אנציקלופדיה תלמודית:עריות

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - האסורות[1] בביאה* שיש עליהן עונש כרת* וקידושין אינם תופסים בהן.

מהותן והכלולים בהן

מהותן

הערך עוסק באישים[2] האסורים בביאה* מן התורה, ויש עליהם עונש כרת*, שהם הנקראים עריות, וכל אחד מהם נקרא ערוה[3].

על האסורות בביאה באיסור לאו או עשה, שאינן בכלל עריות[4], ע"ע חיבי-לאוין וע' חיבי-עשה; על השניות* לעריות, שהן אסורות בביאה מדרבנן, ע"ע שניות; על פרטי ודיני כל ערוה וערוה, עי' הערכים המיוחדים לכל אחת מהן[5]; על אסור קריבה לעריות, ודיני הרחקה מהן, ע"ע גלוי עריות; על דין יהרג-ואל-יעבור* בעריות, ע"ע גלוי עריות וע' יהרג ואל יעבור; על אסור יחוד* עם העריות ע"ע יחוד; על גדר הביאה בעריות, ועל גיל הבועל והנבעלת, ע"ע ביאה וע' קטן וע' קטנה.

מנין העריות

העריות כולן מוזכרות בתורה בפרשת אחרי מות[6], ועשרים ושתים הן[7], מתוכם ארבעה שאינם קרובי משפחה[8], ושמנה עשרה נשים שהן קרובות משפחה[9], מהן שבע קרובות מצד עצמו[10], ושבע קרובות מצד אשתו[11], וארבע נשות קרובים, שאסורות מחמת קרבת בעליהן[12].

קרובות מצד עצמו

ואלו הן שבע העריות הקרובות מצד עצמו: א) בת בנו[13], שנאמר בה: ערות בת בנך וגו' לא תגלה[14]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע בת הבן; בת הבת. ב) בת בתו[15], שנאמר בה: ערות וגו' ובת בתך לא תגלה[16]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע בת הבן; בת הבת. ג) בתו[17], ואיסורה אינו מפורש בתורה, אלא שנלמד מדרשה, על השיטות השונות בדרשה, ופרטי ודיני הערוה, ע"ע בת[18]. ד) אחותו[19], שהיא בת אשת אביו, שנאמר בה: ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערותה[20], וכן אחותו שאינה בת אשת אביו, שנאמר בה: ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן[21]. על פרטי ודיני הערוה הזו, וההבדל בין שתי האזהרות שבה, עי' להלן[22], וע"ע אחות. ה) אמו[23], שנאמר בה: ערות אמך לא תגלה[24]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע אם. ו) אחות אמו[25], שנאמר בה: ערות אחות אמך לא תגלה[26]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע אחות האם. ז) אחות אביו[27], שנאמר בה: ערות אחות אביך לא תגלה[28]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע אחות האב.

קרובות אשתו

ואלו הן שבע הקרובות מצד אשתו: א) ב) בת אשתו, וחמותו[29], שנאמר בהן: ערות אשה ובתה לא תגלה[30]. על פרטי העריות הללו, והדינים המיוחדים להם ע"ע אשה ובתה. ג) ד) בת בת אשתו, ואם חמותו[31], שנאמר בהן: ערות אשה וגו' את בת בתה לא תקח לגלות ערותה[32]. על פרטי העריות הללו, והדינים המיוחדים להם ע"ע אשה ובתה. ה) ו) בת בן אשתו ואם חמיו[33], שנאמר בהן: ערות אשה וגו' את בת בנה וגו' לא תקח לגלות ערותה[34]. על פרטי העריות הללו, והדינים המיוחדים להם ע"ע אשה ובתה וע' חורג. ז) אחות אשתו[35] בחייה[36], שנאמר בה: ואשה אל אחֹתה לא תקח לצרֹר לגלות ערותה עליה בחייה[37]. על פרטי ודיני הערוה, ואם נאסרת משקדש את אשתו, או דוקא משנשאה, ע"ע אחות אשה.

קרובות מצד בעליהן

ואלו הן ארבע נשות הקרובים: א) אשת האב[38], שנאמר בה: ערות אשת אביך לא תגלה[39]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע אשת אב וע' אנוסת האב. ב) אשת הבן[40], שנאמר בה: ערות כלתך לא תגלה אשת בנך היא לא תגלה ערותה[41]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע כלה. ג) אשת אחי האב[42] מן האב[43], שנאמר בה: ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב[44]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע אשת אחי האב. ד) אשת האח[45] מן האב או מן האב[46], שנאמר בה: ערות אשת אחיך לא תגלה[47]. על פרטי ודיני הערוה, ע"ע אשת האח, על האופנים שערוה זו מותרת , ע"ע יבום*.

עריות שאינן קרובות

ואלו הן ארבע העריות שאינן קרובות: א) נדה*[48], שנאמר בה: ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה[49]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע נדה. ב) אשת-איש*[50], שנאמר בה: ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה[51]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע אשת איש. ג) זָכָר[52], שנאמר בו: ואת זכר לא תשכב משכבי אשה[53]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע משכב זכר; על יחוד עם זכר, ע"ע יחוד[54]. ד) בהמה[55], בין לענין איש השוכב עמה, ובין לענין אשה הנשכבת עמה, שנאמר בה: ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה תבל הוא[56]. על פרטי ודיני הערוה ע"ע רובע ונרבע; על יחוד עם בהמה ע"ע יחוד[57].

אב ואחי האב

הבא על אביו, או על אחי אביו, בנוסף לאיסור ערוה של זכר, איסור ערוה מיוחד יש בו, שנאמר בפרשת עריות ערות אביך וגו' לא תגלה[58], ופרושו אביך ממש[59], ונאמר ערות אחי אביך לא תגלה[60], ופרושו אחי האב ממש[61]. על פרטי העריות הללו ע"ע אב וע' אחי האב וע' חיבי לאוין[62].

קרובות הנבעלת בזנות

נושאים על האנוסה ועל המפותה[63], כלומר שקרובות הנבעלת בזנות אינן עריות – כקרובות אשתו[64] - אלא הן מותרות[65], על מקור הדין, ועל איסור קרובות האנוסה והמפותה מגזרת חכמים, ע"ע אחות אשה[66] וע' אשה ובתה[67].

על הנחשד על האשה, שהוא אסור בקרובותיה מדרבנן, ע"ע אחות אשה[68] וע' אשה ובתה[69].

בבן נח

אף בני נח נצטוו על העריות[70], אלא שלא כל העריות נאסרו להם[71], וכן עונשי העריות שלהם שונים משל ישראל, על פרטי דיניהם, ועל דיני יחס וקרבת משפחה של בני נח, ע"ע בן נח[72] וע' גוי[73] וע' יחס[74], ועי' הערך המיוחד לכל ערוה[75], על הדינים המיוחדים לה בבן נח.

בגר

גר* שנתגייר ועבד* שנשתחרר, הרי הוא כקטן שנולד, ולפיכך כל שאר בשר שהיה לו כשהיה עבד או גוי, שוב אינו שאר בשרו, ואינו חייב על אחת מהן משום ערוה[76]. על הדין ומקורו, ועל חלק מן העריות הקרובות, שאסורות לגרים מדרבנן, ע"ע גר[77] וע' אחות[78] וע' אחות אשה[79] וע' אחות האב[80] וע' אחות האם[81] וע' אם[82] וע' אשה ובתה[83] וע' אשת אב[84] וע' אשת אח[85] וע' אשת אחי האב[86] וע' בת[87] וע' בת הבן; בת הבת[88] וע' כלה[89].

בעבד כנעני

עבד-כנעני* מותר באמו ובבתו[90], ואחותו[91], וכן בשאר העריות האסורות משום קורבה[92], לפי שהוא יצא מכלל נכרי, ולכלל ישראל לא בא[93], אבל הוא אסור באשת איש[94], וזכר ובהמה[95] ונדה[96]. על פרטי הדינים ע"ע עבד כנעני וע' אם[97] וע' אחות[98] וע' בת[99].

בחציו עבד וחציו בן חורין

על חציו-עבד-וחציו-בן-חורין*, או חציה שפחה וחציה בת חורין, אם בנם מתיחס אחריהם לענין עריות, וכן אם יש להם קידושין לענין עריות, ע"ע חציו עבד וחציו בן חורין[100], ועי' יחס[101] וע' כלה[102].

צרת ערוה

צרת-ערוה*, אף על פי שבמקום יבום* יש תנאים שסוברים שהיא אסורה על היבם*, ודינה כערוה[103], שלא במקום יבום היא מותרת[104]. על המחלוקת בצרת ערוה במקום יבום, וגדר איסורה, והטעם שלא נאסרה שלא במקום מצוה, ע"ע יבמה-שאינה-עולה-ליבום[105] וע' צרת ערוה.

איסורן

האיסורים

אזהרות פרטיות נאמרו בעריות, על ביאת כל ערוה וערוה אזהרה בפני עצמה, פירוט האזהרות עי' לעיל[106], ובערכים המיוחדים לכל ערוה וערוה[107].

בנוסף לאזהרות הפרטיות, יש בעריות כמה איסורים כלליים, ואלו הם: א) איסור קריבה לעריות, שנאמר: איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה[108]. על פרטי האיסור ודיניו, ואם הוא על ביאה דוקא, או על שאר קירבה, ע"ע גלוי עריות. ב) יש מן הראשונים שכתבו שהבא על כל אחת מן העריות עובר על לא-תנאף*[109]. על גדר הלאו ע"ע לא תנאף. ג) יש שכתבו שהבא על כל אחת מן העריות עובר על מצות עשה: קדֹשים תהיו[110]. על גדר העשה ע"ע לא תנאף[111]. ד) יש שכתבו שעובר על איסור ההליכה בחקות-הגוים*[112], וכעין זה יש שכתבו שעובר על שני לאוים מיוחדים: שלא לעשות כמעשה ארץ מצרים, ושלא לעשות כמעשה ארץ כנען[113]. על איסורים אלה ע"ע חקות הגוים[114].

במחנה ישראל בשעת מלחמה, יש מן הראשונים סוברים שהבא על ערוה עובר אף על: ולא-יראה-בך-ערות-דבר*[115]. על איסורים אלה ע"ע לא יראה בך ערות דבר[116] וע' מלחמה.

במנין המצוות

מוני המצוות מנו במנין מצוות לא תעשה עשרים ושלשה איסורי עריות פרטיים, ואלו הם: א) אם[117], ע"ע. ב) אשת אב[118], ע"ע. ג) ד) באחות נמנו שני לאוים, אחד באחותו שאינה בת אשת אביו[119], ואחד באחותו שהיא בת אשת אביו[120], על פרטי הלאוים ע"ע אחות. ה) בת הבן[121], ע"ע. ו) בת הבת[122], ע"ע. ז) בת[123], ע"ע. ח) אשה ובתה[124], והאיסור כולל את בת אשתו ואת חמותו, ע"ע אשה ובתה. ט) אשה ובת בנה[125], והאיסור כולל את בת בן אשתו ואת אם חמיו, ע"ע אשה ובתה[126]. י) אשה ובת בתה[127], והאיסור כולל את בת בת אשתו ואת אם חמותו, ע"ע אשה ובתה. יא) אחות האב[128], ע"ע. יב) אחות האם[129], ע"ע. יג) אשת אחי האב[130], ע"ע. יד) אשת הבן[131], ע"ע כלה. טו) אשת אח[132], ע"ע. טז) אחות אשה[133], ע"ע. יז) נדה[134], ע"ע. יח) אשת איש[135], ע"ע. יט) איש עם בהמה[136], ע"ע רובע ונרבע. כ) אשה עם בהמה[137], ע"ע רובע ונרבע. כא) זכר[138], ע"ע משכב זכור. כב) הבא על אביו[139], ע"ע אב. כג) הבא על אחי אביו[140], ע"ע אחי האב.

בנוסף נמנה האיסור הכללי של קריבה לעריות[141].

על האיסורים הכלליים: לא-תנאף, וחקות-הגוים*, אם נמנים במנין המצוות, עי' ערכיהם, וע' מנין המצוות.

טעם האיסור

בטעם אסורי העריות קרובות המשפחה, יש מן הראשונים שכתבו שהוא כדי למעט המשגל ולמאוס בו, שהנשים העריות נמצאות על הרוב עם האיש שאסורות עליו, ואם היו מותרות, היו בני אדם מהרהרים בהן ושוכבים עמן תמיד[142]. וטעם נוסף כתבו, להזהיר במדת הבושת, שבעילת הקרובות יש בה עזות גדולה מאד[143].

בטעם אסור הזכר והבהמה כתבו ראשונים, שמאחר וענין המשגל הוא מאוס, אין לעשותו אלא באופן שיש בו פריה ורביה, ולא חוץ לטבע לבקש ההנאה לבד[144].

אזהרה לאיש ולאשה

אף על פי שרוב איסורי העריות נאמרו בציווי לאיש[145], האשה מוזהרת בלאוים של עריות – חוץ ממשכב זכר, שאינו שייך בה - כמו האיש[146]. על מקור הדבר ע"ע אשה[147] וע' גלוי עריות[148]. על עונש לאיש ולאשה עי' להלן[149].

כמה עריות בהעלם אחד

הבא על כמה עריות שונות בהעלם אחד, אף על פי שבכולן לא נאמר אלא כרת אחד[150], חייב חטאת על כל אחת ואחת[151], שנאמר בנדה: ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב[152], והיה לו לכתוב: ולנדה לא תקרב, למה נאמר אשה[153], לחלק על כל אשה ואשה[154] שבפרשת עריות[155]. ויש שלמדו הלכה זו ממה שנאמר עונש כרת בבא על אחותו[156], שהוא מיותר, שהרי כבר נאמר כרת בכל העריות[157], אלא ללמד, מה אחותו מיוחדת שהיא ערוה וחייבים עליה בפני עצמה, אף כל שהיא ערוה חייבים עליה בפני עצמה[158]. וע"ע גלוי עריות[159].

כמה ביאות בערוה אחת

הבא על ערוה מן העריות ביאות הרבה במזיד, חייב כרת או מיתת בית דין על כל ביאה וביאה, ואף על פי שאין בית-דין* יכולים להמית אלא מיתה אחת, הרי הביאות נחשבות לו כעבירות הרבה[160].

בא על ערוה ביאות הרבה בשוגג בהעלם אחד, נחלקו תנאים כמה חטאות חייב: חכמים סוברים שאף על פי שהיה בין בעילה ובעילה ימים הרבה, מאחר והערוה היא גוף אחד, ולא היתה ידיעה בינתים, הרי הכל שגגה אחת, ואינו חייב אלא חטאת אחת[161]. ורבי אליעזר חולק וסובר שחייב על כל ביאה וביאה[162], ואמרו בגמרא בדעתו שמחייב אף על כל כח וכח של ביאה[163], שכל כח הנאה של ביאה חשוב ביאה בפני צמה[164]. הלכה שאינו חייב אלא אחת[165]. נודע לו בין ביאה לביאה, חייב על כל ביאה וביאה[166]. על פרטי הדינים וטעמיהם ע"ע ידיעות מחלקות וע' שגגות.

על דין התראה*, ע"ע.

גופים מוחלקים באותו שם

הבא על חמש נשיו נדות – או על חמש בנותיו או חמש אחיותיו[167] - בהעלם אחד אף על פי שכולן אותו שם ערוה, מאחר והן גופים-מוחלקים*, חייב על כל אחת ואחת[168], על פרטי הדין ומקורו, ע"ע גופים מוחלקים.

כמה שמות באשה אחת

בא ביאה אחת על אשה שיש עליה כמה שמות של עריות, במזיד, הרי זו נחשבת לו כעבירות הרבה[169].

בא ביאה אחת על אשה שיש עליה כמה שמות של עריות, בשוגג, חייב חטאת על כל שם ושם[170], וכן שנינו שהבא על כלתו, כשבנו קיים, חייב עליה משום כלתו ומשום אשת איש[171], והבא על אשת אחיו שהיא אחות אשתו והיא נדה חייב משום אשת איש ומשום אשת אח ומשום אחות אשתו ומשום נדה[172]. ויש בא ביאה אחת וחייב עליה שש חטאות, כגון שבא על בתו שהיא גם אחותו – שבא על אמו והולידהּ – שנשאה לאחיו, ולאחר מכן לאחי אביו, נמצא שחייב עליה משום בתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, וכשהיא אשת איש ונדה חייב אף משום שתיהן[173]. וכן יש בא ביאה אחת, וחייב עליה משום שמונה שמות של עריות, כגון הבא על בת בתו – או בת אשתו, או בת בת אשתו - שנשאה לבנו, ולאחר מכן לאחיו, ולאחר מכן לאחי אביו, ונשא הוא את אחותה, נמצא שחייב על הראשונה משום משום בת בתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, וכשהיא אשת איש ונדה, חייב אף משום שתיהן, ואם אף אביו של זה עבר ונשאה, חייב הבן אף משום אשת אב[174]. וכן הבא על חמותו – או אם חמיו, או אם חמותו – שנשאה לבנו, ולאחר מכן לאחיו, ולאחר מכן לאחי אביו, ונשא הוא את אחותה, חייב על הראשונה משום חמותו, וכלתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואחות אשתו, וכשהיא אשת איש ונדה, חייב אף משום שתיהן[175].

אף לסוברים שאין-אסור-חל-על-אסור*, יתכן לחייב על אשה אחת משום כמה עריות, כשהאיסורים חלו בבת אחת, או שכל אחד מהם היה אסור מוסיף, לסוברים שבאופנים אלה אסור חל על אסור[176].

הבא על חמותו, שהיא גם אם חמותו ואם חמיו - כגון שהיה נשוי שלש נשים, ובא על אשה אחת שהיא אמה של אחת מהן, ואם אמה של השניה, ואם אביה של השלישית – נחלקו תנאים אם חייב חטאת אחת, או שלש חטאות[177]. על טעמי המחלוקת, ועל ההלכה, ע"ע אשה ובתה[178].

הבא על אשת אביו, כשאביו קיים, נחלקו תנאים אם חייב אף משום אשת איש[179], על פרטי הדין וטעמיו, ע"ע אשת אב[180].

הבא על אמו שהיא אשת אביו, נחלקו תנאים אם חייב עליה משום אם ומשום אשת אב, או שאינו חייב אלא משום אם בלבד[181]. על פרטי הדין וטעמיו, ועל ההלכה, ע"ע אם[182].

הבא על אחותו שהיא בת אשת אביו, נחלקו תנאים אם חייב עליה משום אחותו ומשום בת אשת אביו, או שאין חייב אלא משום אחותו בלבד[183]. על המחלוקת וטעמיה, ועל ההלכה, ע"ע אחות[184].

הבא על בתו שהיא בת אשתו, נחלקו ראשונים אם חייב משום בתו ומשום בת אשתו, או שאינו חייב אלא משום בת אשתו, על המחלוקת וטעמיה, ועל ההלכה, ע"ע בת[185].

אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו

הבא על אחותו שהיא גם אחות אביו ואחות אמו[186], רבי עקיבא שאל את רבן גמליאל ורבי יהושע, אם חייב חטאת אחת או שלש, והשיבו לו שלא שמעו, אלא שמאחר ושמעו שהבא על חמש נשיו נדות בהעלם אחד, חייב כל כל אחת ואחות – ע"ע גופים מחלקים – רואים הם שהדברים קל-וחומר*, שיתחייב על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו שלש חטאות[187], ובגמרא פרכו: מה לחמש נדות, שכן הן גופים מוחלקים[188], ומכל מקום הסכימו שהדין שחייב שלש חטאות, מדרשה, שנאמר באחותו: ואיש אשר יקח את אחותו וגו' וראה את ערותה וגו' ערות אחותו גלה[189], והתיבות: ערות אחותו גלה מיותרות, אלא ללמד שחייב על אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו[190], ויש שלמדו הלכה זו ממה שנאמר כרת באחותו: ונכרתו לעיני בני עמם[191], והוא מיותר, שהרי כבר נאמר כרת בכל העריות[192], אלא לחייב על כל שם ושם בפני עצמו[193], ויש שלמדוה מהכלל שאמר רבי אלעזר בשם רבי הושעיא, שכל מקום שאתה מוצא שני לאוים וכרת אחד, חַלֵק חטאת ביניהם, שלמדים מדבריו שבכל מקום שיש שני לאוים, אפילו במעשה אחד, יש שני חיובי חטאת[194]. להלכה הבא על אחותו שהיא אחות אביו והיא אחות אמו חייב שלש חטאות[195].

בטעם שהוצרכו לדרשה מיוחדת באחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו, לחייב שלש חטאות, בעוד שבעריות אחרות פשוט היה ששייך כמה חיובים באשה אחת על כמה שמות של עריות[196], כתבו ראשונים שאחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו, מאחר ושלשת האיסורים איסורי אחוה הם, היה מקום לומר שלא יהיו חייבים בהן אלא חיוב אחד[197].

צווי במרה

עריות, יש תנאים סוברים שהם מן הדברים שישראל נצטוו עליהם במרה, קודם מתן תורה, שנאמר במרה: שם שם לו חק ומשפט[198], ודרשו: חק, אלו עריות[199], וכן דרשו מה שנאמר במרה: ושמרת כל חקיו[200], אלו עריות[201].

בין אדם למקום או לחברו

עריות, יש ראשונים שכתבו שהן נחשבות עברות שבין אדם למקום[202]. ויש שכתבו שהן נחשבות עברות שבין אדם לחברו[203].

עונשן

כרת

כל העריות, יש בהן עונש כרת*[204], לעובר עליהן במזיד*[205], שנאמר: כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות וגו'[206]. על פרטי הדין ע"ע גלוי עריות[207] וע' חיבי כריתות, ועל כל ערוה עי' ערכה[208].

העריות, יש מהן שחייבים עליהן כרת בלבד, ואין בהן מיתת בית דין, ואלו הן: אחותו, אחות אביו, אחות אמו, אחות אשתו, אשת אחיו, אשת אחי אביו, נדה[209]. שאר העריות, בנוסף לכרת שבהן, העובר עליהן בעדים והתראה חייב מיתת בית דין[210], עי' להלן על העריות והמיתות.

על גדר הכרת בעריות, שיש סוברים שהוא שונה משאר כריתות, ע"ע כרת; מיתה בידי שמים[211].

קרבן

העריות, כשאר חיבי כריתות, חייבים על שגגתן חטאת*, ועל לא הודע שלהן אשם-תלוי[212]. על פרטי הדין ע"ע אסור כרת וע' גלוי עריות וע' חיבי כריתות וע' שגגות.

מיתות בית דין

יש מן העריות, שחייבים עליהן מיתת בית דין, מהן סקילה, מהן שריפה ומהן חנק[213], ואלו הן שבסקילה: אמו, אשת אביו, אשת בנו, זכור, בהמה, וכן אשה המביאה עליה בהמה[214], וכן הבא על נערה המאורסה[215]. ואלו בשריפה: בת אשתו, ובת בתה, ובת בנה, חמותו, אם חמותו, אם חמיו, בתו, בת בתו, בת בנו[216], וכן בת כהן אשת איש שזינתה[217]. וחנק אין בערוה אלא באשת איש[218], ואם היתה בת כהן, היא בשריפה ובועלה בחנק[219]. על המקורות והפרטים של מיתות בית דין בעריות, עי' על כל ערוה בערך המיוחד לה[220], וע"ע חיבי כריתות וע' חיבי מיתות בית דין וע' סקילה וע' שרפה וע' חנק.

על ששת העריות קרובות אשתו שנאסרו בכלל אשה ובתה – בת אשתו ובת בתה ובת בנה וחמותו ואם חמותו ואם חמיו – אם חייבים עליהן שריפה דוקא כשאשתו חיה, או אף אחר מותה, ע"ע אשה ובתה[221].

על אחות אשתו, שמותרת אחר מות אשתו, ע"ע אחות אשה.

טעם חומרת העונש

בטעם שהעריות, יש בהן עונשים גדולים, כמיתת בית דין וכרת, כתבו ראשונים שגילוי העריות דבר נמאס מאד אצל התורה[222]. ויש שכתבו בטעם, שיצר האדם גדול מאד בענין המשגל, והתאוה בו רבה, והדברים שהם רבי המכשולות, צריכים עונש גדול ליסר אותם[223].

מלקות

העריות, בין אותן שחייבים עליהן מיתת בית דין[224], ובין אותם שחייבים עליהן כרת בלבד[225], נחלקו תנאים אם לוקים עליהם[226], על המחלוקת, ועל ההלכה, ע"ע חיבי מלקויות[227] וע' לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין[228]; על חיבי כריתות שלקו, אם נפטרו מידי כריתתם, ע"ע חיבי כריתות[229].

עונש לאיש ולאשה

אף על פי שבעריות האיש הוא העושה מעשה, והאשה אינה אלא קרקע עולם[230], עונש הכריתות, ומיתות בית הדין, והמלקות, וכן קרבן החטאת, שנאמרו בעריות, האיש והאשה שוים בהם[231], לפי שהתורה החשיבה את הנאת האשה כמעשה[232], שנאמר בכרת: ונכרתו הנפשות העושות[233], הרי כאן שנים, הבועל והנבעלת[234], וכל שבזדונו כרת, חייבים על שגגתו חטאת[235], ולענין מלקות השוה הכתוב אשה לאיש[236]. לפרטים נוספים בדין זה, ומקורות נוספים, ע"ע אשה[237] וע' גלוי עריות[238].

כשאחד פטור

כל העריות, אם היה אחד מן החוטאים בהן – האיש או האשה – גדול, ואחד קטן, הגדול חייב והקטן פטור[239], וכן אם היה אחד ער ואחד ישן, הער חייב והישן פטור[240], וכן אם היה אחד אנוס ואחד עושה ברצון, האנוס פטור והעושה ברצון חייב[241]. וע"ע גלוי עריות[242].

עונשים נוספים

גלוי-עריות* הוא מן הדברים שנפרעים מהם בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא[243], והוא מן הדברים שהנגעים* באים עליהם[244], שנאמר: וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם[245], והוא מן הדברים שהגשמים נעצרים בעבורם, שנאמר: ותחניפי ארץ בזנותיך וגו' וימנעו רבִבים ומלקוש לוא היה[246].

סלוק שכינה

העריות מסלקות את השכינה, שנאמר: ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך[247].

דיניהן

מתעסק

המתעסק*, אף על פי שבאיסורי שבת הוא פטור מקרבן[248], בעריות, מאחר והוא נהנה, הוא חייב קרבן[249]. על פרטי הדין ע"ע מתעסק.

תפיסת קידושין

העריות – מלבד נדה[250] - אין קידושין* תופסים בהן[251], שנאמר באשה שנתגרשה: ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר[252], ודרשו: לאחרים, ולא לקרובים[253], כלומר שלקרובים אין בה הויה[254], וכן באחות-אשה* נאמר: ואשה אל אחתה לא תקח[255], ודרשו שאין לך בה ליקוחים[256], ופרשו ששני הלימודים נאמרו לענין אחות אשה, שמ"לא תקח" אין ללמוד שלא יהיה לו בה קדושין בדיעבד, אלא אזהרה שלא יקדשנה[257], ובא הכתוב האחר לומר שאין לו בה הויה כלל[258], ומאחות אשה למדים לשאר עריות בהקש*[259], שנאמר: כל אשר יעשה מכל התועבות האלה[260], הוקשו כל העריות לאחות אשה[261], מה אחות אשה אין קידושין תופסים בה, אף כל עריות אין קידושין תופסים בהן[262]. ויש שלמדו שאין קידושין תופסים בעריות בקל-וחומר* מיבמה-לשוק* - שאין קידושין תופסים בה, לסוברים כן[263] - מה יבמה לשוק שאינה אלא באיסור לאו, אין קידושין תופסים בה, עריות, שהן חיבי מיתות וחיבי כריתות, לא כל שכן[264].

למקור נוסף שכתבו ראשונים לאי תפיסת קידושין בעריות, ע"ע חיבי כריתות[265] וע' קדושין.

מאחר ואין קידושין תופסים בעריות, אין להן דבר מדיני האישות, לא כתובה* ולא פירות ולא מזונות* ולא בלאות, והבעל אינו זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה, ואינו יורשה ולא מיטמא לה[266]. וכן האשה אינה צריכה גט*[267].

על אשת-איש* שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר בפני בעלה, שהיא מקודשת לשני, לפי שהיא כאומרת לבעלה גרשתני, ע"ע אין-אשה-מעיזה-פניה-בפני-בעלה; על אשת איש שנישאת משום שחשבה שמת בעלה, ואחר כך בא בעלה, שפעמים שצריכה גט מהשני, ע"ע עדות אשה; על מי שיבם את אשת אחיו משום שחשב שאחיו מת, ואחר כך בא אחיו, אם צריכה גט מהשני, ע"ע אשת אח[268]; על מי שנשא את אחות אשתו משום שחשב שאשתו מתה, ואחר כך באה אשתו, אם אחותה צריכה גט, ע"ע אחות אשה[269].

נדה, שהיא בכלל העריות[270], קידושין תופסים בה[271], שנאמר בה: ותהי נדתה עליו[272], ודרשו: אפילו בשעת נדתה תהא בה הויה[273].

אסור קידושין

אחות אשה, אף על פי שאין קידושין תופסים בה, אם קידשה, אף על פי שלא בא עליה, נראה בגמרא, וכן כתבו ראשונים, שעובר בלאו, שנאמר: אשה אל אחותה לא תקח[274], משמע לא תקדשנה[275], ומאחות אשה למדים בהקש[276] אף לשאר עריות – מלבד נדה[277] - שהמקדש כל אחת מהן, אף על פי שאין הקידושין תופסים, עובר בלאו[278]. ויש חולקים וסוברים שהמקדש אחות אשה, או אחת משאר העריות, אינו עובר בלאו[279].

על פרטי הדין, ועל מחלוקת הראשונים, ע"ע אחות אשה[280] וע' חיבי מלקויות[281] וע' קדושין.

הנדה, אף על פי שהיא בכלל העריות, מותר לקדשה[282].

מניעת חליצה ויבום

יבמה* שהיא ערוה על היבם – מלבד נדה[283] - אינה חולצת ואינה מתיבמת, אלא היא מותרת לשוק[284]. וצרתה, בית הלל סוברים שאף היא אינה חולצת ואינה מתיבמת[285], וכן הלכה[286], ובית שמאי סוברים שהיא חולצת או מתיבמת[287]. על פרטי הדינים ומקורותיהם, ע"ע יבמה-שאינה-עולה-ליבום וע' צרת-ערוה.

הולד

ולד שנולד מביאת אחת מן העריות – מלבד נדה[288] - נחלקו תנאים אם הוא ממזר*: יש סוברים שבכולן הולד ממזר[289], וכן הלכה[290]. ויש סוברים שדוקא העריות שחייבים עליהן מיתת בית דין, ולדן ממזר, אבל אותן שחייבים עליהן כרת, ולדן אינו ממזר[291].

נדה, מאחר וקידושין תופסים בה[292], הכל מודים שהולד הנולד ממנה אינו ממזר[293].

על פרטי הדין ומקורותיו ע"ע ממזר.

בחיוב באונס ומפתה

על חיוב קנס* באונס* ומפתה* אחת מן העריות, ע"ע אונס (בועל)[294] וע' מפתה.

דינים מחמת חומרתם

מחמת חומרתן של העריות[295], החמירו בהן בכמה דינים[296], וכן מצינו לענין תנאי*, שיש סוברים בירושלמי שמחמירים בו בעריות[297], שאף לסוברים בתנאי שאינו כפול, שהתנאי בטל והמעשה קיים[298], בגיטין* וקידושין* שנעשה בהם תנאי שאינו כפול, הגט והקידושין אינם גמורים, והאשה אינה מותרת בלא גט, ואם קבלה קידושין מאחר, היא צריכה גט אף מן השני[299], וע"ע תנאי.

על דינים נוספים מחמת חומרת עריות[300], ע"ע שליח-להולכה וע' שליח-לקבלה וע' שני-יוסף-בן-שמעון.

הצלה בנפש הרודף

כשם שברודף* אחר נערה-המאורסה*, מצילים אותה בנפשו[301], כך ברודף אחר הזכר, מצילים אותו בנפשו של רודף[302], וכן הרודף אחר אחת מן העריות, בין חייבי-כריתות ובין חייבי-מיתות-בית-דין, מצילים אותן בנפשו[303], מלבד הרודף אחר בהמה לרבעה, שאותו אין הורגים אלא בבית דין[304]. על פרטי הדינים ומקורותיהם ע"ע רודף.

הרחקה לחשוד

מי שנחשד על ערוה, או שיצא עליו שם רע עמה, יש מן הראשונים שכתבו שלא ידור עמה במבוי אחד, ולא יראה באותה שכונה[305]. ויש חולקים וסוברים שלא אמרו כן אלא בחמותו, שדעתה גסה בו מחמת בתה, אבל לא בשאר עריות[306].

המכנה בעריות

המכנה בעריות, כלומר שדורש פרשת עריות בכינוי, ואומר שלא בעריות ממש דיבר הכתוב, אלא כינה הכתוב בלשונו, ומה שנאמר: ערות אביך וערות אמך לא תגלה[307], הכוונה שלא יגלה קלון אביו ואמו ברבים[308], וכן מפרש את הכתוב בשאר עריות[309], ומשמע מדבריו שגילוי עריות ממש מותר[310], משתקים אותו[311], מפני שהוא מגלה-פנים-בתורה-שלא-כהלכה*[312]. ויש מפרשים שמכנה בעריות היינו שהופך הקריאה ללשון נסתר, שבמקום לקרא: ערות אביך וערות אמך, קרא: קרא ערות אביו וערות אמו, וכן בשאר העריות, ומשתקים אותו ואומרים לו שיקרא הפסוק כמו שנכתב[313].

דרישה בסתרי עריות

אין דורשים בסתרי עריות בשלשה, כלומר שלא ילמד הרב לשלשה תלמידים, אלא לשנים לכל היותר[314], על פרטי הדין וטעמו ע"ע גלוי עריות[315].

בברכה

על הזכרת הציווי על העריות בברכת-ארוסין*, ע"ע ברכת ארוסין וע' ברכת המצוות[316].

בקריאת התורה

בקריאת-התורה* במנחה* של יום-הכפורים* קוראים בעריות שבפרשת אחרי מות[317], כדי שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן, לפי שהעריות עבירה מצויה, שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו[318]. וע"ע קריאת התורה וע' יום הכפורים.

שכר הפורש מהן

עריות, מאחר ונפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן, הפורש מהן שכרו מרובה, וזוכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות[319].

כפרתן במכנסי בגדי כהונה

מכנסים* שבבגדי-כהונה* מכפרים על גילוי עריות, שנאמר: ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה[320].

על הדין שאין-דבר-שבערוה-פחות-משנים*, ע"ע.

על החשוד-על-העריות* אם הוא כשר לעדות, ע"ע חשוד[321].

על אנס* בעריות, אם חייבים עליו, האיש והאשה, ע"ע אנס וע' גלוי עריות וע' יהרג ואל יעבור.

על עדות* בעריות, אם היא על ראית "כמכחול בשפופרת", או שהיא על שנראו כמנאפים, ע"ע התראה וע' עדות.

על עדות דבר-שבערוה*, שאינה בפחות משני עדים, ע"ע דבר-שבערוה.

על הדרכים להחזקת איש ואשה כקרובים, לענין איסור ועונש עריות, ע"ע חזקה (הוחזק)[322] וע' חזקה (דמעיקרא)[323].

על הדין שאין-אפוטרופוס-לעריות*, ע"ע.

החשוד על העריות, אם הוא כשר לעדות, ע"ע חשוד[324].

על גוי* שהוא חשוד על העריות, ומטעם זה אסור להתיחד עמו, ע"ע גוי[325] וע' יחוד[326].

על האומר לחבירו צא ובעול את הערוה, שאף לסוברים שבאופנים מסוימים יש שליח לדבר עבירה, המשלח פטור, והשליח שנהנה הוא שחייב, ע"ע אין-שליח-לדבר-עברה[327].

על ערוה שנבעלה למי שהיא ערוה עליו, אם היא נעשית זונה*, ע"ע זונה[328].

על הקושי לפרוש מן העריות, והדרכים לכפית היצר, ע"ע גלוי עריות[329].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' ציון 9 ואילך, שרוב העריות הן נשים, אבל בכלל עריות אף זכר ובהמה.
  2. ↑ עי' ציון הקודם.
  3. ↑ עי' רמב"ם אישות פ"א ה"ה.
  4. ↑ עי' רמב"ם אישות פ"א ה"ה; ע"ע חיבי לאוין ציון 2. ועי' מאירי יבמות כא א, שכינה את כל האסורות בביאה, כולל חייבי לאוין ועשה ושניות, עריות. וע"ע אביזריהו וע' גלוי עריות ציון 66 ואילך וע' חיבי לאוין ציון 175 ואילך וע' יהרג ואל יעבור ציון 337 ואילך, על חיבי לאוין, ואביזריהו דעריות, ואיסורי ביאה שמדרבנן, אם דינם כעריות לענין דין יהרג ואל יעבור.
  5. ↑ הערכים: אב, אחות, אחות אשה, אחות האב, אחות האם, אחי האב, אם, אנוסת האב, אשה ובתה, אשת אב, אשת אח, אשת אחי האב, אשת איש, בת, בת הבן; בת הבת, כלה, משכב זכור, נדה, רובע ונרבע.
  6. ↑ ויקרא יח ז – כג. רש"י כתובות לו א ד"ה ד"ה עריות ממש; רמב"ם אישות פ"א ה"ה. ועי' ציון 18, שאחת מן העריות, בתו, אינה מפורשת, אלא נלמדת מדרשה. ועי' תוספתא עירובין סוף פ"ח וחגיגה סוף פ"א, שעריות הן בין שמונת הדברים שיש בהם מקרא מרובה, ומדרש והלכות מרובות.
  7. ↑ ביאור הגר"א יו"ד סי' רסט ס"ק ג ואה"ע סי' טו ס"ק א, וערוה"ש אה"ע שם ס"א. ועי' ציון 61, שאב ואבי האב, שיש עליהם שם ערוה בפני עצמם בנוסף להיותם ערוה מצד שהם זכרים, אינם במנין.
  8. ↑ עי' ציון 47 ואילך.
  9. ↑ ביאור הגר"א יו"ד שם. ועי' רבינו מיוחס ויקרא יח ל, שי"ח עריות יש, ומָנָה את י"ח הקרובות. ועי' להלן פירוט כל העריות.
  10. ↑ ביאור הגר"א שם. ועי' להלן, פירוטן.
  11. ↑ עי' מס' ד"א רבה פ"א ה"א: המקדש את האשה הרי זה אוסר עליו שבע עריות וגו'; עי' רמב"ם אסו"ב פ"ב ה"ז וה"ט. ועי' להלן, פירוטן.
  12. ↑ ביאור הגר"א שם. ועי' להלן, פירוטן.
  13. ↑ עי' משנה יבמות ב א; עי' רמב"ם איסו"ב פ"א ה"ה ואישות פ"א ה"ה; מאירי יבמות כא א; עי' שו"ע אה"ע טו א, יב.
  14. ↑ ויקרא יח י.
  15. ↑ עי' משנה יבמות שם; עי' רמב"ם שם ושם; מאירי שם; עי' שו"ע שם.
  16. ↑ ויקרא שם.
  17. ↑ עי' משנה יבמות שם; עי' רמב"ם שם ושם; מאירי שם; עי' שו"ע שם.
  18. ↑ ועי' משנה חגיגה י א: עריות, יש להן על מה שיסמוכו, וגמ' שם יא ב, שהכוונה על ערות בתו (כשאינה ערוה מצד היותה בת אשתו, כגון שהיא מאנוסתו) שאע"פ שאינה מפורשת בכתוב, יש לה על מה לסמוך בדרשה.
  19. ↑ עי' משנה יבמות שם, לענין אחותו מאמו, ומשנה שם יג א, לענין אחותו מאביו; עי' רמב"ם אישות פ"א ה"ה; מאירי שם; עי' שו"ע שם א, י.
  20. ↑ ויקרא שם יא.
  21. ↑ ויקרא שם ט.
  22. ↑ ציון 119 ואילך.
  23. ↑ עי' משנה יבמות יג א; עי' שם כא ב: אמו ערוה; עי' רמב"ם איסו"ב פ"א ה"ד ואישות פ"א ה"ה; מאירי שם; עי' שו"ע שם א, ב.
  24. ↑ ויקרא שם ז.
  25. ↑ עי' משנה יבמות ב א; עי' רמב"ם אישות שם; מאירי שם; עי' שו"ע שם א, טז.
  26. ↑ ויקרא שם יג.
  27. ↑ עי' משנה יבמות שם; עי' רמב"ם שם; מאירי שם; עי' שו"ע שם א, טז.
  28. ↑ ויקרא שם יב.
  29. ↑ עי' משנה יבמות ב א; מס' ד"א רבה פ"א ה"א; יבמות כא ב: חמותו ערוה; רמב"ם אסו"ב פ"ב ה"ז; מאירי יבמות כא א; עי' שו"ע אה"ע טו א, יג, טו.
  30. ↑ ויקרא יח יז.
  31. ↑ עי' משנה יבמות שם; מס' ד"א רבה שם; רמב"ם שם; מאירי שם; עי' שו"ע שם.
  32. ↑ ויקרא יח יז.
  33. ↑ עי' משנה יבמות שם; מס' ד"א רבה שם; רמב"ם שם; מאירי שם; עי' שו"ע שם.
  34. ↑ ויקרא יח יז.
  35. ↑ עי' משנה יבמות שם; מס' ד"א שם; רמב"ם שם ה"ט; מאירי שם; שו"ע שם א, כו.
  36. ↑ ע"ע אחות אשה; מס' ד"א שם; רמב"ם שם.
  37. ↑ ויקרא שם יח.
  38. ↑ עי' משנה יבמות יג א; עי' שם כא ב: אשת אביו ערוה; רמב"ם איסו"ב פ"א ה"ד ואישות פ"ב ה"א; מאירי יבמות כא א; שו"ע אה"ע טו א, ה.
  39. ↑ ויקרא יח ח.
  40. ↑ עי' משנה יבמות ב ב; עי' ברייתא שם כא ב: כלתו ערוה; רמב"ם שם ושם; מאירי שם; שו"ע שם א, יט.
  41. ↑ ויקרא שם טו.
  42. ↑ עי' משנה יבמות יג א; עי' שם כא ב: אשת אחי האב מן האב ערוה; רמב"ם אישות פ"ב ה"א; מאירי שם; שו"ע שם א, ח.
  43. ↑ מאירי שם; שו"ע שם. על אשת אחי האב מן האם, שהיא מן השניות, ע"ע שניות.
  44. ↑ ויקרא שם יד.
  45. ↑ עי' משנה יבמות ב א, לענין אשת אחיו מאמו, ומשנה שם יג א, לענין אשת אחיו מאביו; רמב"ם אישות פ"ב ה"א; מאירי שם; עי' שו"ע שם א, כב.
  46. ↑ עי' משניות שבציון הקודם; מאירי שם; שו"ע שם.
  47. ↑ ויקרא שם טז.
  48. ↑ עי' קידושין סז ב, סח א; רמב"ם איסו"ב פ"ד ה"א ואסורי מזבח פ"ד ה"ח; החינוך מ' קפח; מאירי יבמות כא א. על גדר נדה, ואם חשובה ערוה גמורה, ע"ע נדה.
  49. ↑ ויקרא יח יט.
  50. ↑ רמב"ם איסו"ב פ"א ה"ו; מאירי שם; החינוך שם; טוש"ע אה"ע יז א. וע"ע אשה ציון 55.
  51. ↑ ויקרא שם כ.
  52. ↑ עי' ספרא קדושים פרשה ד פרק י אות יא: משכב זכר גו' בכלל כל העריות; רמב"ם איסו"ב פ"א ה"ד ופי"ד הי"ח וסהמ"צ ל"ת רצג; עי' אחרונים שבציון 7. ועי' מאירי יבמות כא א, שמנה את כל העריות, והשמיט את הזכר.
  53. ↑ ויקרא שם כא.
  54. ↑ ציון 675 ואילך.
  55. ↑ עי' סנהדרין נה ב: אחד מכל העריות ואפילו בהמה; עי' ספרא שם: בהמה וגו' בכלל כל העריות; רמב"ם איסו"ב פ"א ה"ד ופי"ד הי"ח; עי' אחרונים שבציון 7. ועי' מאירי יבמות כא א, שמנה את כל העריות והשמיט את הבהמה.
  56. ↑ ויקרא שם כג.
  57. ↑ ציון 675 ואילך.
  58. ↑ ויקרא יח ז.
  59. ↑ סנהדרין נד א; עי' רמב"ם שגגות פ"א ה"ד.
  60. ↑ ויקרא יח יד.
  61. ↑ סנהדרין שם; עי' רמב"ם שם. וע"ע אב וע' אחי האב, שחייבים עליהם כרת, ועי' רמב"ם שבציון 3, שכל האסורים בביאה שיש עליהם כרת, נקראים עריות, ועי' אחרונים שבציון 7, שמנו את העריות, והשמיטום, ועי' ירושלמי סנהדרין פ"ז ה"ו, הובא בתוס' סנהדרין שם ד"ה הבא, שהעריות הללו כלולות בערוה של זכר, ששֵם זָכָר אחד הוא, ומטעם זה לא נמנו בכלל ל"ו כריתות בכריתות ב א.
  62. ↑ ציון 973 ואילך.
  63. ↑ משנה יבמות צז א.
  64. ↑ עי' ציון 29 ואילך.
  65. ↑ רש"י יבמות שם בבאור משנה שם; עי' משנה שם צד ב: מותר בקרובות שניה; רמב"ם איסו"ב פ"ב הי"א. ועי' ברייתא יבמות שם: אנס אשה, מותר לישא בתה. ועי' מס' ד"א רבה פ"א ה"ו: כל האסורות לו איסור ערוה ובא עליהן, מותר בקרובותיהן, הבא על אשת איש מותר בבתה.
  66. ↑ ציון 56 ואילך.
  67. ↑ ציון 59 ואילך.
  68. ↑ ציון 62 ואילך.
  69. ↑ ציון 69 ואילך.
  70. ↑ עי' ברייתא סנהדרין נו א וברייתא שם נז ב; רמב"ם אסו"ב פי"ד ה"י ומלכים פ"ט ה"ה. וע"ע בן נח ציון 12 ואילך.
  71. ↑ עי' סנהדרין נח א, ב; עי' רמב"ם שם ושם. ועי' שמות ו כ, שעמרם נשא את יוכבד דודתו, ועי' ספרי במדבר בהעלותך פיסקא צ, שקודם מתן תורה היה אדם נושא את אחותו ואחות אביו ואחות אמו.
  72. ↑ ציון 111 ואילך.
  73. ↑ ציון 106 ואילך.
  74. ↑ ציון 228 ואילך.
  75. ↑ הערכים: אב, אחות, אחות אשה, אחות האב, אחות האם, אחי האב, אם, אשה ובתה, אשת אב, אשת אח, אשת אחי האב, אשת איש, בת, בת הבן; בת הבת, כלה, משכב זכור, נדה, רובע ונרבע.
  76. ↑ עי' יבמות כב א, ורש"י שם ד"ה לא גזרו, וגמ' שם צז ב; רמב"ם איסו"ב פי"ד הי"א.
  77. ↑ ציון 111 ואילך.
  78. ↑ ציון 41 ואילך.
  79. ↑ ציון 79 ואילך.
  80. ↑ ציון 28 ואילך.
  81. ↑ ציון 23 ואילך.
  82. ↑ ציון 27 ואילך.
  83. ↑ ציון 88 ואילך.
  84. ↑ ציון 53 ואילך.
  85. ↑ ציון 38 ואילך.
  86. ↑ ציון 28 ואילך.
  87. ↑ ציון 72 ואילך.
  88. ↑ ציון 17.
  89. ↑ ציון 66 ואילך.
  90. ↑ רב חסדא בסנהדרין נח ב; רמב"ם אסו"ב פי"ד הי"ז.
  91. ↑ רב חסדא בירושלמי יבמות פי"א ה"ב; רמב"ם שם.
  92. ↑ עי' רמב"ם שם: וכיוצא בהן; החינוך מ' ריא; פנ"מ יבמות שם, בדעת ירושלמי שם.
  93. ↑ רב חסדא בסנהדרין שם; רמב"ם שם.
  94. ↑ ע"ע אשת איש ציון 73. החינוך מ' ריא; מ"מ איסו"ב שם הי"ח.
  95. ↑ ע"ע משכב זכור וע' רובע ונרבע. רמב"ם איסו"ב שם הי"ח; החינוך שם, ומ' רט.
  96. ↑ ע"ע נדה. החינוך שם.
  97. ↑ ציון 29 ואילך.
  98. ↑ ציון 37 ואילך.
  99. ↑ ציון 76 ואילך.
  100. ↑ ציון 369 ואילך.
  101. ↑ ציון 99 ואילך.
  102. ↑ ציון 85 ואילך.
  103. ↑ עי' משנה יבמות יג א, מחלוקת ב"ש וב"ה, וע"ע יבמה שאינה עולה ליבום ציון 90 ואילך, וע' צרת ערוה. וע"ע יבמה שאינה עולה ליבום ציון 109 ואילך, מחלוקת ראשונים באיסור צרת ערוה במקום יבום, אם הוא איסור אשת אח, או איסור מיוחד.
  104. ↑ יבמות ג א, ח א, ח ב.
  105. ↑ ציון 90 ואילך.
  106. ↑ ציון 14 ואילך.
  107. ↑ הערכים: אב, אחות, אחות אשה, אחות האב, אחות האם, אחי האב, אם, אנוסת האב, אשה ובתה, אשת אב, אשת אח, אשת אחי האב, אשת איש, בת, בת הבן; בת הבת, כלה, משכב זכור, נדה, רובע ונרבע.
  108. ↑ ויקרא יח ו. סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שנג; החינוך מ' קפח; סמ"ג ל"ת קכו.
  109. ↑ שמות כ יג, ודברים ה יז. ע"ע לא תנאף ציון 33 ואילך, וע"ש ציון 30 ואילך, שי"ח.
  110. ↑ ויקרא יט ב. חרדים מצוות עשה סוף פ"ד, מ"ע מה"ת התלויות בחוטם, ע"פ רש"י ויקרא שם.
  111. ↑ ציון 5.
  112. ↑ יראים סי' שיג.
  113. ↑ עי' סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שנג.
  114. ↑ ציון 106 ואילך.
  115. ↑ דברים כג טו. רמב"ן דברים שם י, ובהשגות על סהמ"צ שכחת הלאוים יא.
  116. ↑ ציון 8 ואילך. ושם שי"מ אזהרות אלו באופנים אחרים.
  117. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת של; החינוך מ' קצ; סמ"ג ל"ת צב.
  118. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שלא; החינוך מ' קצא; סמ"ג ל"ת צא.
  119. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שלב; החינוך מ' קצב; סמ"ג ל"ת קה.
  120. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שלג; החינוך מ' קצו; סמ"ג ל"ת קד.
  121. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שלד; החינוך מ' קצג; סמ"ג ל"ת צח.
  122. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שלה; החינוך מ' קצד; סמ"ג ל"ת צט.
  123. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שלו; החינוך מ' קצה; סמ"ג ל"ת ק.
  124. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שלז; החינוך מ' רג; סמ"ג ל"ת קא.
  125. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שלח; החינוך מ' רד; סמ"ג ל"ת קב.
  126. ↑ ושם ציון 18, שיש שמנו את אם חמותו ואם חמיו בלאוים מיוחדים.
  127. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שלט; החינוך מ' רה; סמ"ג ל"ת קג.
  128. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמ; החינוך מ' קצז; סמ"ג ל"ת קו.
  129. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמא; החינוך מ' קצח; סמ"ג ל"ת קז.
  130. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמב; החינוך מ' ר; סמ"ג ל"ת קי.
  131. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמג; החינוך מ' רא; סמ"ג ל"ת צג.
  132. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמד; החינוך מ' רב; סמ"ג ל"ת קט.
  133. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמה; החינוך מ' רו; סמ"ג ל"ת קח.
  134. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמו; החינוך מ' רז; סמ"ג ל"ת קיא.
  135. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמז; החינוך מ' לה; סמ"ג ל"ת צז.
  136. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמח; החינוך מ' רי; סמ"ג ל"ת צה.
  137. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שמט; החינוך מ' ריא; סמ"ג ל"ת צו.
  138. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שנ; החינוך מ' רט; סמ"ג ל"ת צד.
  139. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שנא; החינוך מ' קפט; סמ"ג ל"ת פט.
  140. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שנב; החינוך מ' קצט; סמ"ג ל"ת צ.
  141. ↑ סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שנג; החינוך מ' קפח; סמ"ג ל"ת קכו.
  142. ↑ מו"נ ח"ג פמ"ט, וכעי"ז ראב"ע ויקרא יח ו. ועי' רמב"ן שם, שזה טעם חלוש מאד, שיחייב הכתוב כרת על אלה בעבור המצאן עמו תדיר, ומתיר שישא אדם נשים רבות למאות ולאלפים, וע"ש שאין בידנו דבר מקובל בזה, אבל כפי הסברא יש בענין סוד מסודות היצירה.
  143. ↑ מו"נ שם.
  144. ↑ מו"נ ח"ג פמ"ט. ועי' רמב"ן ויקרא יח ו. ועי' מו"נ שנדה ואשת איש, טעם איסורן מבואר, וא"צ לבקש לו טעם, וע"ע אשת איש וע' נדה.
  145. ↑ עי' ציון 13 ואילך, שכן הוא בכל העריות מלבד בבהמה, שבה יש ציוויים נפרדים לאיש ולאשה.
  146. ↑ עי' יבמות פד ב. ועי' משנה כריתות י ב.
  147. ↑ ציון 47 ואילך.
  148. ↑ ציון 8 ואילך.
  149. ↑ ציון 231 ואילך.
  150. ↑ עי' ויקרא יח כט: כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו וגו'. רש"י מכות יד א ד"ה לחלק, ושטמ"ק כריתות ב ב אות טו, שלפיכך שצריך דרשה לחייב על כל אחת, עי' להלן.
  151. ↑ ר' יוחנן בכריתות ב ב, בבאור משנה שם א, ור' יוחנן במכות יד א וביבמות נה א; עי' רמב"ם שגגות פ"ד ה"א, ושם פ"א ה"ד.
  152. ↑ ויקרא יח יט.
  153. ↑ רש"י מכות שם ויבמות שם וכריתות שם.
  154. ↑ יבמות שם בדעת ר' יצחק, ועי' מכות שם וכריתות שם, שכ"ה לדברי הכל.
  155. ↑ רש"י יבמות שם ד"ה מואל אשה.
  156. ↑ ויקרא כ יז. ר' יוחנן במכות שם ויבמות שם וכריתות שם, ועי' יבמות שם, שדרשה זו נשארת למסקנא בדעת חכמים, ועי' מכות שם וכריתות שם, שנ' שהדרשה נדחית, והכל מודים שלמדים חילוק חטאות מואל אשה, עי' לעיל.
  157. ↑ ויקרא יח כט.
  158. ↑ רש"י יבמות שם. ועי' גמ' כריתות שם, בבאור הלימוד מאחותו.
  159. ↑ ציון 18 ואילך.
  160. ↑ רמב"ם איסו"ב פ"ג הי"ב.
  161. ↑ ברייתא כריתות טו א, וכעי"ז יבמות צב א, ורמב"ם שגגות פ"ה ה"א בבאורה.
  162. ↑ יבמות שם וכריתות שם.
  163. ↑ יבמות לד א.
  164. ↑ רש"י יבמות שם.
  165. ↑ רמב"ם שם.
  166. ↑ ע"ע ידיעות מחלקות. עי' משנה כריתות י ב; רמב"ם שם.
  167. ↑ רמב"ם דלהלן.
  168. ↑ משנה וגמ' כריתות טו א; רמב"ם שגגות פ"ה ה"ג.
  169. ↑ רמב"ם איסו"ב פ"ג הי"ב.
  170. ↑ עי' להלן; רמב"ם אסו"ב פ"ג הי"ב ושגגות פ"ד ה"א.
  171. ↑ משנה סנהדרין נג א; עי' משניות בכריתות יד ב; רמב"ם איסו"ב פ"ב ה"א. וע"ע כלה ציון 21 ואילך.
  172. ↑ משנה יבמות לג ב; עי' רמב"ם שגגות שם.
  173. ↑ משנה כריתות יד א.
  174. ↑ משנה כריתות יד ב; רמב"ם שגגות פ"ד ה"ב. ועי' גמ' שם, באיזה אופן תופסים קידושי האב, ועל איזה איסור עבר האב.
  175. ↑ משנה כריתות שם.
  176. ↑ ע"ע אין אסור חל על אסור, על גדרי אסור מוסיף ואיסור בת אחת, ודינם. כריתות יד ב, ופיהמ"ש לרמב"ם כריתות פ"ג מ"ה ומ"ו, וע"ש ושם, אלו איסורים מהאמורים חלים בבת אחת, ואלו מוסיפים.
  177. ↑ משנה כריתות יד ב.
  178. ↑ ציון 24 ואילך.
  179. ↑ עי' משנה סנהדרין נג א, וברייתא שם נד א.
  180. ↑ ציון 31 ואילך.
  181. ↑ משנה סנהדרין נג א. ועי' ציון 179, כשאביו קיים, אם חייב אף משום אשת איש.
  182. ↑ ציון 16 ואילך.
  183. ↑ ברייתא יבמות כב ב.
  184. ↑ ציון 12 ואילך.
  185. ↑ ציון 53 ואילך.
  186. ↑ עי' מכות יד א וכריתות טו א, שהדבר יתכן ברשע בן רשע, עי"ש באיזה אופן.
  187. ↑ משנה כריתות טו א, וגמ' שם בבאורה. ועי' ציון הבא.
  188. ↑ כריתות שם, ומכות יד א, וע"ע גופים מחלקים. ועי' תו"י כריתות שם ד"ה איכא למיפרך, שר"ג ור' יהושע לא הסכימו עם הפירכה, והחזיקו בק"ו, ועי' פיהמ"ש לרמב"ם כריתות פ"ג מ"ז, שמ' שר"ג ור' יהושע הסכימו עם הפירכה, ולא החזיקו בק"ו.
  189. ↑ ויקרא כ יז.
  190. ↑ כריתות שם, ושם ב ב ומכות טו א בדעת ר' יצחק.
  191. ↑ ויקרא כ יז.
  192. ↑ ויקרא יח כט. ועי' ציון 204 ואילך, וע"ע חיבי כריתות.
  193. ↑ מכות יד א וכריתות ב ב, בדעת חכמים.
  194. ↑ כריתות ג א.
  195. ↑ רמב"ם שגגות פ"ד ה"ה.
  196. ↑ עי' ציון 170 ואילך.
  197. ↑ שטמ"ק כריתות טו א אות יא בשם הרא"ש. ועי' תוס' שם ב ב ד"ה אחותו.
  198. ↑ שמות טו כה.
  199. ↑ ר' אלעזר המודעי במכילתא דרשב"י ובפסי"ז שם ובילקו"ש שם רמז רנז. וע"ש שי"ח ודורשים בע"א. ועי' סנהדרין נו ב, שבמרה נצטוו על שבע מצוות בני נח, שבכלל עריות, ע"ע בן נח.
  200. ↑ שמות שם כו.
  201. ↑ מכילתא דרשב"י שם כו וילקו"ש שם. ועי' משך חכמה שם כה.
  202. ↑ רמב"ם רוצח פ"ד ה"ט.
  203. ↑ ר"י מלוניל יומא פה ב. וע"ע יום הכפורים ציון 1387. ועי' רש"י שבת לא א ד"ה דעלך סני, שניאוף הוא עברה שבין אדם לחברו, וע"ע לא תנאף ציון 30 ואילך, אם ניאוף הוא באשת איש בלבד, או בכל העריות.
  204. ↑ עי' משנה כריתות ב א, שנמנו חיבי הכריתות, ובתוכם הוזכרו חלק מן העריות, ורש"י שם שאף שאר העריות כלולים באותן שהוזכרו, ועי' ירושלמי שבציון 61; רמב"ם איסו"ב פ"א ה"א וסהמ"צ ל"ת שנב, ועי' רמב"ם שגגות פ"א ה"ד; טור אה"ע כ, ורמ"א בשו"ע שם א.
  205. ↑ משנה כריתות שם; רמב"ם שם.
  206. ↑ ויקרא יח כט. רמב"ם שם. על הכרת המיוחד שנאמר באחותו, מה בא ללמד, עי' ציונים 158, 193, וע"ע חיבי מלקיות.
  207. ↑ ציון 13 ואילך.
  208. ↑ הערכים: אב, אחות, אחות אשה, אחות האב, אחות האם, אחי האב, אם, אנוסת האב, אשה ובתה, אשת אב, אשת אח, אשת אחי האב, אשת איש, בת, בת הבן; בת הבת, כלה, משכב זכור, נדה, רובע ונרבע.
  209. ↑ עי' כל ערוה בערך המיוחד לה, וע"ע חיבי כריתות: בעריות. עי' רמב"ם אסו"ב פ"א, ושם ה"ז; מאירי יבמות כא א, וע"ש שהוסיף צרת ערוה במקום מצוה, והחשיבה לערוה בפ"ע, וע"ע יבמה שאינה עולה ליבום ציון 109 ואילך, וע' צרת ערוה.
  210. ↑ עי' רמב"ם איסו"ב פ"א ה"א וה"ב.
  211. ↑ ציון 148.
  212. ↑ משנה כריתות ב א; עי' רמב"ם איסו"ב פ"א ה"א ושגגות פ"א ה"ד, לענין חיוב חטאת.
  213. ↑ רמב"ם איסו"ב פ"א ה"ד; עי' טור אה"ע כ, ורמ"א בשו"ע שם א.
  214. ↑ משנה סנהדרין נג א; רמב"ם שם ה"ד וסנהדרין פט"ו ה"י.
  215. ↑ משנה סנהדרין שם; רמב"ם איסו"ב שם ה"ו וסנהדרין שם
  216. ↑ משנה סנהדרין עה א; רמב"ם איסו"ב שם ה"ה וסנהדרין שם הי"א.
  217. ↑ משנה סנהדרין שם; רמב"ם סנהדרין שם. ועי' ציון 219.
  218. ↑ עי' משנה סנהדרין פד ב; רמב"ם איסו"ב שם ה"ו וסנהדרין שם הי"ג.
  219. ↑ רמב"ם איסו"ב שם ה"ו. ועי' ציון 217. ועי' רמב"ן ויקרא סוף פי"ח, שמיתות בית דין בענין הבעילה הן שש עשרה, ונ' שאת כל המיתות שבנערה המאורסה ובאשת איש (עי' לעיל) מנה לאחד, ואת שתי המיתות שבבהמה (עי' לעיל) מנה לשתים, או שאת השתים שבבהמה מנה אחד, ואת מאורסה ונשואה מנה שתים.
  220. ↑ הערכים: אחות אשה, אם, אשה ובתה, אשת אב, אשת איש, בת, בת הבן; בת הבת, כלה, משכב זכור, נערה מאורסה, רובע ונרבע.
  221. ↑ ציון 37 ואילך.
  222. ↑ רמב"ן ויקרא סוף פי"ח. וע"ש שיש לענין סוד גדול בסוד היצירה.
  223. ↑ עי' מו"נ ח"ג פמ"א, ורמב"ן ויקרא שם בדעתו, ושם שהסכים עמו שגם זה אמת.
  224. ↑ עי' ציון 213 ואילך.
  225. ↑ עי' ציון 209 ואילך.
  226. ↑ עי' משנה מכות יג א, וברייתא שם, ושם ב.
  227. ↑ ציון 288 ואילך, 952 ואילך.
  228. ↑ ציון 708 ואילך.
  229. ↑ ציון 199 ואילך.
  230. ↑ עי' ב"ק לב א וסנהדרין עד ב.
  231. ↑ ספרא אחרי מות פרשה ח פי"ג אות כ, לענין כרת; משנה כריתות י ב, לענין מלקות וקרבן, ורש"י שם לענין כריתות, וכעי"ז משנה שם יא א; רמב"ם איסו"ב פ"א ה"א וה"ב וה"ז, ופי"ז ה"ה; טור אה"ע כ.
  232. ↑ עי' ב"ק שם, ותוס' שם ד"ה איהו.
  233. ↑ ויקרא יח כט.
  234. ↑ ספרא שם; רמב"ם שם.
  235. ↑ ע"ע חטאת. רש"י כריתות שם.
  236. ↑ ע"ע אשה ציון 4 ואילך. רש"י כריתות שם. ועי' לעיל ציון 146.
  237. ↑ ציון 47 ואילך.
  238. ↑ ציון 23 ואילך.
  239. ↑ משנה כריתות יא א; משנה נדה מד ב, ושם מה א; רמב"ם איסו"ב פ"א הי"ג והי"ח; טור אה"ע כ. וע"ע ביאה, מאיזה גיל באיש ובאשה הביאה חשובה ביאה.
  240. ↑ משנה כריתות שם; רמב"ם שם הי"ח; טור שם.
  241. ↑ עי' דברים כב כה ואילך; רמב"ם שם; טור שם. על הבועל, כיצד יתכן בו אונס, ע"ע אונס ציון 21 ואילך.
  242. ↑ ציון 25.
  243. ↑ תוספתא פאה פ"א; רמב"ם דעות פ"ז ה"ג.
  244. ↑ ר' יוחנן בערכין טז א.
  245. ↑ בראשית יב יז. ערכין שם.
  246. ↑ ירמיהו ג ב – ג. ירושלמי תענית פ"ג ה"ג וקידושין פ"ד ה"א וסנהדרין פ"ו ה"ז, וכעי"ז יבמות עח ב.
  247. ↑ דברים כג טו. ספרי שם פיסקא רנח. וע"ע אסור קדושה ציון 8 וע' לא יראה בך ערות דבר ציונים 13, 20.
  248. ↑ ע"ע מתעסק.
  249. ↑ שמואל בסנהדרין סב ב וכריתות יט ב; רמב"ם איסו"ב פ"א הי"ב ושגגות פ"ב ה"ז; טור אה"ע כ.
  250. ↑ עי' להלן.
  251. ↑ עי' משנה קידושין סו ב; רמב"ם אישות פ"ד הי"ב; טוש"ע אה"ע טו א, מד ו.
  252. ↑ דברים כד ב.
  253. ↑ רבי חייא בר אבא בשם ר' יוחנן ומטו בה בשם רבי ינאי, ורב אחא בריה דרבא ומטו בה בשם רבי יוסי הגלילי בקידושין סז ב.
  254. ↑ רש"י קידושין שם.
  255. ↑ ויקרא יח יח.
  256. ↑ רש"י יבמות כג א ד"ה ואימא.
  257. ↑ עי' להלן, על איסור הקידושין.
  258. ↑ קידושין שם, ורש"י שם.
  259. ↑ קידושין שם.
  260. ↑ ויקרא יח כט.
  261. ↑ ר' יונה או רב הונא בריה דרב יהושע בקידושין שם.
  262. ↑ קידושין שם.
  263. ↑ ע"ע יבמה לשוק ציון 81 ואילך, מחלוקת.
  264. ↑ ר' אחא בר יעקב בקידושין סח א.
  265. ↑ ציון 75 ואילך.
  266. ↑ עי' משנה יבמות פז ב, ורמב"ם גירושין פ"י ה"ז, לענין אשת איש שנשאה בטעות לאחר, וע"ע עדות אשה; תוספתא יבמות פ"ב. על פרטי החובות האמורים ע"ע חיבי לאוין וע' חיבי עשה וע' כתובה וע' שניות וע' תנאי כתובה.
  267. ↑ תוספתא שם; ברייתא יבמות צא א וצד ב; מס' ד"א פרק עריות ה"ג; רמב"ם גירושין פ"י ה"ט; טוש"ע אה"ע טו כז.
  268. ↑ ציון 31 ואילך.
  269. ↑ ציון 37 ואילך.
  270. ↑ עי' ציון 48.
  271. ↑ קידושין סח א; יבמות מט ב; רמב"ם אישות פ"ד הי"ב; טוש"ע אה"ע מד ו. וע"ע נדה, אם מותר לקדש נדה לכתחלה.
  272. ↑ ויקרא טו כד.
  273. ↑ קידושין שם; יבמות שם.
  274. ↑ ויקרא יח יח.
  275. ↑ עי' קידושין סז ב, ורש"י שם; יראה"ש סי' כג; סמ"ג לאוין קח; החינוך מ' רו. ועי' מנ"ח שם, שתמה על הרמב"ם שלא הזכיר הלכה זו.
  276. ↑ עי' ציון 259 ואילך, על ההקש.
  277. ↑ עי' להלן.
  278. ↑ עי' קידושין שם; יראה"ש שם; סמ"ג שם; החינוך שם. ועי' מנ"ח שם, שתמה על הרמב"ם שלא הזכיר הלכה זו.
  279. ↑ רמב"ו וריטב"א קידושין עח א.
  280. ↑ ציון 14 ואילך.
  281. ↑ ציון 968 ואילך.
  282. ↑ יראה"ש סי' כג; סמ"ג לאוין קח. וע"ע נדה, אם ראוי לעשות כן.
  283. ↑ שו"ע דלהלן.
  284. ↑ משנה יבמות ב א ומשנה שם כ א; רמב"ם יבום פ"ו ה"ט; טוש"ע אה"ע קעג א.
  285. ↑ עי' סתם משנה יבמות ב א; משנה שם יג א.
  286. ↑ רמב"ם שם הי"ד; טוש"ע שם.
  287. ↑ משנה שם יג א.
  288. ↑ עי' להלן.
  289. ↑ משנה קידושין סו ב; שמעון התימני במשנה יבמות מט א; רבי אלעזר בדעת ב"ש וב"ה בתוספתא יבמות פ"א וברייתא יבמות יד א, ב, וקידושין עה ב; רבי שמעון בן יהודה בברייתא יבמות מה א.
  290. ↑ רמב"ם איסו"ב פט"ו ה"א; טוש"ע אע"ה ד יג.
  291. ↑ רבי יהושע במשנה יבמות שם. ועי' ציון 213, על חיבי מיתות בית דין בעריות.
  292. ↑ עי' ציון 271.
  293. ↑ ברייתא ביבמות מט ב, ואביי שם א וקידושין סח א; רמב"ם איסו"ב פט"ו ה"א; טוש"ע אע"ה ד יג.
  294. ↑ ציון 19 ואילך.
  295. ↑ עי' ציון 222 ואילך; עי' משנה יבמות קטז ב, ועדויות פ"א מי"ב.
  296. ↑ עי' להלן.
  297. ↑ עי' ירושלמי עירובין פ"ג ה"ה וקידושין פ"ג סוף ה"ג: חומר הוא בעריות.
  298. ↑ ע"ע תנאי.
  299. ↑ ר' אלחנן בתוס' גיטין עה א ובאו"ז ח"ג פסקי ב"מ סי' שא, ור"י בשו"ת הרא"ש כלל פא פ"א, בבאור ד' הירושלמי שם ושם בדעת ר' מאיר. ועי' או"ז שם ושו"ת הרא"ש שם, באורים אחרים בירושלמי, ועי' רא"ש ב"ב פ"ח סי' מח, וע"ע תנאי.
  300. ↑ עי' ירושלמי יבמות פט"ז ה"ו וקידושין פ"ד ה"ח וגיטין פ"ד ה"א.
  301. ↑ ע"ע רודף. משנה סנהדרין עג א; רמב"ם רוצח פ"א ה"י.
  302. ↑ משנה סנהדרין שם; רמב"ם שם הי"א; טוש"ע חו"מ תכה ג.
  303. ↑ תוספתא סנהדרין פי"א; ברייתא סנהדרין שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  304. ↑ משנה סנהדרין שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  305. ↑ רמב"ם איסו"ב פ"ב הי"ב, מהמעשה בקידושין יב ב, באדם שהיתה חמתו חשודה ממנו, וחלף על פתח ביתה, והלקוהו. ועי' מ"מ שם, שמוכח כן אף מע"ז יז א: אל תקרב אל פתח ביתה (משלי ה ח) זו זונה, וכמה אמר רב חסדא ארבע אמות. וע"ע גרושה ציון 25 ואילך, שי"ס שאסור לדור עם גרושתו בחצר, שמא יבואו לידי זנות.
  306. ↑ ראב"ד שם, ע"פ המעשה שבציון הקודם.
  307. ↑ ויקרא יח ז.
  308. ↑ עי' ד' ר' יוסף במגילה כה א: קלון אביו וקלון אמו, ורש" שם ד"ה המכנה בעריות, בבאור משנה שם: המכנה בעריות.
  309. ↑ עי' חי' הר"ן מגילה כד ב; תפא"י יכין מגילה פ"ד מ"ט אות סו.
  310. ↑ חי' הר"ן שם.
  311. ↑ משנה מגילה שם.
  312. ↑ ר"ן על הרי"ף מגילה שם (טז א); תפא"י שם. וע"ע מגלה פנים בתורה שלא כהלכה ציון 63 ואילך.
  313. ↑ ר"ח מגילה שם; פיהמ"ש לרמב"ם מגילה פ"ד מ"ז.
  314. ↑ משנה וגמ' חגיגה יא ב.
  315. ↑ ציון 142 ואילך.
  316. ↑ ציון 113.
  317. ↑ ברייתא מגילה לא א; עי' חגיגה יא ב; רמב"ם תפילה פי"ג הי"א; טוש"ע או"ח תרכב ב.
  318. ↑ רש"י מגילה שם, וכעי"ז רמב"ם שם.
  319. ↑ משנה מכות כג ב.
  320. ↑ שמות כח מב. ערכין טז א.
  321. ↑ ציון 221 ואילך.
  322. ↑ ציון 1 ואילך.
  323. ↑ ציון 175 ואילך.
  324. ↑ ציון 221 ואילך.
  325. ↑ ציון 4 ואילך.
  326. ↑ ציון 625 ואילך.
  327. ↑ ציון 83 ואילך.
  328. ↑ ציונים 8 ואילך, 28, 71א ואילך, 18 ואילך, 122 ואילך.
  329. ↑ ציון 143.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:עריות&oldid=157217"