מילון הראי"ה:אהבה רבה (כינוי)

אהבת ד' העליונה, האספקלריא־המאירה של האהבה העומדת ברום עולם, בעולם האלהות, במקום שאין סתירות, גבולים ונגודים, רק אושר וטוב, ורחב באין תכלית [עפ"י א"ק ב תמב־ג, תרח]. קרבת ישראל אל השי"ת כשהם מתכשרים לפי ערך עצמם [עפ"י מ"ש רלט]. האהבה היותר רמה, שמצד החכמה שמכיר בגדולתו ית', נמשך אחריו כברזל אחרי אבן־השואבת, בהכרח שאי־אפשר חלופו כלל. שאינה מצד הכרת הטובות עלינו, כי אין יותר טוב מידיעת שמו הגדול. הכרת רוממותו ית' [עפ"י מ"א ב ג]. ע' במדור זה, אהבת עולם. ע' בנספחות, מדור מחקרים, השגחה לעומת רצון. ר' במדור זה, גדול כוחם של נביאים וכו'.