מילון הראי"ה:אדם
|
|
- ערך זה עוסק באדם. אם התכוונתם למשמעות אחרת, עיינו בערך מילון הראי"ה:אדם (פירושונים).
נפש שכלית קשורה בחומר [ע"א ג ב קצט]. אדם - צורת האדם - המחשבה העליונה העושה את האדם לאדם, התורה [ע"א ד ט יז].
צורת האדם הפנימית[עריכה]
- שכלו ומוסרו [פנ' א]. אדם - כחו הרוחני - ע' במדור נפשיות, רוח, הכח הרוחני (של האדם). אדם - סגולת האדם [1]- מציינת את רוממותו הבאה בעקב שפלותו - יצור מושפל עד עמקי החומר, ועם זה כונס בקרבו את כל סגולת ההויה הרוחנית המלאה. שדוקא בהשתפלותו אל המורד הארצי הרי הוא רוכס את כל ההויה מראש היש עד סופו [ע"א ד ט קה]. אדם - נשמת האדם ' בכל חגויה השונים' - פרח רז עולם החיבור הנעלה שממנו מתגלה הכבדות הארצית עם השאיפה השמימית המנצחתה, של שפעת החיים היציריים המשתפלת דרגה אחר דרגה, עד שיוצרת את החמריות, עם המאור העליון, השפעה של הוית הישות, הרוחני, האצילי, השכלי, והמוסרי, הקדוש והמצוחצח [עפ"י א"ק ב תקכד]. אדם - תעודת האדם שנוצר בגללה [2]- להוסיף אור רצוני עליון בעזוז החיים הפרטיים, להעלותם אל עלוי הכלל, ולהוסיף בכלל זיו צביוני חדש ע"י עושר הבא ממשפלים. (לעסוק בתורה לשמה) [א"ק א מד]. ע"ע חיי האדם. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, צלם אלהים, חותם צלם אלהים מוטבע באדם. ע"ע דמות האדם.