מונבז המלך
|
|
מונבז המלך ואמו הלני המלכה תרמו לבית המקדש השני, והקימו ארמונות בירושלים, באזור העופל (בחלק הצפוני של עיר דוד) [1]. הם גם תרמו לנצרכים בשנות הרעב.
העיתונאי נדב שרגאי מדווח בנובמבר 2008 כי בחפירות עיר דוד התגלה עגיל זהב בן כאלפיים שנה. הוא מציין כי :"לפני כשנה נחשף בחפירות בחניון גבעתי מבנה מידות מרשים משלהי ימי בית שני. על פי עדויות מכתביו של יוסף בן מתיתיהו, יתכן כי המבנה שנחשף הוקם על ידי משפחת בני חדיב. הידועה בבני משפחה זו היא הלני המלכה שהתגיירה, עלתה לירושלים ונקברה בה".
תולדותם[עריכה]
מוצאם היה מ"חדייב" הסוריה. "הדייב", לפי התלמוד, הייתה ממלכה עתיקה באשור. חלק ממלכי המדינה התגיירו במאה הראשונה לספירה :הלני המלכה ובנה המלך מונבז.
תרומותיו[עריכה]
במשנה מסופר שמונבז עשה ידיות מזהב לכל כלי יום הכיפורים; והלני המלכה עשתה נברשת זהב בפתחו של בית המקדש, וכן טבלת זהב שעליה הייתה כתובה פרשת סוטה כפי שכתוב:" מונבז המלך עשה כל ידות הכלים של יום הכיפורים, של זהב. הילני אימו עשתה נברשת של זהב, על פתחו של היכל; אף היא עשתה טבלה של זהב, שפרשת סוטה כתובה עליה.(ג',י"א)
נדיבותו[עריכה]
מנחם אילן מעיר באתר דעת כי המלך היה גם נדיב לך כלפי העם היהודי. וכך כתוב בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא:
ת"ר מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת,
וחברו עליו אחיו ובית אביו
ואמרו לו: אבותיך גנזו והוסיפו על של אבותם, ואתה מבזבזם.
אמר להם: אבותי גנזו למטה, ואני גנזתי למעלה,
שנאמר (תהלים פ"ה, י"ב): אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף;
אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו,
שנאמר (שם פ"ט, ט"ו): צדק ומשפט מכון כסאך;
אבותי גנזו דבר שאין עושה פירות, ואני גנזתי דבר שעושה פירות,
שנאמר (ישעי' ג', י'): אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו;
אבותי גנזו אוצרות ממון, ואני גנזתי אוצרות נפשות,
שנאמר (משלי, י"א, ל'): פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם;
אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי,
שנאמר (דברים כ"ד, י"ג): ולך תהיה צדקה;
אבותי גנזו לעולם הזה, ואני גנזתי לעולם הבא,
שנאמר (ישעי' נ"ח, ח'): והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך
(י"א, ע"ב).
גם יוסף בן מתתיהו מזכיר את החדייבים מספר פעמים בכתביו ומספר על משלחת צבאית שהגיע בזמן המרד הגדול כדי לסייע ליהודים המורדים.
קברותיהם המפוארים של בני המלוכה של חדייב, שנחצבו לעומק כשמונה מטרים בסלע, נחפרו בשנת 1863 בפאתי שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים.
מונבז כתנא[עריכה]
במסכת שבת פרק כלל גדול סח: "..ומונבז פוטר וכך היה דן מונבז לפני ר' עקיבא...". ובדף סט. "מאן תנא להא דתנו רבנן שגג בזה ובזה....כמאן כמונבז".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דותן גורן, מאבק בין קודש לחול – שאלת הבעלות על קברי המלכים בירושלים - אתר e-mago
- ד"ר אברהם גולדברג, הלני המלכה ומונבז המלך - שני גרי צדק מפורסמים בסוף ימי הבית השני, מחניים ע"ה, תשכ"ג , מובא באתר: דעת -אתר לימודי יהדות ורוח
,
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ראו בתמונה לפי הדגם בחלק המזרחי-דרומי