אנציקלופדיה תלמודית:משוח מלחמה

הגדרת הערך - כהן הממונה לדבר אל העם לפני המלחמה

המשוח ומינויו

לפני יציאה למלחמה* - בין מלחמת מצוה ובין מלחמת רשות^[1] - כהן "משוח מלחמה" מדבר אל העם, שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם^[2], ומצות עשה למנות כהן ל"משוח מלחמה"^[3], ולמשחו לכך בשמן המשחה^[4], כדי שיוכיח את העם תוכחת המלחמה ויחזיר את מי שאינו ראוי להלחם^[5], ויחזק את העם בדבריו, ויזרזם לחזור בתשובה^[6]. מצוה זו נמנית במנין המצוות^[7].

אין המצוה נוהגת אלא בזמן שרץ ישראל בישובה^[8]. בזמן שאין שמן המשחה – כדי למושחו^[9] - יש שכתבו שאי אפשר למנות משוח מלחמה^[10], ויש שכתבו שאף בזמן שאין שמן המשחה אפשר למנותו בפה^[11].

על שאר דיני המלחמה, ע"ע מלחמה.

משיחתו

הכהן הממונה לדבר אל העם מושחים אותו בשמן-המשחה*^[12], כדי לחנכו בעבודה^[13]. ולמדו משיחתו ממה שנאמר והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה^[14], זה משוח מלחמה^[15], או שלמדו משיחתו ממה שנאמר והכהן המשיח תחתיו^[16], או שלמדו משיחתו ממה שנאמר אם הכהן המשיח יחטא^[17]. ומאחר שמושחים אותו נקרא "משוח מלחמה"^[18].

בגדר המשיחה, יש מהאחרונים שנסתפק אם מינויו הוא על ידי המשיחה, או שלאחר שנתמנה יש דין למושחו^[19].

משיחת כהן גדול ומשוח מלחמה ביום אחד

כשם שאין מושחים שני כהנים גדולים ביום אחד^[20], כך כתבו אחרונים שאין מושחים כהן גדול ומשוח מלחמה ביום אחד^[21].

זמן משיחתו

בזמן משיחת משוח מלחמה, יש שכתבו שכשם שכהן גדול אינו נמשח אלא ביום^[22], כך משוח מלחמה אינו נמשח אלא ביום^[23], ויש שכתבו שמשוח מלחמה נמשח בין ביום ובין בלילה^[24].

אופן משיחתו

זמן משיחתו של משוח מלחמה, כתבו אחרונים שאינה כשל כהן גדול, ולכך אף שמשיחת כהן גדול היא שבעה ימים^[25], מכל מקום משיחתו של משוח מלחמה אינה אלא פעם אחת^[26].

ייחוסו

משוח מלחמה צריך להיות כהן ולא זר, שנאמר ונגש הכהן^[27], אבל לא כהן גדול, שנאמר בתחילת פרשת המלחמה "ודברו השוטרים"^[28], ולמדו, מה שוטרים יש ממונה על גבם – דהיינו השופט, שמורה לשוטר את מי לכוף^[29] – אף משוח מלחמה שיש ממונה על גביו^[30]. אמנם אחרי שהיה משוח מלחמה יכול להיות כהן גדול^[31]. על משוח מלחמה שנתמנה לכהן גדול, אם צריך משיחה בשנית, ע"ע כהן גדול^[32].

ביחס לכהן גדול

משוח מלחמה שוה בכמה דינים לכהן-גדול*^[33], שאינו פורע ואינו פורם ולא מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה^[34], שבכל אלו נאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה^[35], ולמדו, הגדול מאחיו זה כהן גדול, אשר יוצק על ראשו שמן המשחה זה משוח מלחמה^[36].

לענין החזרת רוצח בשוגג מעיר מקלט נחלקו תנאים, ר' יהודה סובר שמשוח מלחמה שמת מחזיר את הרוצה, וחכמים סוברים שאינו מחזיר^[37].

בתלמוד נחלקו אמוראים אם משוח מלחמה משמש בשמונה בגדים ככהן גדול או בארבעה בגדים ככהן הדיוט^[38], ולהלכה בארבעה בגדים^[39].

לענין פר הבא על כל המצוות^[40] ופר יום הכיפורים^[41] ועשירית-האיפה*, וכן שאר כל דיני כהן גדול, אינו ככהן גדול^[42].

=== ביחס לסגן
משוח מלחמה קדושתו פחותה מקדושת סגן*, ולכן אם משוח מלחמה וסגן היו מהלכים בדרך וראו מת, יטמא משוח מלחמה ולא סגן^[43]. אבל חשיבותו רבה משל סגן ולכן לענין להחיותו הוא קודם לסגן^[44], לפי שהוא ראש ערכי המלחמה וחיי ישראל תלויים בו^[45]. ===

ירושת השררה

משוח מלחמה אין בנו מתמנה תחתיו אלא אם נמחש למלחמה נמשח ואם לא נמשח לא נמשח^[46]. ואינו כשאר מינויי שררה שהבן יורש, לפי שמינוי זה הוא מינוי של קדושה ולא של שררה^[47].

תפקידו

אמירתו

כהן משוח מלחמה בתחילת המלחמה אומר לעם תוכחה והכרזה^[48], תוכחה: שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה וגו', אל ירך לבבכם וגו'^[49]. ויוסיף על זה מאמרים כדי לעורר את העם למלחמה, שיסכנו את עצמם למען שמירת הדת, ולהנקם מן הסכלים המפסידים יושר המדינות^[50]. והכרזה: לאחר מכן אומר משוח המלחמה מי האיש אשר בנה בית וגו' ומי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו^[51], והשוטרים משמיעים את דבריו^[52]. ועוד אומר להם, אתם קרבים למלחמה על אחיכם^[53], ולא על אחיכם שאם תפלו בידם ירחמו עליכם^[54], אל ירך לבבם מצהלת סוסים וציחצוח חרבות ודומיהם, כי ה' אלוקיכם ההולך עמכם^[55]. ועוד יוסיף להם מאמרים שיעוררו הלבבות למלחמה^[56]. ולא לשון הפסוק לבד היה אומר אלא גם היה מבאר להם הדרשות^[57], ומבאר להם את כל כללי המלחמה^[58]. ויש חולקים וסוברים שלא היה אומר להם אלא הפסוקים בלי כל תוספת^[59].

שתי פעמים משוח המלחמה מדבר אל העם, אחת בספר – כשיצאו מארצם^[60] - ואחת במלחמה^[61]. בספר אומר להם שמעו דברי מערכי המלחמה וחזרו, ובמלחמה אומר להם אל ירך לבבכם^[62]. ונחלקו ראשונים, יש סוברים שחוזרי המלחמה אינם חוזרים בספר, אלא בספר אומר להם שלכשישמעו במלחמה שהוא קורא להם יחזרו^[63]. ויש סוברים שכבר בספר חוזרי המלחמה שבים לביתם^[64].

שלושה חלקים יש באמירה שלפני המלחמה, החלק הראשון – שנאמר עליו ונגש הכהן ודיבר אל העם^[65] – כהן – משוח מלחמה^[66] - מדבר וכהן – אחר^[67] - משמיע^[68], החלק השני – שנאמר עליו ודברו השוטרים אל העם^[69] – כהן מדבר ושוטר משמיע^[70], והחלק השלישי – שנאמר עליו ויספו השוטרים לדבר אל העם^[71] – שוטר מדבר ושוטר משמיע^[72].

במה דברים אמורים, במלחמת רשות, אבל במלחמת מצוה אין לא תוכחה ולא הכרזה^[73].

על הראויים לצאת למלחמה, ע"ע מלחמה.

בלשון הקודש

כשמשוח מלחמה היה המדבר אל העם, בלשון הקודש היה מדבר^[74], שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה וגו' ודבר אל העם^[75], ולמדו ממה שנאמר "ודיבר אל העם"^[76], ולשון דיבור הוא בלשון הקודש שכן מצינו אצל משה שנאמר "משה ידבר"^[77], מה להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש^[78].

לאחר הקריאה, כתבו ראשונים שאפשר שהיה חוזר לביתו, ולא היה נכנס למלחמה^[79].

נשאל באורים ותומים

משוח מלחמה נשאל באורים ותומים כשיוצא למלחמה^[80]. ובבגדים שכהן גדול משמש בהם משוח מלחמה נשאל בהם^[81].

הערות שוליים