אנציקלופדיה תלמודית:משרטט

הגדרת הערך - איסור מלאכת שרטוט בשבת ויום טוב.

פתיחה

המשרטט - היינו העושה סימן על גבי דבר, לצורך פעולה הנעשית לאחר מכן, שתהיה מכוונת^[1] - הוא אחד משלושים ותשעה אבות-מלאכות* האסורים בשבת^[2], וחשוב אב מלאכה לפי שהיה במשכן - ומלאכות שהיו במלאכת משכן הן החשובות אבות מלאכות^[3] - שהיו משרטטים את העורות שבמשכן לצורך חיתוכם^[4], או שלצורך הכתיבה שעל גבי הקרשים, היו משרטטים תחילה כדי לכתוב תחת השרטוט^[5].

לדעת ר' יוסי, שהרושם - היינו העושה רשמים לסימן - הוא אב מלאכה^[6], יש מן האחרונים שכתבו שהמשרטט אינו אב בפני עצמו, אלא הוא תולדת רושם^[7].

שרטוט לצורך חיתוך עור

שרטוט על גבי עור לצורך חיתוכו - כדי לכוין את החיתוך^[8] שיהיה ישר^[9], שהדרך לשרטט תחילה על העור במקום שרוצים לחתוך, ולאחר מכן לחותכו על ידי העברת הסכין דרך השרטוט^[10] - כתבו הרבה ראשונים שהוא אב מלאכה של משרטט^[11], וכן יש שכתבו בדעת הירושלמי^[12]. ובדעת הראשונים הסוברים שמשרטט לצורך כתיבה תחת השרטוט הוא אב מלאכה^[13], ושהעברת חוט של סקרא על גבי קורה או אבן אינה אלא תולדה^[14], יש מן האחרונים שכתבו, ששרטוט עור לצורך חיתוכו אינו אלא תולדה של מלאכת משרטט^[15], ויש מצדדים לומר בדעתם, ששרטוט עור לצורך חיתוכו אין בו משום משרטט כלל^[16], ואינו דומה לשרטוט קורה או אבן, שהם קשים וצריכים שרטוט, מה שאין כן בעור שהוא רך, ואינו צריך שרטוט כדי לחותכו^[17].

שרטוט לצורך כתיבה

המשרטט - קלף או נייר^[18] - כדי לכתוב תחת אותו שרטוט - כמובנו של שרטוט* בשאר מקומות^[19] - כתבו ראשונים שחייב משום משרטט^[20], מהם סוברים שהוא אב מלאכה^[21].

שרטוט לצורך חיתוך דברים אחרים

שרטוט בצבע על גבי קורה כדי לנסרה בשוה או על גבי אבן כדי לפצלה בשוה, כדרך שעושים בעלי המלאכה, הרי זו תולדת משרטט^[22]. וכן עשיית רושם על גבי זכוכית על ידי אבן חזקה כדי לחותכה בשווה, כדרך האומנים, כתבו אחרונים שהיא בכלל המשרטט^[23].

אופן השרטוט

אחד המשרטט בצבע או בלא צבע, יש בו משום שרטוט^[24]. שרטוט בצפרניים, אף הוא בכלל האיסור^[25].

שרטוט לצורך פעולה שאינה מלאכה

שרטוט לצורך פעולה שאינה חשובה מלאכה בשבת, כתבו אחרונים שאין בו משום מחתך, ולכן מותר לעשות סימון על גבי דברי מאכל כדי לחותכם באופן ישר, שחיתוך אוכל אין בו משום מלאכה^[26].

אינו מתקיים

שרטוט שאינו מתקיים, נחלקו אחרונים בדינו: יש שכתבו שאף על פי שעל שאר מלאכות שבת אין חייבים אלא אם עשאון באופן המתקיים^[27], במלאכת משרטט חייבים אף על שרטוט שאינו מתקיים, שכל תכלית המשרטט היא כדי שיוכל לאחר מכן לחתוך או לכתוב באופן ישר, ותכלית זו מתקיימת אף בשרטוט שאינו מתקיים^[28]. ויש שכתבו שאין חייבים אלא על שרטוט המתקיים^[29].

השיעור

שיעור המשרטט בעור לצורך חיתוכו, כתבו אחרונים, שהוא כדי לחתוך קמיע, כבכל מלאכות שבעור^[30], ויש מצדדים לומר ששיעורו בכל שהוא, ובלבד שיש בשרטוט מועט זה כדי לסייע לחתוך את העור ישר, אבל אם השרטוט קטן כל כך שאף בלעדיו לא היה החיתוך מתעקם בשיעור כה מועט, אין זה בכלל שרטוט^[31]. שיעור המשרטט קלף או נייר כדי לכתוב תחתיו, כתבו ראשונים שהוא כדי לכתוב תחתיו שתי אותיות^[32] - של כתב בינוני, ואותיות בינוניות שבאותו הכתב^[33] - שכיון שעושה כן לצורך כתיבה, שיעורו כשיעור הכותב^[34], ויש מן האחרונים שנראה מדבריהם, שכיון שמלאכת משרטט נלמדת משרטוט עורות לצורך חיתוכם שהיה במשכן^[35], אף המשרטט לצורך כתיבה שיעורו כשיעור מלאכות העור, היינו כדי לכתוב קמיע^[36]. שיעור המשרטט על גבי קורה או אבן לצורך חיתוכם, יש מן האחרונים שכתבו שהוא בכל שהוא, ובלבד שיש בשרטוט מועט זה כדי לסייע לחתוך את העור ישר, אבל אם השרטוט קטן כל כך שאף בלעדיו לא היה החיתוך מתעקם בשיעור כה מועט, אין זה בכלל שרטוט^[37].

הערות שוליים