומחינן ליה באלוותא דחקיק עליה: אהיה אשר אהיה יה ה' צבאות אמן אמן סלה, ונייח (תרגום: אמר רבה, סיפרו לי יורדי הים: הגל הזה שרוצה להטביע הספינה, נראה כמו ניצוצות של אש לבנה בראשו, ומכים אנו אותו באלות שחקוק עליהן: "אהיה אשר אהיה", "י-ה ה' צב-אות", "אמן אמן סלה", ונח). 2. אמר רבה: אשתעו לי נחותי ימא: בין גלא לגלא תלת מאה פרסי ורומא דגלא תלת מאה פרסי. זימנא חדא הוה אזלינן באורחא, ודלינן גלא עד דחזינן בי מרבעתיה דכוכבא זוטא, והויא לי כמבזר ארבעין גריוי בזרא דחרדלא, ואי דלינן טפי, הוה מקלינן מהבליה. ורמי לה גלא קלא לחברתה: חבירתי, שבקת מידי בעלמא דלא שטפתיה דניתי אנא ונאבדיה? א"ל: פוק חזי גבורתא דמריך, מלא חוטא חלא ולא עברי (תרגום: אמר רבה, סיפרו לי יורדי הים: בין גל לגל יש ג' מאות פרסאות וגובה הגל שלוש מאות פרסאות. פעם אחת הלכנו בדרך, והגל הגביה אותנו עד שראינו מקום מושבו של כוכב קטן, והיה נדמה לי ששטחו הוא שטח זריעת ארבעים סאה חרדל, ואם היה הגל מגביה אותנו יותר, היינו נשרפים מחומו. וצעק הגל לחברו: חברי, האם השארת משהו בעולם שעדיין לא שטפת שאבוא אני ואאבדו? א"ל: צא ולמד גבורת אדונך, מלא חוט חול איני עובר) שנאמר (ירמיהו ה כב): "הַאוֹתִי לא תִירָאוּ נְאֻם ה' אִם מִפָּנַי לא תָחִילוּ אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלא יַעַבְרֶנְהוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלא יַעַבְרֻנְה".

3. אמר רבה: לדידי חזי לי הורמין בר לילית כי קא רהיט אקופיא דשורא דמחוזא, ורהיט פרשא כי רכיב חיותא מתתאיה ולא יכיל ליה (תרגום: אמר רבה: ראיתי את הורמין בן לילית ^[2] כשרצה על היקף חומת מחוזא, ורץ פרש רכוב על בהמה על בהמה מתחתיו, ולא יכל לו).

זמנא חדא הוה מסרגאן ליה תרתי כודנייתי וקיימן אתרי גישרי דרוגנג, ושואר מהאי להאי ומהאי להאי, ונקיט תרי מזגי דחמרא בידיה, ומוריק מהאי להאי ומהאי להאי ולא נטפא ניטופתא לארעא[. ואותו היום (תהלים ק"ז:כ"ו) "יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת" הוה, עד דשמעו בי מלכותא וקטלוהו (תרגום: פעם אחת היו קשורות שתי פרדות והיו על שני גשרים של רוגנג^[3]והיה (השד^[4]) קופץ מזו לזו ומזו לזו והחזיק שתי כוסות יין בידו ומוריק מזו לזו ומזו לזו ולא נטפה טיפה לארץ, ואותו היום "יעלו שמים ירדו תהומות^[5]", עד ששמעו בבית המלכות^[6] והרגוהו.

4. אמר רבה: לדידי חזי לי אורזילא בר יומיה דהוה כהר תבור, והר תבור כמה הוי? ארבע פרסי, ומשאכא דצואריה תלתא פרסי, ובי מרבעתא דרישיה פרסא ופלגא, רמא כופתא וסכר ליה לירדנא (תרגום: אמר רבה: ראיתי ראם בן יומו וגודלו כהר תבור, וכמה גודלו של הר תבור? ארבע פרסאות, אורך צווארו שלוש פרסאות, מקום הנחת ראשו פרסה ומחצה, הטיל צואה וסכר את הירדן).

5. ואמר רבה בר בר חנה: לדידי חזיא לי ההיא אקרוקתא דהויא כי אקרא דהגרוניא, ואקרא דהגרוניא כמה הויא? שתין בתי. אתא תנינא בלעה, אתא פושקנצא ובלעה[1] לתנינא וסליק יתיב באילנא. תא חזי כמה נפיש חיליה דאילנא. אמר רב פפא בר שמואל: אי לא הואי התם לא הימני (תרגום: אמר רבה בר בר חנה: ראיתי צפרדע שהיתה כאקרא דהגרוניתא^[7], ואקרא דהגרוניתא כמה היתה? ששים בתים. בא תנין ובלע אותה, באה נקבת העורב ובלעה את התנין ועלה וישב על העץ. בוא וראה כמה גדול כוחו של העץ. אמר רב פפא בר שמואל: אם לא הייתי שם לא הייתי מאמין).

6. אמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כוורא[1] דיתבא ליה אכלה טינא באוסייה, ואדחוהו מיא ושדיוהו לגודא, וחרוב מיניה שתין מחוזי, ואכול מיניה שתין מחוזי, ומלחו מיניה שתין מחוזי, ומלאו מחד גלגלא דעיניה תלת מאה גרבי משחא, וכי הדרן לבתר תריסר ירחי שתא, חזינן דהוה קא מנסרי מגרמי מטללתא, ויתבי למבנינהו הנך מחוזי (תרגום: אמר רבה בר בר חנה: פעם אחת הלכנו בספינה וראינו דג שישב לו שרץ קטן בנחירו^[8], ודחוהו המים והשליכוהו לגדה, וחרבו ממנו ששים כרכים, ואכלו ממנו ששים כרכים, ומלחו ממנו ששים כרכים, ומילאו מאחד מגלגלי עיניו שלוש מאות סאים שמן, וכשחזרנו לאחר י"ב חודשי שנה, ראינו שהיו מנסרים ממנו^[9] קורות, ושבו לבנות אותם כרכים).

פירושים[עריכה]

מפורסמים מעשי הגוזמאות שסיפר, המופיעים במסכת בבא בתרא פרק חמישי "המוכר את הספינה" (אגדות רבה בר בר חנה). מפרשי אגדות התלמוד המסורתיים כגון המהרש"א והרב קוק שכתב פירוש על אגדות אלו שמופיע במאמרי הראי"ה, פירשו אותן כאלגוריה על תולדות עם ישראל.

ספרו המפורסם של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן, כולל פירושים על דרך הקבלה על אמירותיו של רבב"ח. רבי נחמן סיפר כי בשובו מארץ ישראל נגלה אליו חזיון של רבה בר בר חנה, וגילה לו את הפירושים האמיתיים לאגדות הסתומות שלו.

ספרים שנכתבו על אגדות רבב"ח[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

• הרב טוביה ליפשיץ, 'ונעלמה מעיני כל חי', אתר דעת

הערות שוליים