כי משמש בארבע לשונות אי, דילמא, אלא, דהא

המילה "כי" באה במקרא בארבעה מובנים: במובן אם, במובן שמא, במובן אלא (בניגוד לנאמר לפני כן) ובמובן משום (מתן טעם לנאמר לפני כן).

במובן אם, כגון: "כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו" (שמות יח, טז), "כי תפגע שור אויבך או חמורו תועה בדרך השב תשיבנו לו" (שמות כג, ד), "כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך" (דברים כב, ו).

במובן שמא, כגון: "כי תאמר בלבבך רבים הגויים האלה ממני" (דברים ז, יז), "כי תאמרו מה נרדף לו ושורש דבר נמצא בי" (איוב יט, כח), "כי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית" (ויקרא כה, כ), "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו" (שמות כג, ה).

במובן אלא (בניגוד לנאמר לפני כן), כגון: "ויאמר לא כי צחקת" (בראשית יח, טו), "לא תקפוץ את ידך מאחיך האביון כי פתוח תפתח את ידך לו" (דברים טו, ז - ח).

במובן משום (מתן טעם לנאמר לפני כן), כגון: "לא צחקתי כי יראה" (בראשית יח, טו), "הודו לה' כי טוב" (תהלים קיח, א).