יום שכולו ארוך

כינוי לחיי העולם הבא, שהם חיי נצח.

את משמעותן של חיי נצח, שכלנו קטן מהבין בדיוק. הדבר היחיד שניתן לעשות, אומר הגאון הצדיק רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, זה לנסות להמחיש את הענין בכמה ציורים. הנה, הוא אומר, עומדים אנו כאן בהיכל ישיבת פוניבז' בשכונת זכרון מאיר בעיר הקודש בני ברק. הבה נתאר לעצמנו שימלאו את היכל הישיבה בגריסים קטנים, וציפור אחת צריכה לאכול את כל כמות הגריסים הרבים הללו. אימתי היא תסיים את מלאכתה? האם אפשר לקבוע לכך זמן? מכל מקום הגריסים יאכלו ויהי להם סוף, אך עולם הבא אין לו סוף וגבול.

נמשיך ונעבור לציור יותר גדול. ימלאו את כל שכונת זכרון מאיר בגריסים, ותבוא הציפור לאוכלם. הפעם יארך הענין הרבה יותר זמן, וקשה מאוד לאמוד אותו. אף על פי כן אין זה מספיק כדי להבין את נצחיות העולם הבא. גם אם נרחיב את הציור ונתאר לעצמנו שימלאו את כל העיר תל אביב ואפילו את העולם כולו בגריסים, והציפור האחת צריכה לאכול את כולם, אימתי תגמור?! הרי בודאי זה יארך דורות על גבי דורות, עד שקשה למנות ולחשב את אורך השנים. אף על פי כן אין זה מספיק כדי לצייר בכך את נצחיות העולם הבא. כי עם כל הריבוי העצום של הגריסים, סוף סוף יש להם גבול. אך עולם הבא הוא נצחי ואין לו גבול. ולכן הוא נקרא "יום שכולו ארוך", כי הוא ארוך יותר מכל פרק זמן שאנו יכולים להעלות בדמיוננו!