אדון עולם
|
אדון עולם הוא פיוט קדמון שלא נודע מחברו, העוסק בשבח השם, שנהוג לאומרו לפני תפילת שחרית (יחד עם הפיוט יגדל), לאחר קריאת שמע שעל המיטה (מפני שנאמר בו: "בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה"), לאחר תפילת ערבית בשבתות וימים טובים ובאירועים נוספים.
תוכנו[עריכה]
הפיוט עוסק בשבח השם, קדמותו, משילתו בעולם, אחדותו, היותו מעל הזמן (היה, הווה ויהיה) ומבטחנו בו.
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא: לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל. אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא: וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל. לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה. וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה: וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי. לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה: בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית. וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה: וְהוּא אֵלִי וְחַי גוֹאֲלִי. וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה: וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי. מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא: בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי. בְּעֵת אִישָׁן וְאָעִירָה: וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי. ה' לִי וְלֹא אִירָא:
פירושים עליו[עריכה]
הרב קוק בספרו עולת ראי"ה (ח"א עמ' 46-50) מבאר את הפיוט.