כבוד האשה

היהדות מדריכה את הבעל לשמור על כבוד האישה הן ברגש של כבוד והערכה כלפיה והן בפעולות מעשיות. חז"ל אף מנחים את הבעל להקדים את כבוד האישה על כבודו.

מקור[עריכה]

במשלי נאמר: "אֵֽשֶׁת־חַ֭יִל עֲטֶ֣רֶת בַּעְלָ֑הּ"^[1] האישה היא הכתר של בעלה, מושא ההערצה אליו הוא נושא את עיניו.

בגמרא אמרו "ת"ר: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אהלך" (תבנית:בבלי)

ונפסק להלכה ברמב"ם: "וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז" (תבנית:רמב"ם).

עוד אמרו חז"ל "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו" (תבנית:בבלי).

על כך גם מתחייב הבעל בפני שני עדים בכתובה: "אנא, במימרא ובסייעתא דשמיא אפלח ... ואוקיר..." (אוקיר= אכבד).

מהו כבוד[עריכה]

כבוד מתחלק לב' חלקים: 1. בלב ובמחשבה^[2]. 2. במעשים.

כבוד בלב ובמחשבה: הוא הערכה שהבעל מעריך את אשתו על היותה ביתו של בורא עולם, וכן מחמת כל המעלות שיש בה. וכן הכרת הטוב גדולה על כל מה שפעלה למענו^[3].במיוחד יש לתת דגש לתת כבוד לנשיות שבה, להעריך את האישה על מעלתה כאם בישראל ומחנכת דור העתיד^[4].

כבוד במעשים: מחמת הערכה שמעריך את אשתו מתנהג הבעל בהנהגות חיצוניות שמראות את הערכה שהוא מעריך את רעיתו^[5].

ביטויי הכבוד במעשים[עריכה]

ההדרכה לבעל לכבד את אשתו יותר מגופו מנחה אותו להקדים לדאוג לצורכי אשתו לפני שדואג לצרכיו. כמו שמצאנו אצל אברהם אבינו שכאשר הגיעו למקום חדש בנה את האהל של שרה לפני שבנה את אהלו^[6]. וכן אם יש רק חפץ אחד בבית ושניהם צריכים לו יתן לאשתו להשתמש בו ראשון^[7]. או אם קונה שני חפצים דומים ואחד משובח מחבירו יתן לאשתו את החפץ הטוב יותר^[8].

בגמרא אמרו "לעולם יאכל אדם וישתה - פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה - במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו - יותר ממה שיש לו, שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם"^[9]. הגמרא מנחה את האדם לקנות לאשתו בגדים אפילו יותר מהיכולת הממונית שלו. ואפילו ללוות כסף בשביל כך^[10].

גם לגבי שאר דברים שהאשה משתוקקת להם כותב הרמב"ם: "מרבה בטובתה כפי ממונו"^[11]. אפילו שאין אלו דברים הכרחיים אלא הם דברים שעושים לה נחת רוח יתן לה ביד רחבה. אמנם לגבי דברים אלו לא ילווה כסף אם אין לו.

גם דיבורו עימה צריך להיות בצורה של כבוד כמו שכתב הרמב"ם "ויהיה דיבורו עמה בנחת". וכן צריך לשבחה על מעשיה ועל מעלותיה. אמנם אין לדבר ביחס מכובד מדאי כמו אל רב אלא צריך שיהיה דיבור של חבירות וקרבה ובדיחות וקלות יותר אהוב מכובד ראש וחרדת כבוד^[12].

יש להתייעץ עימה ולהתחשב בדעתה, כמו שאמרו בגמ' "איתתך גוצא, גחין ותלחוש לה", אם אשתך נמוכה התכופף אליה כדי לדבר עמה ולשמוע את דבריה^[13]. וכן סיפור על ר' אלעזר בן עזריה שרצו למנות אותו להיות נשיא, ענה להם שהוא צריך להתייעץ לפני כן עם אשתו^[14].

אהבה לעומת כבוד[עריכה]

לגבי אהבה אמרו בגמ' שאוהב את אשתו כגופו ולא יותר, לעומת זאת לגבי כבוד אמרו שיותר מגופו.

בטעם החילוק מסביר היד רמ"ה: אהבה היא דבר המסור ללב ואין אדם יכול לאהוב את אחר יותר מגופו, אבל לכבד אפשר יותר מגופו, שהרי יכול לקנות לה במלבושים נאים יותר משלו^[15]. לעומת זאת רש"י מסביר היות והאשה רגישה לבזיון ובושה יותר מהבעל לכן צריך הבעל להיזהר בכבודה יותר ממה שהוא נזהר על כבודו^[16].

סגולה לעשירות[עריכה]

בגמרא אמרו שלדאוג לכבוד האשה זוהי סגולה להתעשר. וכך היה אומר רבא לבני מחוזא "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" (כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו)^[17].

מקור הדבר הוא מאברהם אבינו שכיבד את אשתו. כאשר ביקש משרה לומר לפרעה שהיא אחותו, בשביל שלא יהרגו אותו, הקדים את טובתה ואמר לה שתאמר שהיא אחותו כדי שכאשר יטיב להם פרעה, הוא יוכל לומר לה תמיד בזכותך יש לנו עושר וכבוד^[18]. על כך נאמר בתורה "וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ"^[19], בעבור שהוא מכבד את אשתו ה' שלח לו עושר^[20].

כבוד האשה לעומת כבוד הבעל[עריכה]

יש הבדל בין הכבוד שהאשה צריכה לכבד את בעלה שהוא גם במעשים, כמו שאמרו: "אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה, ועושה בצמר"^[21]. לעומת כבוד שהבעל מכבד את אשתו הוא בעיקר רגשי, להעריך אותה ולדעת את מעלותיה^[22], וכן לדאוג לה למלבושים נאים, להקדים את צרכיה, ולהרבות בטובתה.

דין או חסידות[עריכה]

לדעת הערוך לנר המצווה לכבד את האשה יותר מגופו הוא מידת חסידות ולא מדינא, לכן כאשר האב והאם מבקשים מבנם בקשה צריך להקדים את כבוד האב שהאם חייבת בכבודו מצד הדין^[23].

זהירות מלצער[עריכה]

כבוד מתבטא גם באי עשיה: לא לפגוע, ולא לבזות ולצער, במיוחד לגבי האישה שלבה רגיש ומצטערת מאוד, כמו שכתב השולחן ערוך: צריך ליזהר ביותר באונאת אשתו, לפי שדמעתה מצוייה^[24].

כבוד בנות ישראל[עריכה]

מלבד הכבוד שהבעל צריך לכבד את אשתו, תקנו חכמים תקנות שונות משום כבודן של בנות ישראל. הן תקנות לשמור על צניעותן בחוץ שגנאי הוא להן שיראו אותם לא בצניעות^[25]. והן תקנות להרבות חיבה והאהבה בתוך הבית, כגון תקנו שיהיו מוכרי בשמים מסתובבים ביערות למכור בשמים לנשים להתקשט בהם לבעליהם ולא יוכלו בני העיירות לעכב על הרוכלין, מפני כבודן של בנות ישראל שיהו תכשיטי נשים מצויין להן ולא יתגנו על בעליהן^[26]:

יש הרואים גם בהלכות צניעות שמירה על כבוד האישה שלא תהפך להיות מקור לתאוות, אלא יראו בה אישיות מכובדת מחמת היותה בת מלך ואם בישראל.

לקריאה נוספת[עריכה]

• ביאור:כבוד האשה בדעת הרמב"ם ב'ויקיטקסט'
• הרב משה אהרן שוחטוביץ, ספר בנין, הבית, ירושלים.
• הרב אברהם גניחובסקי, עמודיה שבעה, בני ברק תשע"ט.
• הרב יהודה טאוב, מפתח הפרנסה, חשון תש"פ.
• הרב שטינהוז דוד, ספר שכינה עמהם

הארות שולים[עריכה]