אנציקלופדיה תלמודית:קיץ המזבח
|
|
הגדרת הערך - קרבן עולה הקרב לצורך המזבח שלא יהיה בטל.
מהותה
"קיץ המזבח" הוא קרבן עולה*[1] שמקריבים ביום שאחר הקרבת התמיד* לא היו נדרים-ונדבות* להקריבם[2], כדי שלא יהיה המזבח* בטל[3], וימצא שולחן הרב ריקם[4]. עולה זו נקראת עולת קיץ המזבח, שקרבנות אלו הם כבנות שוח לאדם[5], כפירות הבאים לקינוח סעודה הנקראים קיץ[6], ואף קרבנות אלו באים בגמר הקרבנות[7] ואינם עיקר קרבן שעיקר קרבן הוא חובה ולא נדבה[8], או מפני שקרבנות אלו נוספים על החובה, והרי הם כפירות הקיץ שדרך לאכול מהם נוסף על הסעודה[9]. ויש שפרשו שקרבנות אלו שקרבים כאשר אין שם קרבנות ציבור או יחיד, הרי הם כאדם שאין לו דבר אחר ומעביר עתו בבנות שוח – פירות גרועים[10].
קרבן ציבור
עולה זו אף כאשר היא באה ממותר קרבן יחיד[11] הרי היא קרבן ציבור[12], ומטעם זה אין סומכים עליה ונסכיה קרבים משל ציבור ואם היה כהן עבודתה של אנשי משמר[13], וכן אין ממירין בה[14]. יש מהראשונים שכתב שמחמת כן באשמות הרועים[15] צריך שירעה עד שיסתאב ויביא בדמיו עולה לקיץ המזבח, ואין הוא עצמו קרב, כיון שצריך שיסתלק שמו מעליו.[16]
נדבה
עולה זו נחשבת קרבן נדבת ציבור[17] ומטעם זה יכולה לבא – היא ונסכיה[18] - מתרומה ישנה[19] שלא כחובות ציבור שאינם באים אלא מתרומה חדשה[20]. ויש מהראשונים סוברים בדעת תנאים שזה הוא שנתרבה בתורה "קרבנכם"[21] – מלמד שהיא באה נדבת ציבור[22]. ואף שאין ציבור מביאים נדבה, לסוברים כן[23], עולת קיץ המזבח יכולה להיות נדבת ציבור כיון שהיא נעשית מן המותרות[24] ומשום לב-בית-דין-מתנה*[25], ויש מהאחרונים שכתבו שכיון שנעשית מן המותרות* יד כל ישראל שוה בהם[26]. ומ"מ כתבו אחרונים שאין היא כנדבת יחיד שהקרבן הוא לצורך המביאו ונחשב כדורון, שקרבן זה עיקרו הוא לצורך המזבח שלא יהיה ריקם ואין נחשב שהציבור מביאים דורון[27].
בזמן שהמזבח אינו בטל
אף שעיקר הקרבת קיץ המזבח הייתה כדי שלא יהיה המזבח בטל[28], מ"מ ניתן להקריב עולה זו אף כשיש להקריב קרבנות אחרים[29].
מהיכן היתה באה
עולת קיץ המזבח באה ממותר קרבנות שאינם ראויים לדבר שלשמו הופרשו[30]. בפרטי הדינים אלו מותרות קרבים לקיץ המזבח, ואם הם עצמם קרבים או דמיהם, עי' ערך מותרות. וכן היתה באה ממותר חטאת שאינה מתה[31], ומותר אשם, שכן הוא מדרש יהוידע הכהן[32]. לצורך כן היו במקדש קופות – הנקראות שופרות* – ששם היו נותנים דמי מותר חטאות ואשמות[33]. על מנין הקופות והטעם לכך, עי' ערך שופרות.
המועל בקרבנות ציבור, לדעת ראשונים דמי המעילה הם לקיץ המזבח[34]. המועל בקדשי קדשים ובאימורי קדשים קלים, לסוברים שהדמים לנדבה[35], פירשו ראשונים ואחרונים בדעת ראשונים שהיינו לקיץ המזבח[36].
וכן גזרו חכמים על המוכר עולתו ושלמיו, שאף שלא עשה כלום[37] ודין תורה המעות חולין[38], קנסו חכמים שהדמים הולכים לנדבה[39] – לקיץ המזבח[40].
נדבה לקיץ המזבח
יש מהראשונים שכתב שכאשר לא היה מעות מותר, היו מביאים נדבה מהציבור כדי שלא יהיה המזבח בטל[41], ויש שנראה מדבריהם שלא היה בא אלא מן המותרות, שאין הציבור מתנדבים[42]. וכתבו ראשונים ואחרונים שהיחיד יכול להתנדב מעות לצורך קיץ המזבח[43]. ובירושלמי אמרו שהשור שהיה הולך לפני מביאי הביכורים*, היה קרב לקיץ המזבח[44].
שלמים ומנחה
קיץ המזבח אינו בא שלמים* ומנחה, שכן מיעטה התורה בפרשת שלמים "אם כשב הוא מקריב"[45], ודרשו חכמים שיחיד מביא שלמים נדבה ואין ציבור מביאים שלמים נדבה[46]. וכן ממדרש יהוידע הכהן הנאמר לגבי מותר חטאת ואשם[47], למדו שמביאים בדמיהם עולה* - שהבשר לה' והעורות לכהנים[48]. ובמנחה מיעטה התורה "נפש"[49] - היחיד מביא מנחה נדבה ואין הצבור מביא מנחה נדבה[50]. יש מהאחרונים שכתב שבאופן שהביא חמשה לוגים לנסכים*, שדינם שמושך ארבעה והלוג הנוסף מצטרף עם לוגים אחרים לנדבה – לסוברים כן[51] - אותם הנסכים קרבים לקיץ המזבח[52].
עולת העוף
עולת קיץ המזבח אינה באה מן העוף[53], שאין עוף בציבור[54], שמיעטה התורה במה שכתבה גבי עוף "קרבנו" היחיד מביא עוף ואין ציבור מביאים עוף[55]. מותר חטאת ואשם ממועט גם ממדרש יהוידע הכהן, שצריך שיהיה עור לכהנים, ובעוף אין העור לכהנים[56]. ונחלקו ראשונים, יש הסוברים שאף שאין מביאים עוף, היינו שאין לקנות עוף מן המעות, אך אם העוף עצמו נשתייר, אף הוא קרב לקיץ המזבח[57], שהמיעוט שאין עוף בציבור הוא רק כלפי זה שאינו להביאו מהמעות לצורך נדבת ציבור, אך אינו ממועט שעוף לא יכול להיות בקרבן ציבור[58]. ויש שסוברים שלעולם אין נדבת ציבור מהעוף[59]. ויש מהראשונים שכתב בדעת אמוראים שנחלקו תנאים אם מקיצים בעולת העוף*[60].
המינים הראויים
כל מיני הבהמות הכשרים לעולה*, כשרים לעולת קיץ המזבח[61]. ויש מן הראשונים שסוברים בדעת אמוראים שקיץ המזבח הבא ממותר קרבנות[62], מצוה מן המובחר להביא מאותו המין שבא המותר ממנו[63].
בבמה
במה* קטנה אין בה קרבן קיץ המזבח[64] שאין ציבור מקריבים בבמה קטנה[65]. ובבמה גדולה, לדעת ר"ש הסובר שבבמה גדולה ציבור לא הקריבו אלא חובות הקבוע להם זמן[66], אף לא היה קרב עולה לקיץ המזבח[67]. ולדעת רבנן שכל קרבנות ציבור קרבו בבמה גדולה, אף עולת קיץ המזבח קרבה[68].
העור
עולת קיץ המזבח עורה לכהנים[69], שאף ר' יהודה שסבר מתחילה[70] שאין העור לכהנים[71] אלא מוכרין אותו ולוקחים בו בהמות לקיץ המזבח[72], חזר בו, מחמת מדרש יהוידע הכהן שמותר חטאת ואשם, מביאים בהם עולות – הבשר לשם ועורות לכהנים[73]. המועל בקדשים שצריך ליתן דמי המעילה לנדבת ציבור – לסוברים כן[74] – עור העולה הוא לכהנים[75].
נסכים ושירה
עולת קיץ המזבח מביאים עמה נסכים*[76], שמכלל ופרט וכלל אנו לומדים שאף עולות שאינם חובה, טעונים נסכים[77]. ואין אומרים שירה* על נסכים אלו, כיון שעולה זו אין זמנה קבוע, ודרשו חכמים ממה שכתבה התורה "על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם"[78] - מה שלמים קבוע להם זמן, אף עולה קבוע לה זמן[79].
הערות שוליים
- ↑ מנחות צ ב. ועי' להלן ציון 33 ואילך.
- ↑ עי' להלן, ועי' רש"י מנחות קז ב ד"ה כדי שמשמע שבימים שהיו הרבה נדרים ונדבות לא היו מקריבים עולת קיץ-המזבח, ועי' רבינו גרשום שם קח א ד"ה יומיה שבכל יום שהיה מעות בשופר של מותרות היו מקריבים ממנו, ועי' רמב"ם שקלים פ"ד ה"ט ופיה"מ שקלים פ"ד ה"ד שלא הזכיר שקרבנות אלו הם לזמן שהמזבח בטל, ועי' ציון 29. ועי' ב"י קז בדעת הרי"ף ברכות יב ב והרמב"ם והראב"ד הל' תפילה פ"א ה"י שעולת קיץ המזבח לא היתה מצויה.
- ↑ רש"י כתובות קו ב ד"ה לקיץ, מנחות צ א ד"ה לקיץ; רבינו יונה על הרי"ף ברכות יב ב (בדפי הרי"ף); ריטב"א שבועות יב א; רע"ב סוכה פ"ה מ"ז; תפארת ישראל סוכה פ"ה יכין סו. ועי' ב"ח או"ח קז שכ' שהוא אף מצירוף טעם שלא ילכו מותר תרומת הלשכה לאיבוד.
- ↑ שיטה מקובצת כתובות שם ד"ה מזבח העולה. ועי' שו"ת יכין ובועז ח"א סי' צא שכתב מטעם שהתורה אמרה אש תמיד תוקד על המזבח, ועי' העמק דבר ויקרא ו ב שכ' כעי"ז.
- ↑ שבועות יב ב. ועי' תוס' ע"ז יד א ורשב"א ברכות מ ב וריטב"א שבועות יב ב שגרסו כבנות שבע.
- ↑ רש"י שבועות שם, ועי' רש"י כת"י מנחות צ א; רבינו יונה שם; הערוך ערך קץ.
- ↑ פי' רע"ב לרש"י עה"ת (עמר נקא) ויקרא א ב. ועי' חידושים וביאורים (גרינמן) שבועות יב א ששמא מחמת כן שנחשב כקינוח סעודה, אם לא היה קרב התמיד לא היה קרב ג"כ קיץ המזבח ואף במקום שאין מניעה מההלכה שלא יהיה דבר קודם לתמיד.
- ↑ עי' ר"ח שבועות יב א; כסף משנה מעשה הקרבנות ב י; גור אריה שם.
- ↑ פיה"מ לרמב"ם שקלים פ"ד מ"ד; עי' פני משה לירושלמי שקלים פ"ד ה"ד.
- ↑ ריטב"א ר"ה טו בשם הרמב"ן.
- ↑ עי' ציון 70.
- ↑ משנה תמורה כ ב לענין מותר אשם וחטאת, ועי' רש"י זבחים קג א ד"ה לנדבת ציבור וד"ה לנדבת יחיד שלמ"ד לנדבת יחיד אינו קרב לקיץ המזבח; רש"י שבועות יב א ד"ה מקיצין; עי' תוס' יומא מא ב ד"ה והאי; עי' תורי"ד קדושין נה ב. ועי' ריטב"א שבועות שם ד"ה ר' אלעזר לגירסתו בגמ' תמורה כ ב, שלדעת ר"א אם א"א היה להביא מהמותר נדבת ציבור, היו מביאים נדבת יחיד לקיץ המזבח, וגירסא זו אינה לפנינו, וכן במה שנראה בדבריו שגם לר"א לכתחילה המותר הוא לנדבת ציבור, צ"ע מדברי הגמ' בזבחים קג א שמשמע שלר"א הוא דוקא לנדבת יחיד.
- ↑ משנה שם; רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ג ה"ז.
- ↑ עי' תמורה יג ב; שם כ א.
- ↑ עי' ערך אשם הניתק לרעיה.
- ↑ תורי"ד פסחים עג ב. ועי' תוספות שם עג א ד"ה אשם שנחלק.
- ↑ עי' תו"כ להלן.
- ↑ אבן האזל מעשה"ק טו ה ד"ה ובמה שהקשה.
- ↑ עי' ריטב"א שבועות יב א ד"ה אמר ר"י; מאירי שם; אבן האזל שם.
- ↑ ראש השנה ז א; רמב"ם שקלים פ"ד הי"א.
- ↑ ויקרא א ב.
- ↑ תו"כ דיבורא דנדבה פרק ג ה"ד.
- ↑ עי' רמב"ן ויקרא בדעת רש"י שם, ובמלחמות ברכות יב ב; תוספות הרא"ש ברכות כא א; עי' ב"י או"ח קז בדעת הרי"ף ברכות שם והרמב"ם שם שאין ציבור מקריבים נדבה. ועי' רמב"ן ויקרא שם ופי' ר"ש לתו"כ שם שפי' שציבור יכולים להתנדב עולה, וכן הוא ברבינו גרשום ערכין יא ב, ועי' ריטב"א שבועות יב ב ד"ה והא דאמרינן, ועי' ערך נדרים ונדבות. ועי' ציון 79.
- ↑ תוס' הרא"ש שם; עי' רמב"ן מלחמות שם, ועי' חידושי הגרמ"ז סי' לח אות ד ובכנסת הראשונים זבחים קג א אות עב בדעת הרמב"ן, ועי' שיעורי הגרמ"ד זבחים קג א, ועי' מנחת אברהם לתו"כ שבציון 13 שמטעם זה בעולת קיץ המזבח אין נחשב שהציבור מביאים את הקרבן. ועי' קר"א מנחות צא א שהגמ' בזבחים היא דוקא לגבי עולה הבאה ממותר חטאת ואשם, ועי' שיעורי הגרמ"ד זבחים שם, ועי' ציון 41. ועי' ציון 27.
- ↑ רמב"ן ויקרא שם.
- ↑ קרבן אהרן לתו"כ שם; מזרחי ויקרא שם.
- ↑ רידב"ז לירושלמי נדרים פ"א ה"ג ד"ה מהו; זיו משנה על הרמב"ם שם, ועי' מהר"י אבוהב הובא בב"י שם. ועי' ר"ח שבועות יב א ד"ה והני מילי: כמו דורון. ועי' באחרונים שבציון 24 שאף אין נחשב שנעשה הקרבן מחמת נדבת הציבור, ועי' בד קודש זבחים מט שבקיץ המזבח שבא ממותר חטאת ואשם יתכן שיש קצת שם בעליו עליו.
- ↑ עיין ציון 3.
- ↑ עי' פסקי הרי"ד ביצה ה א שיכלו להקריב מוספין בתנאי שאם לא יבאו עדים יהיה לקיץ המזבח, ועי' תו"י יומא לג. ועי' בשאלת הכהנים תורה זבחים קיא א ומעילה מ א ובבית אהרן על התורה במדבר ז שעולות קרבנות הנשיאים היו לקיץ המזבח. ועי' ירושלמי הוריות פ"ג ה"ד נדבת ציבור ונדבת נשיא מי קודמת ובפני משה שנדבת ציבור היינו קיץ המזבח. ועי' ציון 44.
- ↑ לגבי מותרות הראויים לקרבן שהופרשו אליו עי' ערך מותרות.
- ↑ עי' ערך חטאות המתות.
- ↑ עי' ערך מותרות.
- ↑ שקלים פ"ו מ"ו :ששה לנדבה. ועי' מנחות קד א וקז ב שהקופות היו למותר חטאת ואשם, ועי' עול"ש מנחות קד א וישר וטוב שם מפני מה בשאר מותרות לא היה צריך לתקן להם שופר.
- ↑ רש"י מעילה ט ב, ועי' קר"א שם ועול"ש שם שביארו כן בדעת רש"י, ועי' זבח תודה ששמא לשופרות היינו לתקלין חדתין וכ' שאין משמע כן לשון נדבה; רבינו גרשום שם. ועי' תוס' שם ורמב"ם מעילה פ"ג ה"י שפי' באופן אחר.
- ↑ דעת רב במעילה שם.
- ↑ תוס' שם; קרן אורה, עול"ש וזבח תודה בדעת רש"י שם. ועי' כס"מ שם שפי' בדעת רש"י באופ"א.
- ↑ פסחים פט ב.
- ↑ מאירי שם.
- ↑ פסחים שם.
- ↑ רש"י שם; תוספות שם; מאירי שם. ועי' מרומי שדה בדעת הר"מ מעילה פ"ד ה"ח שפי' באופ"א.
- ↑ רבינו יונה ברכות כא א [יב ב].
- ↑ רמב"ן במלחמות שם; שיטת ריב"ב שם; חידושי אנשי שם שם יג א; עי' ב"ח או"ח קז שקיץ המזבח דוקא מתרומה ישנה.
- ↑ עי' תוספות תמורה כג ב ד"ה וששה; עול"ש מנחות קז ב בדעת רש"י; חזון יחזקאל קרבנות פי"א ה"ד. ועי' בדברי דוד עה"ת שמות ל טז שממחצית השקל של הלוים הביאו קרבנות לקיץ המזבח, ואע"ג שלא היה מכל ישראל, ועי' בשאלת הכהנים תורה שבציון 29.
- ↑ ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג, ולא מבואר אם היה קרב מיד.
- ↑ ויקרא ג ז.
- ↑ תו"כ דיבורא דנדבה פרק יח ה"ה; רמב"ם מעשה הקרבנות פ"א ה"ד. ועי' תוס' זבחים ה א שמטעם זה אינו בא לקיץ המזבח, ועי' פנים יפות ויקרא א ב והעמק דבר שם שלדעת הראשונים שבציון 14 אף כאן אין המיעוט לקיץ המזבח.
- ↑ שקלים פ"ו מ"ו; עי' ע' אשם ציון 117 ואילך וע' מותרות ציון ואילך.
- ↑ תורת כהנים דיבורא דחובה פרק כא הל' ה-ז; שקלים פ"ו מ"ו; זבחים קג א; תמורה כג ב.
- ↑ ויקרא ב א.
- ↑ תו"כ דיבורא דנדבה פרשתא ח ה"ב, ועי' בפי' הראב"ד וקרבן אהרן שהמיעוט הוא כלפי קיץ המזבח.
- ↑ עי' מנחות קד א.
- ↑ עול"ש שם בפי' השני, ושם בפי' ראשון ובמקד"ד סי' יט שקרב לנסכי נדבה ולא לקיץ המזבח.
- ↑ שבועות יב ב; רמב"ם שקלים פ"ד ה"ט וכלי המקדש פ"ז הי"ג.
- ↑ שבועות שם; רמב"ם מעשה הקרבנות א ד. ועי' ציון 41.
- ↑ תו"כ דיבורא דנדבה פרק ז ה"ו.
- ↑ עי' תוספות שבועות יב ב, ושם שהוא דוקא במותר המעות; תורא"ש שם; מהרש"א שם על רש"י ד"ה לנדבת. ועי' ראב"ד שבציון 71 ולשיטתו שמא ממדרש יהוידע אין למעט עולת העוף, שאין חובה שיהיה עור לכהנים, שהמדרש הוא שנחשב כשאר עולות שבבהמה העור לכהנים.
- ↑ תוס' יומא מא ב ד"ה והאי, נזיר כז א סד"ה וכי, שבועות יב ד"ה ואין; רא"ש נזיר כו ב. ועי' יריעות שלמה כלי המקדש ז יג שהסתפק בדעת התוס' שמא אף היכי שקנו בדיעבד עוף בדמים, מקיצים בו.
- ↑ חי' הגרי"ז נזיר שם, ועי' ריטב"א שבציון 41 שנראה ג"כ בשיטתו שמהמיעוט יש ללמוד הלכה לגבי קיץ המזבח שאין לעשותו מעוף.
- ↑ רמב"ם מעשה הקרבנות א ד; עי' תוס' יומא שם בתי' שני.
- ↑ ריטב"א שם ויב ב ד"ה דרש וד"ה והא דאמרינן, ושם שנראה מדבריו שלרבא שסבר שמביא עולת העוף הוא אף למ"ד שמותרות לנדבת ציבור, מ"מ לקיץ המזבח בא אף מן העוף, ולרב נחמן בר רב חסדא אף למ"ד שלנדבת יחיד מ"מ אין מביא עוף כיון שעיקר מותרות הם לנדבת ציבור. ועי' ציון 29.
- ↑ עי' מנחות קז ב: כנגד פר ועגל איל וכבש גדי ושעיר, ועי' תוספות זבחים עד ב ד"ה והא שהעמידו בנדבה לקיץ המזבח, ועי' בעול"ש מנחות שם שפי' כן גם בדעת רש"י שם ובטהרת הקדש שם פי' דברי רש"י באופן אחר, ועי' ראשונים שבציון 51, ועי' ר"ש סירילאו ירושלמי שקלים פ"ו ה" שפי' שאין זה נדבה לקיץ המזבח; רש"ש מנחות ד א.
- ↑ עי' ע' מותרות.
- ↑ תוס' תמורה כג ב ד"ה וששה בדעת זעירי במנחות קז ב; מיוחס לר"ש משאנץ לתו"כ דיבורא דנדבה פרשתא ה ה"ה. ועי' עול"ש מנחות קז ב.
- ↑ חי' הגרי"ז זבחים קיב ב.
- ↑ עי' ע' במה ציון 148. ועי' עמק הנצי"ב לספרי פרשת ראה פיסקא ו שכתב טעם כיון שקיץ המזבח מתחילתו הוקדש לבמה גדולה.
- ↑ זבחים קיז א.
- ↑ ירושלמי מגילה פ"א הי"א שלא היה קרב נדבת ציבור, עי' קרבן העדה וקרן אורה זבחים קיז א שפי' לענין קיץ המזבח, ועי' פני משה שם שפי' באופן אחר ולדבריו יתכן שקיץ המזבח היה קרב.
- ↑ ירושלמי שם.
- ↑ עי' זבחים קג א; מנחות צ ב; עי' תמורה כג ב; רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ב הי"א.
- ↑ זבחים שם; תמורה שם.
- ↑ עי' זבחים קג א שס"ד למעט מ"עולת איש" פרט לעולת הקדש, ועי' תוספות זבחים שם ד"ה הניחא בביאור המיעוט ועי' באחרונים שבציון 24 שפי' באופן אחר, ועי' בפי' הראב"ד לתו"כ דיבורא דחובה פרק כא ה"ו שעיקר מדרש יהוידע נצרך ללמוד שהעור לכהנים שלא שמענו עור לכהנים אלא בנדבה, ועי' בתקלין חדתין לירושלמי שקלים פ"ו ה"ד שבלא מדרש יהוידע היינו אומרים שגבי מותר הלכה היא שיהיה כולו נדבה לגבוה וכהקדש בד"ה, ועי' רש"י מנחות צ ב.
- ↑ רש"י תמורה שם.
- ↑ זבחים שם; תמורה שם.
- ↑ תוספות מעילה ט ב בדעת רב.
- ↑ תוספות מעילה ט ב, ועי' תקנת עזרא על הר"מ מעילה פ"ג ה"י שהק' מנא להו לתוספות שהעור לכהנים, שמדרש יהוידע הוא לעולה הבאה מן המותרות.
- ↑ מתניתין תמורה כ ב: ונסכיה משל ציבור.
- ↑ מנחות צא א: ועולה הבאה מן המותרות. ועי' רש"י שהריבוי נצרך אף לעולה הבאה ממותר נסכים, ועי' קר"א שלגבי הבאה מן הנסכים לא צריך ריבוי, והריבוי דוקא לבאה ממותר חטאת ואשם.
- ↑ במדבר י י.
- ↑ ערכין יא ב. ועי' פו"ח תמורה כ ב שהעולה הבאה ממותר אשם וחטאת, אין צריך ללימוד שאין בה שירה.