מדרש תהלים

מדרש תהלים המכונה מדרש שוחר טוב הוא מדרש אגדה קדום המבוסס על פסוקי ספר תהלים. המדרש נסדר עד מזמור קי"ח.

זמנו ומחברו[עריכה]

מדרש תהלים הוא בין מדרשי האגדה הקדומים ביותר. זמנו ומיקומו אינו ברור דיו, אולם ברור משמות החכמים המוזכרים בו שהוא מדרש ארץ-ישראלי. ישנן מספר שיטות לגבי זהות מחברו:

• רבי יוחנן^[1]
• רבי שמעון ברבי חייא^[2]
• יש הטוענים כי בימי רבי יהושע בן לוי כבר היה המדרש כתוב, על פי האמור בתלמוד ירושלמי (ירושלמי שבת פ"י ה"א).

מכל מקום, כתב רבי דוד לוריא שעל אף שזמנו של המדרש קדום הוא מתקופת התפר שבין התנאים לאמוראים, נוספו בו במהלך הזמן אגדות מאוחרות יותר^[3].

שמו[עריכה]

שמו המקורי של המדרש הוא "מדרש תהלים". הכינוי "שוחר טוב" נוסף לו בעקבות הפסקא הפותחת את המדרש "אשרי האיש אשר לא הלך- הו שאמר הכתוב 'שוחר טוב יבקש רצון'. מי הוא זה? זה דוד מלך ישראל שהיה שוחר בטובתן של ישראל".

מצינו גם שנקרא מדרש זה בשם "הגדת תהלים" או "אגדת תהלים".

פסיקת הלכה[עריכה]

מצינו בכמה מן הראשונים שפסקו הלכה על פי מדרש תהלים ^[4]

מפרשים[עריכה]

• ביאורי רבי ידעיה הפניני
• ביאור הרד"ל
• ביאור הרא"ם- מאת הרב משה אהרן פאדווא מקרלין
• פירוש מהר"י כהן- לחתנו של המהר"ל מפראג
• חיים טובים- לרבי חיים פלאג'י
• יבקש רצון- לרבי אפרים הלוי הורביץ מפלוטשען
• הגהות וביאורי הרמ"ג- מאת רבי מרדכי גימפל יפה מרוז'ינוי
• תיקונים והערות מאת הר"ש בובר
• ביאור חדש מאת "מכון המדרש המבואר"

הערות שוליים