אנציקלופדיה תלמודית:משנה תורה

הגדרת הערך - הספר החמישי מחמשה חומשי תורה.

שמו ומהותו

שמו

הספר החמישי מחמשה חומשי תורה נקרא משנה תורה^[1]. בטעם השם "משנה תורה", כתבו ראשונים, לפי שבספר זה חוזר משה רבינו ושונה לישראל מצוות שכבר נצטוו בהן^[2], להוסיף בהן ביאור, או כדי לחזור ולהזהירם עליהן לפני כניסתם לארץ-ישראל*^[3], ולדעתם "משנה" הוא מלשון שינון, וכלשון הכתוב: ויאמר שנו וישנו^[4]. ויש סוברים שנקרא כן משום שהוא פירוש לתורה^[5], ולדעתם "משנה" הוא מלשון פירוש וביאור^[6]. ויש סוברים שנקרא כן לפי שעיקרו בא להזהיר על עמל התורה, ולדעתם "משנה" הוא מלשון שינון^[7]. ויש סוברים שנקרא כן לפי שיש בו מקראות רבים שאי אפשר לפרשם לפי הפשט אלא בשתי כוונות, ולדעתם "משנה" הוא מלשון כפילות^[8]. ויש סוברים שנקרא כן להיות דבריו יוצאים ממשה רבינו^[9], ועל כן נחשב הוא כ"משנה" לגבי שאר החומשים, מלשון "משנה למלך"^[10].

ספר הישר

ספר משנה תורה, דעת רבי אלעזר שנקרא אף "ספר הישר", כפי שנאמר: ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר^[11], ונקרא כן לפי שנאמר בו: ועשית הישר והטוב בעיני ה'^[12], וכיון שמכתוב זה למדים שיש לנהוג לפנים-משורת-הדין*, לסוברים כן^[13], לפיכך נקרא כל הספר "ספר הישר", שיש בו תוספת על התורה בכמה מצוות שהן ישרות וטובות בעיני ה'^[14], או משום שהתיבה "ישר" נאמרה בספר זה פעמים רבות, והזכיר רבי אלעזר את הכתוב: ועשית הישר והטוב, לפי שהוא המקום הראשון בספר משנה תורה בו נזכרה תיבה זו^[15]. ויש מן האמוראים שנראה מדבריהם שספר משנה תורה אינו קרוי "ספר הישר", וביארו את הכתוב: הנה כתובה על ספר הישר^[16], באופנים אחרים^[17].

נתינתו מפי הגבורה

ספר משנה תורה, ניתן מאת הקב"ה^[18]. ואותה שאמרו בתלמוד שקללות שבתורת כהנים משה מפי הגבורה אמרן, אבל קללות שבמשנה תורה משה מפי עצמו אמרן^[19], כתבו ראשונים שקללות אלו נאמרו על ידי משה רבינו ברוח הקודש^[20], או שכשאמרן משה רבינו לישראל, אמרן מעצמו, אבל כתיבתן בתורה היתה מפי הגבורה^[21], או שאף על פי שמשה רבינו אמרן מפי עצמו, מכל מקום הסכימה דעתו לדעת הקב"ה^[22], או שמשה רבינו אמרן מפי הקב"ה, אלא שנצטוה לאומרן בלשון נסתר - כגון: ידבק ה' בך^[23] - כשליח של הקב"ה^[24].

אופן אמירתו על ידי משה רבינו

אמירת ספר משנה תורה, כתבו אחרונים שנשתנתה מאמירת שאר התורה, שבשאר התורה היו הדברים נשמעים מפי הקב"ה בעצמו דרך גרונו של משה, אבל במשנה תורה לא נאמרו הדברים באופן זה^[25], אלא היו ישראל שומעים את הדברים כשאר דברי הנביאים, שבשעת אמירתם לישראל כבר נעתק מהם הדבור האלוקי^[26]. ויש מן האחרונים סוברים שאף משנה תורה נאמר באופן ששכינה מדברת מתוך גרונו של משה^[27].

דיניו

מוקדם ומאוחר

אותה שאמרו שאין-מוקדם-ומאוחר-בתורה*^[28], יש מן האחרונים שכתבו בדעת ראשונים שאין הדברים אמורים אלא בשאר התורה, שנאמרה מפי הגבורה, אבל ספר משנה תורה, שסידרו משה^[29], הרי הוא מסודר פרשה אחר פרשה, ולפיכך יש בו מוקדם ומאוחר^[30]. ויש מן הראשונים סוברים שאף במשנה תורה אין מוקדם ומאוחר^[31].

סמוכים

פרשיות הסמוכות זו לזו, ומוכח שנכתבו כן כדי להידרש^[32], אף לסוברים שבכל התורה אין דורשים בהן סמוכים^[33], במשנה תורה דורשים^[34], שבכל התורה אין דורשים כן משום שכל התורה נאמרה מפי הגבורה - ואין בה מוקדם ומאוחר^[35] - אבל משה שסידר את פרשיותיו של ספר משנה תורה פרשה אחר פרשה - בסדר אחר ממה שנאמרו בתחילה^[36] - לא סידרן כן אלא כדי להידרש^[37], או לפי שהטעם שאין דורשים סמוכים בכל התורה הוא משום שהתרה לא ניתנה בפעם אחת, אלא לפרקים, לסוברים כן^[38], מה שאין כן בספר משנה תורה, שניתן ביחד מאת ה', ולפיכך דורשים בו סמוכים^[39].

על דברי התורה שנצטוו ישראל בעברם את הירדן לכתוב על האבנים הגדולות שהקימו, שיש סוברים שלא נצטוו לכתוב אלא את ספר משנה תורה, ע"ע ארץ ישראל^[40]. על חיוב קריאת ספר משנה תורה על ידי המלך*, במוצאי שנת השמיטה במעמד כל ישראל, ע"ע הקהל: הקריאה. על מצות המלך לכתוב לעצמו ספר תורה, שיש סוברים שאינו חייב לכתוב לו אלא את ספר משנה תורה, שנאמר: והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר^[41], ע"ע כתיבת ספר תורה: במלך^[42]. על המנהג הנהוג בימינו לקרות את ספר משנה תורה בליל הושענא-רבה*, ע"ע הושענא רבה: שאר מנהגים^[43].

הערות שוליים