הרב אברהם ואזאנא
|
הרב אברהם ואזאנא | |
---|---|
הרב אברהם ואזאנא שליט"א בביתו.jpg | |
מקום פעילות | באר שבע והדרום |
השתייכות | ציונות דתית |
תפקידים נוספים | ראש כולל דיינות בית מוריה (לשעבר) |
רבותיו | הרב לוי סעדיה נחמני, הרב חיים יעקב גולדויכט, הרב אלעזר אבוחצירא, הרב קלמן בר, הרב חיים ירוחם סמוטריץ הרב דוד קב |
חיבוריו | אור הלוי, הוא היה אומר (ב כרכים), צח ואדום |
הרב אברהם ואזאנא (כ' באלול התש"ל) מרבני הציונות הדתית בעיר באר שבע. ראש ישיבת א"ש קודש בבאר שבע.
מכהן כרב קהילת נווה יוסף חיים בשכונת נאות לון, עומד בראש תלמוד תורה ארץ הצבי אותו הקים. כמו כן עומד בראש ישיבת קודש.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בשנת התשל"א בבאר שבע, לאביו הרב אליהו ואזאנא מראשי תנועת המפד"ל בדרום, למד בישיבת בני עקיבא אוהל שלמה "וולפסון", והמשיך לישיבת ההסדר כרם ביבנה בה למד אצל ראש הישיבה הרב חיים יעקב גולדויכט, ואצל הר"מ, הרב קלמן בר (כיום: הרב הראשי).{{{1}}}
מישיבת כרם ביבנה עבר ללמוד בכולל יד הרב ניסים בירושלים, בנשיאות מרן הראש"ל הגר"מ אליהו , ושם נסמך במבחני הרבנות הראשית.
כמו כן הוסמך על ידי מפעל הש"ס מיסודו של האדמו"ר מצאנז בעל השפע חיים, להורות בענייני או"ח ויורה דעה. כמו כן נבחן שם על מאות רבות של דפי גמרא מדי חודש בחודשו.
משמש כרב קהילת נווה יוסף חיים בשכונת נאות לון בעיר, ועד לשנת תש"ע שימש הרב ואזאנא כראש תוכנית לימודי דיינות בכולל בית מוריה[1], בראשותו של הרב שמעון כהן. ובמשך כמה שנים כר"מ בתוכנית לבעלי תשובה אורות ישראל שעל יד בית מוריה. באלול תשס"ח הקים את תלמוד תורה ארץ הצבי, ובשנת תשע"ז ייסד את ישיבת א"ש קודש כהמשך לתלמוד תורה.{{{1}}}
הרב למד קבלה אצל הרב לוי סעדיה נחמני מגדולי המקובלים בירושלים והושפע מאוד מהרב ומדמותו ואף זכה לשמש את הרב והוציא כמה ספרים מתורתו של הרב ומהנהגותיו. בין השאר בשנות לימודיו בכולל בית מוריה, למד אצל ראש ישיבת ההסדר דאז הרב חיים ירוחם סמוטריץ, אביו של השר בצלאל סמוטריץ.{{{1}}}
במשך שנים היה נחשב ל'חוזר' של האדמו"ר רבי אלעזר אבוחצירא "הבבא אלעזר" בשיעורים שנמסרו בשבתות מיוחדות בשנה, והעלם על הכתב לאחר מכן.{{{1}}}
תלמוד תורה ארץ הצבי[עריכה]
לאחר שהרגיש הרב ואזאנא במחסור בתלמוד תורה ציוני בעיר באר שבע.{{{1}}} מקום שיגדל את בני הגרעין התורני בית מוריה לתורה ומאידך יחנך לציונות ובנין הארץ ברוחו של הרב קוק. הקים הרב ואזאנא את תלמוד תורה "ארץ הצבי" הקרוי על שם ספרו של הרב צבי יהודה קוק. על פי חזונו תלמוד התורה יהיה בן 8 כיתות, שכבות א.ח. והתלמידים יחונכו לערכי תורה וציונות, אהבת העם והארץ ברוח ישיבת מרכז הרב והרצי"ה.{{{1}}}
העירייה הרשתה לו להקים תלמוד תורה במקלט תחת ביתו עם 15 תלמידים. בשנת תשס"ט לאחר אישורו של ראש העיר יעקב טרנר קיבל התלמוד תורה מבנה בבית הספר ממ"ד חזון עובדיה בעיר[2]. במבנה זה למדו התלמידים במשך שנה וחצי. בשנה השנייה לתלמוד תורה לאחר היבחרו של רוביק דנילוביץ' לראש העיר, הוצא התלמוד תורה מהמבנה והתלמידים והמלמדים נדדו בין בתי הכנסת בעיר. בכסלו תש"ע הוסכם עם רשת מעין החינוך התורני על כניסת התלמוד תורה כאגף תורני בבית הספר אוצר החיים בנים בשכונה ד' בבאר שבע. שם קיבל התלמוד תורה קומת כיתות. בסוף שנת הלימודים תשע"ד. השנה השישית לתלמוד תורה הוצא צו סגירה על ידי שר החינוך דאז שי פירון. ולאחר מאמצים מול עיריית באר שבע ומשרד החינוך חזר התלמוד תורה לנתיב תורני בתוך בית הספר הממ"ד חזון עובדיה. לאחר הערמת קשיים מצד משרד חינוך בפתיחת כיתה ז' בתוך בית ספר יסודי, הוצאה כיתה ז' והסתובבו יחד עם הרב ששימש כמחנך הכיתה בבתי כנסת בעיר, ההורים קיימו הפגנה במשרדי העירייה, והתקיימה שביתה למעלה משבוע[3][4]. בסופו של דבר נחתם הסכם עם רשת ישיבות בני עקיבא וחטיבת הביניים הוקמה כמסלול תורני בתוך הישיבה. לימים דבר זה סלל את הקמת ישיבת א"ש קודש.{{{1}}}
נכון ל-2024, תלמוד התורה מונה כ־200 תלמידים.{{{1}}}. מכיתה א עד כיתה ח.
הדרכה ציבורית[עריכה]
במשך השנים עברו תחת ידו אלפי תלמידים, מתינוקות של בית רבן ועד אברכים מופלגים. {{{1}}}
חברי מועצת העיר בבאר שבע מתייעצים עמו, ומקבלים את ברכתו. ביניהם: יוסי דלויה לשעבר סגן ראש העיר וראש הליכוד באר שבע. גדי מאזוז ראש עוצמה יהודית בעיר.{{{1}}} ב־2022 לקראת הפריימריז במפלגת הציונות הדתית תמך בתלמידו אלירן יעיש איש הייטק מנהל גמ"ח בבאר שבע וחבר ועד מנהל בתלמוד תורה שלו לרשימת המפלגה לכנסת.[5]
הרב מעביר שיעורים ברחבי העיר ובאזור הדרום בקהילות השונות ובאירועים כערבי זיכרון, ימי עיון[6] ולימוד[7] ועונה לשאלות הלכתיות.
ספריו[עריכה]
- אור הלוי – שערים ללימודי הקבלה לאורו ותורתו של הרב לוי סעדיה נחמני.
- הוא היה אומר (ב' חלקים) – סיפורים הנהגות ושמועות מפי הרב לוי סעדיה נחמני.
- צח ואדום – פרקי מחשבה על היחס שבין הקודש לטבע, והופעת הקודש כטבעיות החיים בכלל ובפרט מתורת הרב קוק[8].
הרב ואזאנא קיבל הסכמה לספריו מהראשון לציון הרב מרדכי אליהו. ומהרבנים: הרב יעקב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, הרב שלמה אבינר ראש ישיבת עטרת ירושלים, הרב שמעון כהן, והרב שר שלום נחמני בנו של רבו המקובל הרב לוי נחמני.{{{1}}}
חיים אישיים[עריכה]
הרב אברהם ואזאנא נשוי לרבנית עופרה לבית קדוש. להם כעשרה ילדים. בנו הרב אליהו, אברך בישיבת מרכז הרב, הוא מחבר הספר 'העונה לאליהו'[9]. חתנו הרב גונן לוי ר"מ בישיבת אורות יעקב ברחובות. חתנו הרב עשהאל זן בר הוא בנו של הרב איתן זן בר דיין בבית הדין הרבני בצפת וחבר בארגון רבני צוהר.