מגילת החורבן של יהודי רומניה

מגילת החורבן של יהודי רומניה (1944-1940), היא אחת מששת המגילות אשר נכתבו על השואה^[1] . המגילה באה לסכם את את האירועים הטרגיים שהתרחשו בא "רומניה הגדולה" (Romania Mare) בין השנים 1940 - 1944. בסיום התקופה נותרו ברומניה 450,000 יהודים ^[2] מתוך 800,000 שהיו בתחילתה. לפי אתר יד ושם האוכלוסייה לפני המלחמה הייתה 609,000 ומספר הנספים נע בין 271,000 לבין 287,000 יהודים. לפי אומדנים אלא, מספר היהודים ברומניה היה בסוף המלחמה בין 422,000 לבין 438,000.

ד"ר יעקב גלר מה"מרכז ללימודי יהדות" באוניברסיטת בר אילן מביא פרטים על כתב יד שלא פוענח עד כה בעלון פרשת השבוע שיצא לאור בשבוע פרשת ויגש לקראת יום התענית הכללי לנספי השואה עשרה בטבת.

מטרת הכתיבה[עריכה]

מחבר המגילה, אשר בקש להישאר אנונימי, אך לדעת גלר הוא קרוב לוודאי הרב בנימין וילנר. הרב היה בשנות המלחמה במחנות הריכוז טרגו ז'יו ( Targu-Jiu ) ברומניה גופה, וגרוסולובו Grosulovo וואפניארקה Vapniarka. בטרנסניסטריה . מטרת המגילה כפי שמצוטט במאמר :

"רצוננו לקיים לדורות את זכרון ימי האימים... זכור את אשר עשה לך עמלק... לא תשכח! אל נא תשכח לנצח צעקת המומתים, השרופים והתלויים והשחוטים והקבורים חיים! זכור נזכור לעדי עד את אשר עוללו לנו... תהי נא המגלה הזאת מגנחת עם שאר המגילות המתנות בדמע ודם את השואה שבאה על מיליונים אחים ואחיות מבני עמנו."

בסיום המגילה, משבח מחברה את המשטר הקומוניסטי, אשר הביא לשחרור היהודים:

"המשטר הדמוקרטי הוא שסייע בידנו לקומם את הריסותינו, לשקם את קהילותינו ולהרחיב את חיינו הדתיים... אנחנו מהדקים את יחסינו גם עם שאר קיבוצי היהודים באירופה ובכל העולם".

דברי שבח אלא, לדעת גלר, מנעו מהרב בנימין וילנר מלחשוף את שמו. ^[3]

פרקי המגילה[עריכה]

המגילה מביאה בששה פרקים את התלאות אשר עברה יהדות רומניה בשנת השואה:

הפרק הראשון[עריכה]

בפרק מונה מחבר המגילה את הצעדים הראשוניים שנקטו השלטונות נגד יהודי רומניה: פורסמו כתבים אשר הביאו את האוכלוסייה המקומית לידיהגברת השנאה ליהודים והוצאו צווים שהגבילו את חיי היהודים . הדת היהודית חדלה מלהיות מוכרת . בתים הולאמו ונכסי דלא ניידי ורכשו אחר נשדדו. אלפי משפחות גורשו מבתיהם. סוחרים ובעלי מלאכה נדרשו לפתוח את עיסקיהם בימים הנוראים והוחרמו והוצתו בתי כנסת וחוללו ספרי תורה.

בפרק זה מסוםר על שני הפוגרומים הראשונים שנעשו ביהדות רומניה :

• הטבח הראשון בדורוהוי ( Dorohoi ), שאירע ב-1 ביולי 1940, ובו נרצחו כ-100 יהודים.

• הטבח השני בבוקרשט ( Bucuresti ), שאירע בין 21 ל-23 בינואר 1941 (טבת תש"א), ובו נרצחו כ-130 יהודים.

הפרק השני[עריכה]

בפרק זה מסופר על שני פוגרומים נוספים :

• הטבח השלישי ביאסי ( Iasi ), בירת מולדובה ( Moldova ), בסוף יוני ובתחילת יולי 1941, ובו נרצחו יותר מ-10,000 יהודים, בהם כמה אלפים שהוכנסו ב-33 קרונות סגורים, ב"רכבות המוות".
• והטבח הרביעי, שאירע בסלע רוזנובאנו ( Stanca Rosnovanu ), בעיירה "סקולני" הסמוכה ליאסי, ב-27 ביוני 1941, יומיים לפני תחילת הטבח ביאסי. בטבח זה נרצחו 311 יהודים.

הפרק השלישי[עריכה]

בפרק מתוארת פרשת הרצח של יהודי טרנסניסטריה, שכונתה "אושוויץ של רומניה". יהודי מחוז דורוהוי וחבלי הארץ בוקובינה ( Bucovina ) ובסרביה ( Basarabia ) גורשו לטרנסניסטריה. מתוך כ-150,000 המגורשים מתו כ-90,000 מחמת הקור, הרעב, מגפות הטיפוס והדיזנטריה ורצח על ידי הגרמנים והרומנים.

הפרק הרביעי[עריכה]

בפרק מבכה בעל המגילה, את מצבם הקשה של כ-150,000 יהודי צפון טרנסילבניה. באוגוסט 1940 במהלך מלחמת העולם השנייה העניק היטלר את חצייה הצפוני של טרנסילבניה להונגריה על פי תכתיב וינה. לאחר שהוקמו עבורם גטאות גדולים, גורשו תושביהם למחנות המוות באושוויץ. בסוף המלחמה, במאי 1945, התברר כי יותר מ-120,000 יהודים נרצחו.

הפרק החמישי[עריכה]

בפרק מעלה המחבר את הטבח החמישי וכן מבכה את טביעת שתי אֳניות המעפילים: סטרומה ( Struma ) ב-24 בפברואר 1942 (ז' באדר תש"ב) ומפקורה ( Mefkura ) ב-5 באוגוסט 1944 (י"ז במנחם אב תש"ד), שהפליגו מנמל קונסטאנצה שבים השחור לכיוון ארץ ישראל, כשבהן יותר מ‑1,100 מעפילים, והוטבעו בים ליד נמל איסטנבול

• הטבח החמישי היה בעיירה סַרְמַאִש ( Sarmas ) ליד טורדה ( Turda ) שבמחוז קלוז' שבו נרצחו 126 יהודים, בלילה שבין ה-16 ל-17 בספטמבר 1944, ערב ראש השנה תש"ה.

פרק הסיום[עריכה]

המחבר מתאר את כוונתם של הפשיסטים לעשות את רומניה ל"יודן-ריין" – נקייה מיהודים. הם אף הכינו קרונות להובלתם של היהודים למחנות ההשמדה בלזץ ואושוויץ. ההצלה באה בזכות שחרור המדינה על ידי הצבא הסובייטי, וכך ניצלו יותר מ-400,000 יהודים.מספר הנרצחים והנעדרים היה 385,306 נפש. ^[4]

הערות שוליים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

• יעקב גלר, מגילת החורבן של יהודי רומניה (1944-1940) , דף שבועי 934 - פרשת ויגש וי' בטבת, תשס"ח, אוניברסיטת בר אילן