לשטרות

מניין השטרות הייתה שיטת מניית שנים שהייתה נהוגה בעבר והייתה בשימוש נפוץ בעולם היהודי עד המאה ה-9, ובמצרים עד המאה ה-16, ואצל יהדות תימן עד המאה ה-20. המניין נקרא מניין השטרות מכיוון ששימש לציון התאריך בשטרות שהיו כותבים.

שמות נוספים[עריכה]

במסורת היהודית ידוע מניין זה גם בשם "המניין לחתימת חזון", שאז פסקה ונחתמה נבואתם של אחרוני הנביאים חגי זכריה ומלאכי. היו שקראו למניין "המניין לממשלת החכמים" משום שאז התחילה תקופת התנאים וחכמי המשנה.

סיבות לקביעת מניין השטרות[עריכה]

מניין השטרות נקבע כנראה בשנת ניצחונו של תלמי הראשון בקרב עזה, מה שאיפשר את שובו של סלאוקוס הראשון לבבל, על כן מניין השטרות נקרא גם "המניין הסלאוקי". שובו של סלואקוס לבבל נחשב על ידי הסלאוקים כתאריך יסוד הממלכה הסלאוקית. ישנם המזהים איזכור לייסוד מניין השטרות באחד הלוחות הארכאולוגיים הבבליים המתאר את מלחמות הדיאדוכים. ישנם אשר ציינו לגבי תאריך למניין השטרות, שהוא נספר למלכות יון, מן הסתם בכוונם לאירוע זה, למשל בהגהות מיימוניות על הרמב"ם בהלכות גירושין פרק א'.

מוצאים את המניין גם ל"אלכסנדרוס" - כינוי למניין שטרות. היו שקשרו את תחילת מניין השטרות לאירוע הקשור לאלכסנדר מוקדון: מותו, מלכותו או הגעתו לירושלים. הרמב"ם בהלכות גירושין פרק א' מכנה את מניין השטרות - מנייה "למלכות אלכסנדרוס מקדון".

תחילת הספירה[עריכה]

למניין בריאת העולם על פי הלוח העברי מניין השטרות התחיל אצל היהודים, בשנת ג' ת"נ (=3450), ספטמבר 312 לפנה"ס, וההבדל בין המניין לבריאת העולם הנהוג בימינו לבין מניין שטרות הוא 3449. אצל הבבליים התחיל מניין זה מניסן של 311 לפנה"ס. דבר זה לפעמים גרם לחוקרים לטעות בתחילת המניין בין תשרי לניסן^[1].

הסימן שנתנו לתחילת מניין שטרות על פי מניין יצירה הוא (על פי אסתר א', ה) "גנת ביתן המלך" (האות ג' מצביעה על 3000 והאותיות נ' ת' - 450). "המלך" - רמז לאלכסנדר מוקדון, שעל שמו נקרא מניין שטרות.

יש הטוענים שמניין השטרות התחיל בשנת ג'תמ"ח (למניין שנים שלמות לאדם הראשון), כי זה בדיוק אלף שנה לאחר יציאת מצרים ^[2].

בספר אלמגסט לתלמי נמצא עוד תאריך שהשתמש בו התוכן היפרכוס "אחרי מיתת אלכסנדר", תאריך זה נמצא לפעמים גם אצל התוכנים הערבים, ואחרים מכנים אותו - "תאריך פיליפוס", תאריך זה התחיל בשנת 323 לפנה"ס. לכן יש (רבי עזריה מן האדומים במאור עיניים פכ"ג) שעירבו את מניין השטרות עם תאריך פיליפוס, וסברו להקדים את התחלת מניין השטרות ל-323.

השימוש במניין השטרות[עריכה]

מניין השטרות שימש לציון התאריך בכתובות, בגיטין, שטרות, קולופונים שבסוף ספרים ולשאר עניינים, לפחות עד המאה ה-13 בקרב היהודים. לעתים היו מציינים במקביל גם את התאריך לבריאת העולם או את התאריך לחורבן הבית.

ספר מכבים ב עושה שימוש במניין זה באגרת ליהודי מצרים המופיעה בשני פרקיו הראשונים של הספר (חשמונאים ב פרק א 9)

מניין השטרות שימש רבות בתשובות הגאונים ובאגרת רב שרירא גאון.

הרמב"ם משתמש במניין השטרות במספר מקומות במשנה תורה. למשל בפרק י' הלכות שמיטה ויובל כותב הרמב"ם: "ולפי חשבון זה, שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן (1107), שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למניין שטרות (1487), שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה (4936), היא שנת שמיטה, והיא שנת אחת ועשרים מן היובל."

בפרק יא מהלכות קידוש החודש כותב הרמב"ם: "לפיכך עשינו העיקר שממנו מתחילין לעולם לחשבון זה, מתחילת ליל חמישי שיומו יום שלישי לחודש ניסן משנה זו, שהיא שנת שבע עשרה ממחזור ר"ס, שהיא שנת שמונה ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה, שהיא שנת תשע ושמונים וארבע מאות ואלף לשטרות, שהיא שנת תשע ומאה ואלף לחורבן בית שני. וזו השנה היא שאנו קוראים אותה, שנת העיקר בחשבון זה."

על תשע מצבות בבית קברות יהודי מן המאות הי"ג-הי"ד, ליד הכפר ארגיס שבדרום ארמניה, נמצאו על ידי צוות מחקר של מכון יד בן צבי כתובות בעברית ובארמית עם תאריכים לפי מניין השטרות, המקבילים לשנים מ-1266 עד 1346 ^[3].

יהודי תימן משתמשים במניין השטרות גם כיום. רבי יעקב ספיר ביקר בתימן בשנת 1864, וכתב כך על יהודי תימן: "רובם אינם יודעים מניין שנות העולם שאנו מונים רק הרבנים והסופרים"‏^[4]. הרב רצאבי מחזק את השימוש במניין השטרות ^[5] פה בארץ ולצורך כך התקין נוסח כתובה המציינת את מניין השטרות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• חיים חפץ, מלכות פרס ומדי בתקופת בית שני ולפניה - עיון מחדש
• על שבע שנות הרעב, שמיטות, ומניין היוונים

הערות שוליים[עריכה]

הערות שוליים

ראה גם[עריכה]

• לפ"ק