אנציקלופדיה תלמודית:סאה

הגדרת הערך - מדת נפח^[1] ליבש והלח^[2].

מהותה

הסאה משמשת במידת היבש^[3], וכך היא נזכרת בתורה, כמו שנאמר: שלש סאים קמח סלת^[4], ובשאר מקומות במקרא^[5], במשנה ובתלמוד^[6]. חכמים שיערו בה שיעורי הלכה אף במידות הלח, כגון שיעור מי מקוה* ושיעור מינים מעשיית הקטורת^[7]. הוזכר גם בית-סאה* כמדת שטח קרקע, ששיעורו, מקום שאפשר לזרוע בו כמות של סאה תבואה^[8].

שמותיה

הסאה נקראת לפעמים בשם מודיא^[9]. וכן נקרא בשם גרב^[10] במידת הלח^[11]. יש שכתבו ששיעור הנאמר סתם ללא הזכרת המדה, מתייחס לסאה^[12].

יחסה למדות אחרות

מדות היבש הקטנות, כגון הקב*, האיפה*, והעשרון, הן חלק ממידת הסאה ומתייחסות אליה^[13]. ואף מידות הלח, כגון ההין, הלוג והרביעית, הן חלקים ממידות הסאה^[14]. שיעור היחס למדות היבש הינו, סאה: ששה קבין^[15], מאה ארבעים וארבע ביצים^[16]. שיעורה ביחס למדות הגדולות ממנה הינו, סאה: שליש איפה^[17], אחד משלושים בכור^[18]. שיעורה בייחס למדות הלח הינו, סאה: שליש הבת^[19], שני הין^[20], עשרים וארבעה לוגין^[21], תשעים ושש רביעיות^[22].

הייסוף

שיעור הסאה הנזכר הוא שיעור הסאה המדברית. בירושלים הוסיפו על סאה זו - ועל שאר מדות הנפח^[23] - חמישית מלגיו שהיא שישית מלבר^[24], נמצא שיעור הסאה הירושלמית, מאה שבעים ושלוש ביצים^[25] פחות חומש ביצה^[26]. בציפורי הוסיפו על הסאה הירושלמית עוד חמישית מלגיו^[27], נמצא שיעור הסאה הציפורית, מאתיים ושבע ביצים^[28] ומעט פחות מחצי ביצה^[29]. על ייסוף זה ומשמעותו לעניין שיעורי תורה, ע"ע שעורים.

שמושיה בהלכה

שיעורי הלכה מסוימים נמסרו בסאין: לדעת רבי יוסי, תכולת המחתה שבה היה חותה הכהן בכל יום גחלים מעל המזבח ומערה ממנה למחתה שאתה היה מקטיר, הייתה סאה^[30]. תרומת-הלשכה* הייתה נעשית בשלש קופות של שלש סאין^[31]. יין קפריסין הנצרך לצורך עשיית הקטורת*, שיעורו שלש סאין^[32]. עשירית האיפה סולת של קרבן העומר*, הייתה מנופה משלש סאין שעורים^[33]. וכן שני עשרוני האיפה של שתי-הלחם* היו מנופים משלש סאין חיטים^[34]. עשרים וארבעה העשרונים של לחם-הפנים*, היו מנופים מעשרים וארבעה סאין חיטים^[35]. מי המקוה* הכשרים לטבול בהם, שיעורם ארבעים סאה^[36]. כלי העשוי לנחת שאינו מקבל טומאה, הוא כלי שיש בחללו ארבעים סאה^[37].

על שיעור הגודש שיש לתת במידת היבש, ע"ע מדות ומשקלות^[38]. על שיעור הסאה לפי מדות הנהוגות בזמננו, עי' בנספח לע' מדות ומשקלות וע' שיעורים.

הערות שוליים