אנציקלופדיה תלמודית:מצוות

הגדרת הערך - סוגי מצוות התורה.

פתיחה

מצוות התורה שנצטוינו בהם, נחלקים לשני חלקים: מצות-עשה* ומצות לא-תעשה*^[1], וחלוקים בדינם ובענשם, ועל כך ע"ע מצות עשה, וע' לא תעשה, וע' עשה דוחה לא תעשה. ר' שמלאי מנה שס"ה מצות עשה, כמנין ימות החמה, ורמ"ח מצות לא תעשה, כנגד רמ"ח אברי האדם^[2], על איזה מן המצוות נמנים ואיזה לא נמנים, ובסיבתם, ע"ע מנין המצוות.

מהות המצוות

מצוות התורה, מתחלקות לארבע: דעות, פעולות, מדות, ודבור^[3]. דעות היינו כגון מצוות עשה של אמונת-ה'*, אהבת-ה'*, ויראת-ה'*^[4], וכן כגון מצות לא תעשה שלא להאמין לזולתו^[5]. פעולות היינו כגון מצוות עשה של הקרבת קרבנות*, ובניית בית-המקדש*^[6], ומצוות לא תעשה להקריב קרבנות לעבודה-זרה*, ולהשתחוות לה^[7]. מדות היינו כגון מצות עשה של אהבת-ישראל*^[8], ומצוות לא תעשה של שנאת-ישראל* ונקימה*^[9]. ודבור היינו כגון מצוות עשה של תפלה*, ושל ודוי*^[10], ומצוות לא תעשה של לשון-הרע*, רכילות*, ושבועת-שקר*^[11].

משפטים וחוקים

מצוות התורה, יש מהם 'משפטים' ויש מהם 'חוקים', וכן אמר הכתוב: את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו^[12], המשפטים הם מצוות שאלמלא נכתבו, דין הוא שיכתבו, כגון איסור עבודה-זרה*, וגלוי-עריות*, ושפיכות-דמים* וגזל* וברכת השם^[13], והחוקים הם גזירת המלך שהשטן משיב עליהם, כגון איסור אכילת חזיר*, ולבישת שעטנז^[14] וחליצה* וטהרת-מצורע* ושעיר-המשתלח*, ואמר הכתוב: אני ה'^[15], שאין רשות להרהר אחרי החוקים^[16]. על המצוות שנתפרש בכתוב טעמם, ועל שאר מצוות אם דורשים בהם את הטעם בדברים המשנים את דינם, ע"ע טעמא דקרא.

למקום ולחבירו

המצוות נחלקים לשני חלקים: מצות שבין אדם למקום, כגון ציצית* תפילין* ושבת*, ומצות שבין אדם לחבירו, כגון דיני-ממונות*^[17]. על החילוק ביניהם לענין כפרה ותשובה*, ע"ע יום הכפורים^[18], וע' תשובה. על ראשונים המחלקים ביניהם לענין ברכת-המצוות*, ע"ע ברכת המצוות^[19].

האיברים המקיימים

קיום המצוות באחד משלשה: בלב, בפה, ובמעשה^[20], וקיומם באחד משמונה איברים: לב, פה, עין, חטם, אזן, יד, רגל, וראש הגויה^[21]. מצוות עשה שקיומם בלב, היינו כגון אהבת-ה'* ואמונת-ה'* ויחוד-השם*^[22]. מצוות לא תעשה שקיומם בלב, היינו כגון איסור שנאה^[23], ונקמה^[24]. מצוות עשה שקיומם בפה, היינו כגון ברכת-המזון* ונשיאת-כפים* וקרית-שמע*^[25], מצוות לא תעשה שקיומם בפה, כגון איסור עדות שקר^[26], וקללה^[27]. מצוות עשה שקיומם במעשה כגון ציצית* תפילין* ומזוזה*^[28].

העשייה או התוצאה

יש מצוות שענינם עשיית המצווה על ידי האדם כגון תקיעת-שופר* ונטילת-לולב*, ויש מצוות שענינם התוצאה, כגון פריה-ורביה*, ובערת הרע^[29], ובהם אף אם נעשו ללא כוונה אין צריך לחזור ולעשותם בכוונה^[30].

המצווים

יש מצוות שכל ישראל נצטוו בהם, ויש שאינם צווי ליחיד אלא לרבים, כגון מינוי מלך* ובניית בית-המקדש*^[31]. יש מצוות המוטלים על אנשים מיוחדים, כגון כהנים או לויים או מלך^[32]. ויש מצוות שמתחייבים בהם דוקא במקרים מסויימים, כגון קרבן שוגג וקרבן מזיד^[33]. ויש מצוות שנצטוו בהם בזמנים מסוימים^[34]. ויש מצוות שאינם נוהגים אלא בזמן הבית^[35]. ויש מצוות 'הכרחיות', שהאדם מתחייב בהם בכל זמן ובכל מקום ובכל ענין^[36].

זמן גרמא

המצוות יש מהם שהזמן גרמא^[37], כגון סוכה ולולב^[38], ויש מהם שאין הזמן גרמא^[39], כגון אבידה ושלוח הקן ומעקה^[40]. הנשים פטורות במצות עשה שהזמן גרמא^[41], ועל כך ע"ע אשה: במצות עשה שהזמן גרמא.

הנוהגות בזמן הבית והנוהגות בזמן הזה

המצוות יש מהם הנוהגים דוקא בזמן הבית, כגון חגיגה* וראיה*^[42], ויש הנוהגים אף בזמן הזה^[43]. מנין הנוהגים בזמן הזה כתבו ראשונים שהם שלש מאות וששים ותשעה, מאה עשרים וששה מצוות עשה, ומאתיים ארבעים ושלושה מצוות לא תעשה^[44]. ויש מן האחרונים שמנו מאתיים שבעים ואחד מצוות שאפשר לקיימם בזמן הזה, שבעים ושבעה מצות עשה, ומאה תשעים וארבעה מצוות לא תעשה^[45].

הכרחיות

המצוות יש מהם 'הכרחיות', דהיינו שהאדם מתחייב בהם בכל זמן ובכל מקום ובכל ענין, כגון תפילין ושמירת שבת^[46], ויש מצות שהם דומים לרשות, כגון מעקה*, שאין אדם חייב לבנות בית כדי לעשות מעקה, אלא אם בנה בית חייב במעקה^[47]. במנין מצוות ההכרחיות יש מהראשונים שכתבו שהם מאתיים ושבעים, כמנין ע"ר, וסימן לדבר: אני ישנה ולבי ער^[48], מהם ארבעים ושמונה מצוות עשה, ומאתיים עשרים ושניים מצוות לא תעשה^[49]. ויש מהראשונים שכתבו שהם ששים מצוות עשה^[50], והוא באדם שענינו כענין רוב בני האדם, שיהיה עומד בבית במדינה ויאכל לחם ובשר ויעשה סחורה עם בני אדם וישא אשה ויוליד בנים^[51]. אף המצוות שאינם הכרחיות, הרי הם מוטלת על כל אחד מישראל, על ידי הערבות שנתערבו ישראל, איש בעד חברו^[52], ולכן כל אחד מחוייב למחות ולכפות את מי שחייב לקיים בפועל ואינו מקיים^[53], וכן כל אדם מחוייב לקבל על עצמו לעשות כל מה שנצטוינו בתורה, ויקרא בתורה את כל המצות, והרי זה כאילו עשאם^[54].

תמידיות

ששה מהמצוות, עשה ולא תעשה, חיובם תמיד, לא יפסק אפילו רגע אחד מכל חיי האדם^[55], וכל רגע שיחשוב בהם, מקיים מצוה^[56], וסימנם: שש ערי מקלט תהיינה לכם^[57]. והם: א) מצות עשה של אמונת-ד'*^[58]. ב) מצות לא תעשה שלא להאמין לזולתו^[59]. ג) מצות עשה של יחוד-השם*^[60]. ד) מצות עשה של אהבת-ה'*^[61]. ה) מצות עשה של יראת-ה'*^[62]. ו) מצות לא תעשה שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים^[63]. ויש מן האחרונים שהוסיפו עוד שני מצוות עשה: ולדבקה בו^[64], ולזכרו תמיד^[65]. ועוד שני מצות לא תעשה: שלא לשכוח את ה'^[66]. ושלא להתגאות^[67].

על מצוות שתקנו חכמים ע"ע דברי סופרים: גזרות ותקנות.

הערות שוליים