אנציקלופדיה תלמודית:רבוי בגדים

הגדרת הערך - מינוי כהן הגדול בלבישת בגדי כהונה גדולה.

מהותו

ריבוי בגדים, הוא אחד מהאופנים שהיו ממנים ומקדשים כהן-גדול*^[1], או כהן משוח-מלחמה* לסוברים כן^[2], שהיה הכהן לובש בגדי כהן גדול שהם שמונה בגדים^[3], שנאמר: ומלא את ידו ללבוש את הבגדים^[4], וכן אמר הכתוב: ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו^[5], היינו שעל ידי הבגדים הוא מתלבש בכהונה גדולה^[6]. ונזכר בתלמוד בשם 'ריבוי'^[7], וכהן שנתמנה בריבוי בלבד ללא משיחה*, נקרא 'מרובה בגדים'^[8]. הריבוי הוא מחמת שבגדיו מרובים, שלובש שמונה בגדים, שהם יתרים על בגדי כהן הדיוט שאינם אלא ארבעה בגדים^[9]. וריבוי הבגדים היה סימן והיכר לכל שהוא כהן גדול^[10], והיכר וסימן זה נקרא 'חינוך'^[11]. ויש מפרשים 'ריבוי' שמתרבה על שאר הכהנים שמתמנה לכהן גדול^[12].

אהרן ובניו

אהרן ובניו נתקדשו בימי המלואים* על ידי שהלבישם משה בגדי כהונה, אהרן בלבישת בגדי כהונה גדולה, ובניו בלבישת בגדי כהן הדיוט, שנאמר: ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן וגו' ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעות והיתה להם לחקת עולם^[13], שעל ידי שהלבישם יהיו לכהנים ותשתלשל הכהונה לזרעם עד עולם, ולא יצטרכו זרעם שילבישו אותם^[14]. על שאר המעשים שעל ידם נתקדשו אהרן ובניו, ע"ע מלואים: קדוש הכהנים.

בריבוי בלבד

באופנים שונים היו ממנים לכהונה גדולה בריבוי בגדים ללא משיחה: כשאירע פסול בכהן גדול, וממנים כהן שני תחתיו^[15], היו ממנים את השני בריבוי בגדים ללא משיחה, לסוברים כן^[16]. וכן כשאירע לכהן גדול פסול ביום הכיפורים, והיו ממנים הסגן תחתיו^[17], היו ממנים אותו, בריבוי בגדים ללא משיחה, לסוברים כן^[18]. וכן אם נשבה הכהן גדול או נתעכב באיזה מקום, שהיו ממנים אחר תחתיו^[19], היו ממנים אותו בריבוי בגדים ללא משיחה, לסוברים כן^[20]. על טעם הדבר שלא היו מושחים באופנים הללו, ע"ע כהן גדול^[21]. בבית שני שלא היה שמן המשחה, וכן בבית ראשון מימי יאשיהו כשגנז את שמן המשחה^[22], היו ממנים את הכהן גדול בריבוי בגדים בלבד^[23]. על ההבדל בין כהן מרובה בגדים לכהן משוח, ע"ע כהן גדול^[24].

משוח אם צריך ריבוי

כהן גדול שהיה מתמנה במשיחה*, נחלקו אם צריך אף ריבוי בגדים: א) יש מן הראשונים סוברים שהיה צריך אף להתמנות בריבוי בגדים^[25], שנאמר: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים^[26]. מהם יש סוברים שהריבוי בגדים מעכב^[27]. ומהם יש סוברים שאינו מעכב^[28]. ב) ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם, שהמתמנה במשיחה, אף לכתחילה אין צריך חינוך בריבוי בגדים^[29], שהכתוב: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבוש את הבגדים^[30], מתפרש שמתמנה או בשמן המשחה או בבגדים^[31]. על הסוברים שכהן גדול מתמנה אף בפה בלבד לכתחילה, ואין צריך ריבוי בגדים או משיחה, ע"ע כהן גדול^[32].

בשכבר שימש בריבוי בגדים

המתמנה לכהן גדול, ששימש קודם לכן בשמונה בגדים, כגון משוח-מלחמה* שמשמש בשמונה בגדים לסוברים כן^[33], יש סוברים שאינו צריך ריבוי בגדים, דכבר היה בו ריבוי הבגדים^[34], ופירשו כן אותה שאמרו בירושלמי שמשוח מלחמה מתמנה להיות כהן גדול^[35], היינו שמתמנה בלא ריבוי^[36].

משוח מלחמה

משוח-מלחמה*, לסוברים שלובש שמונה בגדים^[37], יש סוברים שמתמנה בריבוי בגדים^[38]. ויש סוברים שאינו מתמנה בריבוי בגדים^[39], שאין ענין לקדושת הבגדים במשוח מלחמה לפי שאין עיקרו אלא למלחמה^[40].

זמן הלבישה

זמן הלבישה, לסוברים שמלבד ריבוי בגדים היה אף משיחה*^[41], יש סוברים שהיה אחר המשיחה^[42], שנאמר: אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבוש את הבגדים^[43], שבלבישתו יהיה ראוי לכהונה גדולה אחר שכבר הוא משוח^[44]. ויש מן הראשונים שכתבו שהלבישה קדמה^[45], שנאמר: ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם^[46], והיינו שזרעו של אהרן ימשחו כשהם לבושים בגדי הכהונה^[47]. על כהונת אהרן בימי המלואים*, שקדמה הלבישה למשיחה, ע"ע מלואים^[48].

על הלבישה שלובש שבעה ימים ודיניהם, ואם צריך לבישה בשעת עבודה דוקא, ועל שהיא דוקא ביום, ע"ע כהן גדול: משיחתו ריבויו וחינוכו.

שלא במקדש

ריבוי בגדים שלא במקדש אם מקדש, נסתפקו אחרונים בדבר, אם אינו מקדש ככלי-שרת* - שבגדי כהונה דין כלי שרת להם לסוברים כן^[49] - שאין מקדשים אלא בעזרה^[50].

הערות שוליים